איך חשפה משבר "האירו-ים-תיכון" את הלחצים הישראליים על בנקי עזה?

דו"ח סדה ניוז: אזור עזה מצוי זה שנים רבות, ובטרם המלחמה, במערכת סנקציות ישראליות מסודרות שאינן פוסחות על אף תחום או מוסד, כאשר המגבלות הישראליות פגעו בתחומים רבים של החיים, והמערכת הבנקאית הפלסטינית הייתה אחת הראשונות שנפגעו, דרך סדרה של לחצים ומגבלות בנקאיות שכללו הגבלת העברות כספיות, איום על השעיה של קשרים בנקאיים, והטלת מגבלות חמורות על תנועת נזילות ושירותים פיננסיים.

נוכח העדר כל הגנה ממשית על הבנקים מפני הסיכונים שסובבים אותם, מתמקדות המוסדות הבנקאיות בפעולותיהן בהקפדה על כללי התמחות לפי התקנות הבנקאיות העולמיות, בנוסף להשקעה נרחבת בניהול סיכונים כדי להבטיח את המשך פעילותן ולשמור על עובדיהן, הנכסים שלהן ואינטרס הלקוחות שלהן. 

מימדיה של התקיפה הזו התבררו לאחרונה עם ההכרזה של המכון האירו-ים-תיכון לזכויות האדם על סגירת משרדו בעזה לאחר 15 שנות עבודה בשטח, בעקבות מסע הסתה ישראלי ואיומים ברצח שנועדו לצוות שלו, לפי הצהרה שהוציא המכון לאחרונה.

העובדה הזו מראה ניגוד בולט, שכן עד לא מזמן, לא היסס ראש המכון האירו-ים-תיכון, ובאמצעות פורומו, להטיל ביקורות חריפות על המערכת הבנקאית ועל הבנקים הפלסטיניים הפועלים בעזה, מאשים אותם בכך שהם מתכופפים ללחצים ישראליים ונכנעים להליכי הגבלה והתאמה, ומטיל עליהם את האשמה לאחור מול האיומים.

אך המכון מוצא את עצמו היום מול המציאות עצמה, נאלץ לבלוע את כוסית זו, לאחר שהתנגש במכונה הישראלית עצמה שעליה תמיד צמצמה הממשלה הישראלית את יכולתה להטיל חנק וכפייה, ומוצא את עצמו באותו פח שהניח הימין הישראלי הקיצוני בראשות שר האוצר יצחק סמו טריץ שמטרתו היא לפרק את מה שנשאר מאמצעי החיים ומוסדותיהם של אזור עזה.

המעקב אחר רקע סגירת המכון האירו-ים-תיכון מבהיר את הדמיון באלמנטים הישראליים שנעשה בהם שימוש נגד כל המוסדות, שהסגירה המנדטורית של המשרד הייתה חלק מסדרה של צעדים שננקטו לאחר מספר דו"חות שפורסמו, מה שיזם מסע השמצות מאורגן נגדו שנוהל על ידי שרים ואחראים ישראלים, הלחצים האלה דומים לאלה שהממשלה הישראלית מפעילה על הבנקים הפלסטיניים, וכן זה מראה בבירור כי האפשרויות לעמוד מול ארסנל הסנקציות וההחרמות הישראליות נראות כמעט בלתי אפשריות עבור כל חזית שפועלת ללא גב ביטחוני, ריבוני או משפטי, תהיה זאת ארגון זכויות אינטרנטי או מוסד פיננסי מקומי.

ומכאן, האמת המובססת מתבהרת שכולם קורבנות של הכיבוש הזה, והעברת האשמה על המערכת הבנקאית הפלסטינית על כל אחריות החלטות כפויות שהתקבלו תחת חרב האיום עצמה שהפילו ארגוני זכויות בגדה המערבית ובעזה.

ולמרות סביבה זו הכבושה והמורכבת, הבנקים והמוסדות הפלסטיניים מיהרו עם השבת הסדרים בשטח בעזה לפתוח מחדש את הסניפים שלהם ולהשקיע מאמצים נרחבים כדי לספק את הצרכים הבסיסיים של האזרחים כדי להמשיך להיות עורק חיים עבור תושבי עזה בתנאים קשים אלה, ולבצע מאבק מול לחצים כיבוש ולחצים אחרים בעלי קשרים פוליטיים שהבנקים מנסים ככל האפשר להימנע מהם.

מפקחים מדגישים כי הניסיון המשותף והכואב הזה בא כדי לאחד את השורות, ולהדגיש כי להאשים את הקורבן ולזכור את העמידה של המוסדות הלאומיים לא משרת פרט לנרטיב של הכיבוש ושאיפתו לפרק את החזית הפנימית כדי לבודד את עזה מבחינה כלכלית וזכויותית מהעולם.