שר החוץ הסודאני בטורקיה.. האם הקשרים הולכים לכיוון שיתוף פעולה אסטרטגי?

SadaNews - לאחר ימים מביקורו של יועץ ראש מועצת המעבר הסודאני לעניינים פוליטיים וחוץ אמجد פריד בטורקיה, שר החוץ מוחי א-דין סאלם יתחיל היום, יום שלישי, ביקור באנקרה שיימשך יומיים, שבמהלכם מצפים המתבוננים להחיות מספר הסכמים קודמים ולהקים מועצה עליונה לשיתוף פעולה אסטרטגי בין המדינות.

בשני השנים האחרונות, הנשיא עבד אל-פתاح אל-בורחן ביקר בטורקיה מספר פעמים, הפעם האחרונה הייתה ביוני שעבר, ואחריה באפריל ובדצמבר של השנה הקודמת, כשהוא ניהל שיחות עם הנשיא רג'ב טאיפ ארדואן שהתמקדו בתיאום פוליטי, שיתוף פעולה ביטחוני וצבאי והחלפת סחורות.

בעוד 5 ימים, פריד מקיים פגישות עם מנהיגים פרלמנטריים ופוליטיים טורקיים, ביניהם יושב ראש ועדת העניינים החוקתיים בפרלמנט מוראד אלב ארסלן, ויושב ראש ועדת ההגנה הלאומית בפרלמנט, הגנרל הראשון חילוסי אכאר, וסגן יושב ראש מחלקת העניינים החוץ וחבר הוועדה המרכזית במפלגת הצדק והפיתוח הטורקית אמר יאסין.

שיתוף פעולה משותף

פריד ציין - בפוסטים על פלטפורמת X - שהביע מחדש את הערכת חרטום לעמדות טורקיה התומכות בסודן, ודן בצורך לסווג את כוחות התמיכה המהירה כארגון טרור, והחשיב זאת כשלב הכרחי לקטוע את מקורות המימון והחימוש החיצוניים שלה, ולסלק את הדרך בפני המהדרים שלה מהאחריות.

הוא הוסיף שדיבר עם המנהיגים הטורקיים על התערבויות של מדינות קטנות באזור דרך השקעה במצב חוסר היציבות הפוליטי והביטחוני בסודן ואזור קרן אפריקה, ומה זה מייצג כאיום על הביטחון האזורי והבינלאומי, להאריך את זמן הסכסוכים ולערער את סיכויי השלום והיציבות.

מן הצד שלו, הגנרל חילוסי אכאר הביע את תקוות אנקרה לתרום להחזרת השלום והיציבות בסודן, לתמוך במאמצי השיקום, ואישר את מחויבותה לעמוד לצד העם הסודאני בשלב מכריע זה, לפי דברי פריד.

מקורות רשמיים גילגלו לְאל-ג'זירה נט כי השלב הקודם חזה שיתוף פעולה בתחומים של הכשרה, תמיכה לוגיסטית, סיוע טכני וביטחוני בהתבסס על מסמכי הסכמים ומזכרי הבנות קודמים.

לפי המקורות שביקשו לא לחשוף את זהותם, יש שיתוף פעולה מתמשך והחלפת ביקורים של משלחות צבאיות ודיפלומטיות ברמות גבוהות, יחד עם ביקורי שרים לשיתוף פעולה בתחומי הכרייה והחקלאות. וציפו כי ביקור מוחי א-דין סאלם יחזק את הקשרים בכל התחומים.

חשיבות אסטרטגית

מאידך, פרופסורית ליחסים בינלאומיים באוניברסיטאות טורקיות מיאדה קמאל אל-דין מאמינה כי ביקור שר החוץ הסודני באנקרה מתווסף לחשיבות אסטרטגית לנוכח המצב שבו סודן מצויה, כמו כן שולחת מסר שסודן אינה מבודדת דיפלומטית ויש לה בעלי ברית אזוריים ברמת טורקיה התומכים בבחירות העם שלה ובמוסד החוקי שלה.

לפי דברי מיאדה לאל-ג'זירה נט, אנקרה מחזיקה בנתיבי קשר אזורי רחבים, וחארטום רואה בה שותפה מהימנה ובעלת ברית שמסוגלת לגלם תפקיד חיובי התומך ביציבות של מדינת סודן ומוסדותיה החוקיים.

היא ציפתה כי המגעים בין השר הסודני ועמיתו הטורקי הכן פידן יתמקדו במספר תיקי מפתח, בולטים שבהם:

למרות האופי הדיפלומטי המוצהר, התיק הביטחוני והצבאי יהיה נוכח כדי לחזק את יכולות הצבא הסודני מול האיומים, נוכח הנסיון והטכנולוגיות הצבאיות המתקדמות הטורקיות.

תוכניות שיקום סודן והתשתיות שנפגעו מהמלחמה, מאחר שלחברות השקעה טורקיות יש את היכולת הטכנית והניסיון לתרום בעוצמה בשלב שאחרי הסכסוך.

בניית ממצאים של ישיבת הוועדה הכלכלית המשותפת ה-16 שהתקיימה לאחרונה לפשט את החלפת הסחורות ושיתוף פעולה חקלאי ופיתוח תחום האנרגיה והכרייה.

התיק האזורי דרך החלפת רעיונות על המתחים הגיאופוליטיים באזור קרן אפריקה וביטחון ים סוף, כאשר המבט האסטרטגי של שתי המדינות לגבי הצורך לשמור על יציבות האזור מתואם.

כמו כן, הוכרז באופן רשמי - לפי מיאדה קמאל אל-דין - על סידורים לחתימה על מזכר הבנה לשיתוף פעולה בין האקדמיה הדיפלומטית של משרד החוץ הטורקי לבין המכון הדיפלומטי של משרד החוץ הסודני למען העלאת יכולות הסגלים הדיפלומטיים ותיאום העמדות.

הסכמים רבים

המומחה לביטחון איברהים עבד אל-קאדר רואה שקיום ההסכמים שנחתמו בין סודן לטורקיה מאז ביקורו של ארדואן בחארטום בדצמבר 2017 - שבו נחתמו 21 הסכמים ומזכרי הבנה - מספיקים כדי להעביר את הקשרים שלהם לשלב חדש.

הוא אמר לאל-ג'זירה נט כי הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני שנחתם בשנת 2011 התמקד בתחומים של הכשרה, הכנה ותחזוקה, ופיתוח טכנולוגית התעשיות הצבאיות ההגנתיות, כאשר מומחים טורקים תרמו לפיתוח התעשיות הסודניות והשיתוף נמשך לאחר פרוץ המלחמה, מה שהעניק לצבא הסודני יתרון איכותי ביכולות הצבאיות.

המומחה לביטחון דיבר גם על הסכם קודם להקמת מועצה לשיתוף פעולה אסטרטגי ברמה גבוהה, ואחר הנוגע לביטחון ים סוף וההגנה המשותפת, והקמת מעגן לתחזוקה והכנה של ספינות אזרחיות וצבאיות בים סוף, ושיתוף פעולה בכל הנוגע למשטרה לחיזוק העניינים הביטחוניים, אלא שחארטום הייתה - לפי דבריו - "מהוססת, ולכן לא תורגמו הרבה מההסכמים הללו, מה שמצריך רצון פוליטי מסודן וקביעת בחירותיה."

ייחודיות היסטורית

ממתבוננים עולה כי הקשרים הסודאני-טורקיים מתאפיינים בייחודיות היסטורית, ואופק השיתוף מתרחב ומצטמק, אך המעבר לשלב של ברית אסטרטגית מלאה תלויה בשיקול מאוזן ומסוייג תוך התחשבות במורכבות האזורית.

לפי מומחים, הרצון של סודן לשחזר את המוסדות שלה ולתמוך בביטחונה הלאומי מתמודד עם רצון טורקיה להרחיב את ההשפעה הכלכלית והגיאופוליטית באפריקה ובים סוף, מה שמגביר את הקירבה בין שתי המדינות.

במקביל, יש מורכבויות ומחסומים המונעים מהברית הישירה להתנהל בהתאם לאיזון אזורי, כאשר אנקרה - לפי אנליסטים - בשנים האחרונות נקטה במדיניות "אפס בעיות" ושיפרה את הקשרים עם הכוחות האזוריים הגדולים באזור, וכל ברית צבאית פומבית או ישירה בסודן עלולה לעורר רגישות בקרב כוחות אלו, מה שטורקיה משתדלת להימנע ממנו.

וכן, מדיניות החוץ הטורקית באפריקה - לפי מקורות אלו - נוטה לדגם של "שיתוף פעולה כולל ועמוק" בהתבסס על תמיכה טכנית, צבאית וכלכלית, במקום לחתום על הסכמי הגנה משותפים מחייבים ולחוצים פוליטית.

באופן דומה, סודן שואפת לשמר קשרים מאוזנים עם כוחות אזוריים ובינלאומיים רבים دون להיות תלויה בציר אחד, אך הקשרים בין חארטום לאנקרה - לפי מתבוננים - מתמודדים לעבר שותפות אסטרטגית הדוקה המגבה את אינטרסים שני הצדדים מבלי לגרום לקיטוב אזורי.

המקור: אל-ג'זירה