מכתב ממס מצייר מפת דרכים לשיקום מערכת החינוך בעזה

סאדנאוז - מכון מס למחקרי מדיניות כלכלית פלסטינית בשיתוף עם ובתמיכת קרן הנריך בל (משרד פלסטין וירדן), ערך את שולחן העגול הרביעי לשנת 2026 לדון ב-"החינוך בעזה במהלך המלחמה: מהמגירה לשיקום ולחידוש?" במכון ובאמצעות טכנולוגיית הזום. המידע המוקדש הוכן על ידי ד"ר עדנאן עייש, המרצה באוניברסיטת אל-אזהר - עזה, בעוד מהנדסת וסאם נחלה, מנהלת הבניינים במשרד החינוך ההשכלה הגבוהה, הציגה את החלק הראשון, וד"ר עמר אבו כדרה, החוקר והכלכלן, הציג את החלק השני.

המנהל הכללי של המכון פתח את הפגישה, ברך את המשתתפים ואישר כי נושא הפגישה רוכש חשיבות מיוחדת לאור האתגרים הבלתי רגילים שהתמודדות מערכת החינוך בעזה. הוא ציין כי המשבר הכספי בעקבות מדיניות הכיבוש בהמשך החזקת כספי הקיצוץ, משפיע ישירות על יכולת הממשלה הפלסטינית לעמוד בהתחייבויותיה, במיוחד במקרים של מערכת החינוך והבריאות.

מנגד, הביע מנהל משרד פלסטין וירדן בקרן הנריך בל, אליושה ברשט, תודתו למכון (מס). הוא שיבח את השותפות הארוכה בין שני המוסדות, שהניבה ביצוע מספר דיונים נרחבים בנושא בעיות פיתוח. הוא אישר כי המכון תמיד מדגיש את הנושאים הראשוניים שמעסיקים את הציבור הפלסטיני, והביע את גאוות המוסד שלו בתמיכה בשולחן עגול זה לאור חשיבות הנושא, במיוחד לאור ההתמקדות במציאות החינוך בעזה, שהיא סוגיה הומניטרית שמקבלת תשומת לב רבה.

במהלך הצגתו של המידע, הציג החוקר עייש כי מערכת החינוך בעזה בעשור בין 2023 ל-2026 חוותה הרס חסר תקדים, כאשר למעלה מ-95% מבתי הספר נפגעו בצורה שונה, ורבים מהם הפכו למקלטים לפליטים. כמו כן, הושפעו מוסדות ההשכלה הגבוהה ישירות, והאוניברסיטאות ומרכזי ההכשרה ספגו נזקים חמורים שהובילו להשעיית הלימודים ולמלחמת המחקר. כמו כן, הושפעו יותר מ-625 אלף ילדים ו-88 אלף סטודנטים באוניברסיטאות מחמת הפסקת הלימודים, ויותר מ-19 אלף תלמידים ונשים ונשים ועוד אלף מורים ואדמיניסטרטורים איבדו את חייהם. הוא הצביע על כך שהאסון הזה הביא להתרחבות ההפסד החינוכי.

החוקר ציין שלמרות היקף ההרס שנגרם למערכת החינוך בעזה, התהליך החינוכי לא נעצר לחלוטין, אלא התפתחו אסטרטגיות הסתגלות רבות שתרמו לשימור הרציפות של הלימודים. תגובות אלו כללו הסתמכות על חינוך מקוון וחינוך מרחוק, והקמת מרחבי חינוך זמניים בתוך מקלטים, לצד השקעות קהילתיות בחינוך הלא פורמאלי, בנוסף לתמיכה שסיפקו שותפויות בינלאומיות וסולידריות אקדמית באמצעות מלגות ומשאבים חינוכיים דיגיטליים.

המכתב מראה גם הערכה של שלב הסיבולת והקיום במערכת החינוך בעזה, שכן למרות מה שנחשף להרס חסר תקדים, היא הצליחה לשמור על הרמה המינימלית של רציפות תהליך הלימודים בזכות האסטרטגיות שהיתה. עם זאת, אמינות זו עדיין רכה לנוכח ההרס הנרחב של התשתיות החינוכיות, התרחבות ההפסד החינוכי, חולשת התשתית הדיגיטלית והאחידות של הגישה, המשך הבריחה ומגבלות המימון, בנוסף להמשך ההפצצות והאי-יציבות. דבר זה מחייב לאמץ מסלול לבניית מערכת חינוך חזקה ומקיימת יותר, המבוססת על המהפך הדיגיטלי והחינוך המשולב, פיתוח החינוך וההכשרה המקצועית, וניצול הכישורים של הפליטים הפלסטינים.

החוקר הציג שלושה תרחישים אפשריים לעתיד החינוך בעזה, הנובעים מהמציאות הנוכחית ומתרחקים ככל שהזמן התארך - בהתאם להתפתחות הנסיבות הביטחוניות והיקף המימון - כשהתרחישים נעים בין המשך ניהול המשבר, לשיקום הדרגתי, ועד לבניית מחדש והמעבר הכולל.

החוקר סיים את הצגתו עם מפת דרכים לשיקום ולחידוש, שמבוססת על שלושה שלבים מקושרים הכוללים סדרי עדיפויות דחופות שמבטיחות המשכיות החינוך וטיפול בהפסד החינוכי, חיזוק התמיכה הראקטיבית והחברתית, סדרי עדיפויות ברמת הביניים בשיקום התשתית החינוכית, פיתוח החינוך הדיגיטלי והמוקדי, ובניית שותפויות אקדמיות, וסדרי עדיפויות ארוכי טווח המהווים בבניית מערכת חינוך עמוקה יותר המסוגלת לעמוד, משתקפת בחינוך המשולב, ועד לחיזוק תפקיד האוניברסיטאות בפיתוח ובניית שותפויות פיתוח מתמשכות.

במהלך השתתפותה, הדגישה נחל הפגיעה ההולמת שסבלו מערכת החינוך בעזה, ונחשפה בצורה ישירה על ידי הכיבוש הישראלי, עם הפגישות הבחירות של מספר נשיאי האוניברסיטאות, דבר שמאשר את הסטטוס ההולם של המוסדות החינוכיים והשפעותיהם על הזדמנויות ההתפתחות האנושית באזור. היא הוסיפה כי מאמצי משרד החינוך נמשכים, ולא נפסקו. היא הבהירה כי תכניות הלימודים אחידות בין הגדה המערבית ועזה. היא ציינה כי לפני המלחמה, בעזה היו 562 בתי ספר, והערכות המשרד מצביעות על כך שנדרש לבנות מחדש את מערכת החינוך בעלות של כ-4 מיליארד דולר. היאהבהירה כי בתנאים הנוכחיים, יש צורך מפורש לפיתוח ולחיזוק הלימודים מרחוק.

מנגד, הדגיש אבו כדרה בהשתתפותו כי החינוך הוא סדר עדיפויות בסיסי בתהליך השיקום, והוא עף קדימה בשלב בניית מחדש, והדגיש את חשיבות השימור של חינוך שלם המסייע בהגנה על כל דור שנגרע מהחינוך בשלוש השנים האחרונות. הוא הוסיף כי החינוך מהווה כלי חשוב להגן על האוכלוסיות, מה שמחייב להתמקד במתן סביבה בטוחה לילדים, במיוחד לאור פגיעותיהם המרובות, שכן חזרת לתוך בתי הספר לא כוללת את הצרכים החינוכיים בלבד, אלא כוללת גם מתן אמצעי סביבה בטוחה. הוא גם הדגיש את החשיבות של שיתוף משפחות ומסגרות במאמצי השיקום, וחיזוק התפקיד של האוניברסיטאות, חוקרים ומומחים בשלב זה, וגם הדגיש את הצורך לבנות מערכת חינוך החזקה יותר.

במהלך השתתפותם, ציינו המשתתפים את הקשיים הגדולים שנעשים בפעולה החינוכית בענף מאז ה-7 באוקטובר 2023, דבר שמחייב לעבוד לפי המתודולוגיה לשיקום הדרגתי, כאמור, שהוא הנוח ביותר ליישום במציאות. הם איששרו כי התמשך ההגנה האגרסיבית, לצד פעולות העקירה וההגירה, מוסיפים לאתגרים המונחים בפני מערכת החינוך. הם קראו לפתח מערכת חינוך המתאימה לציפיות ולצרכים של התושבים בעזה, בתור מה שהופך להיות יסוד מרכזי בתהליך הפיתוח והשיקום באזור.