"פריצת דרך כלכלית".. הערכה מותנית במספר גורמים פנימיים וחיצוניים

מיוחד סדה ניוז: האם יש סיכוי לפריצת דרך במצב הכלכלי של הרשות הפלסטינית עד סוף השנה הנוכחית? הצהרותיו של שר האוצר והתכנון ד"ר אסתיואן סלאמה עוררו גל דיונים ברשתות החברתיות ובפלטפורמות תקשורת על האפשרות להשיג זאת בהתאם לנתונים הקשים הקיימים.

כדי לחזור לשאלה זו, השר דיבר בראיון ארוך בטלוויזיה הפלסטינית, וההצהרה לא הייתה בהקשר של הכרזה קטגורית, אלא השר הציג את המצב הכלכלי הקשה שחווה הרשות הפלסטינית. המנחה שאל אותו: האם ישראל עושקת את כספי המיסים ככלי לבחירות? והתשובה הייתה "כן". בהקשר להסבר על התקופה הקרובה, סלאמה הציג כמה אינדיקטורים אופטימיים (כמו כינוס ועידת תורמים בחודש הבא) دون מחויבות להשגת תוצאות ממשיות, ואמר: "ישנם אינדיקטורים חיוביים שעשויים להוביל לפריצת דרך כלכלית עד סוף השנה הנוכחית".

אז אילו אינדיקטורים הסתמך עליהם השר בבניית תסריטו האופטימי יחסית, על אף שהצהרותיו התלוו לאישור הכנסת על חוק המרחיב את מנגנוני העיכוב של כספי המיסים ביחס לתשלומים ופיצויים הקשורים לתיקי פעולות חמושות?

אומר הכלכלן ד"ר סעיד סברי: "מנקודת מבטי, כשאני קורא את הצהרת שר האוצר על האפשרות לפריצת דרך כלכלית עד סוף השנה, יש להתייחס לכך כהערכה מותנית בכמה גורמים פנימיים וחיצוניים, ולא כהבטחה לסיום המשבר במהלך תקופה קצרה". הוא ציין כי התמונה הכלכלית הפלסטינית מורכבת מאוד, וכל שיפור פוטנציאלי בנזילות לא יהיה מיידי, אלא ידרוש זמן עד שיתבטא בפועל ביכולת הממשלה להוציא כסף, במיוחד כאשר ההתחייבויות הכספיות, גם אם יוכרזו בכינוסי תורמים, בדרך כלל לא הופכות למזומנים ישירות לקופת המדינה.

הוא מוסיף: "את האתגר הזה מקשה על הערכות רשמיות המעידות על אובדן כלכלי המתרחק מאותו מיליארד דולר לחודש, והמשך ההצטברות של התחייבויות כספיות על קופת המדינה, דבר אשר הופך כל זרימה כספית חיצונית, לא משנה מה חשיבותה, ליותר ככלי להקלת המשבר מאשר ככלי מספיק לסיומו".

בחוץ, ד"ר סברי מאמין כי הגורם המשפיע ביותר הוא עניין כספי המיסים, כיוון שהוא מהווה את החלק הגדול ביותר מהכנסות ציבוריות פלסטיניות. המשך הקטנת הכספים הישראלית מגביל את יכולת הממשלה לבנות תחזיות כלכליות יציבות, וכן כל פעולה או חקיקה ישראלית נוספת עשויה להעמיק את המשבר. מצד שני, ייתכן שהמאמצים הבינלאומיים, המענקים וההלוואות המועצות יוכלו לשפר את הנזילות, אך הדבר תלוי בהפיכת ההתחייבויות לכספים ממשיים במהלך החצי השני של השנה, ובמחויבות המממנים להעביר אותן במועדים שנקבעו.

ובפנים, סברי רואה כי יכולת הממשלה לנצל כל תמיכה חיצונית תישאר קשורה לגובה ההתחייבויות המצטברות, רמת החוב הציבורי, והחובות המגיעות לבנקים ולמגזר הפרטי, בנוסף לחולשת הפעילות הכלכלית והירידה בהכנסות המקומיות. גורמים אלה מפעילים לחץ על התקציב הציבורי ומגבילים את יכולת הממשלה לחזור במהירות לסדר מלא בתשלומי המשכורות וההוצאות השוטפות.

סברי גורס כי ההשקעה בשינוי פוליטי ישראלי פוטנציאלי, בין אם דרך בחירות או שינוי בממשלה, לא נראית כגורם מכריע בטווח הקצר. העניין של הכספים הפך להיות קשור להחלטות, לחוקים ולמניעים מוסדיים, ולא רק לכיוונים של ממשלת המצב, ולכן כל שינוי פוליטי ידרוש זמן רב לפני שיתבטא במדיניות הכספיות הקיימות.

סברי מציין כי התסריט הסביר ביותר הוא שיפור מוגבל והדרגתי בנזילות וביחס הוצאות עד סוף השנה או בתחילת השנה הבאה, אם הממנים יעמדו בהתחייבויותיהם במועדים שנקבעו ואם הקטנת הכספים מכספי המיסים לא תתרחב. עם זאת, שיפור זה, אם יתממש, יישאר קרוב יותר לניהול משבר באופן יעיל יותר מאשר לצאת ממנו. האינדיקטורים הנוכחיים עשויים לתמוך בשיפור יחסי בנזילות וביחס ההוצאות בסוף השנה, אך הם לא מציעים עד כה ראיות מספקות על תחילת ריפוי כלכלי בר קיימא.

מנגד, הדגיש המכון למדיניות חברתית וכלכלית בהצהרה לעיתונות שאין כיום אינדיקציות מציאותיות המעוררות אופטימיות בנוגע לאפשרות של פריצת הדרך במצב הכלכלי הפלסטיני עד סוף השנה הנוכחית.

המכון ציין כי החודשים האחרונים צפו במספר הצהרות וחזיונות מצד מומחים, אנשי ציבור ופוליטיקאים בנוגע לסיום הקרוב של המשבר הכלכלי או שיפור במצב הכלכלי, אך תחזיות אלו לא התממשו במציאות ולא התבססו על נתונים מספיקים להצדיקן.

הוא גם ציין כי חזרת השיחה על פריצת דרך צפויה, כולל ההשקעה בסיכוי לשינוי בממשלה הישראלית, אינה מבוססת על אינדיקציות מעשיות המאשרות את האפשרות להחזיר את כספי המיסים המוחזקים או לסיים את המשבר הכלכלי הקיים.

המכון ציין כי הוועדה הכללית של הכנסת הישראלית אישרה לאחרונה חוק המרחיב את מנגנוני הקטנת הכספים מהרשות הפלסטינית, המאפשר לגבות סכומים נוספים מכספי המיסים ביחס לתשלומים ופיצויים הקשורים לפרויקטים שונים, בנוסף לתשלומים הקשורים למשל_addresses.