המטן אל-חפי.. איך יוצרים תרבות שוק מקבילה במרכז בגדד?

SadaNews - במדינה שהתעשייה שלה מתבססת בעיקר על הנפט, רעיון קיומו של "כלכלה תרבותית" חיה ופועלת בלב בגדד נראה כמו פרדוקס שאף אחד לא שם לב אליו.

בין הסימטאות הישנות הנמשכות משדרות הרשיד עד לגדות נהר החידקל, שדרות אל-מתנבי פועלים כל שבוע ככזו שהתנהלות כלכלית מושלמת לא נחשבת לחלק מהתוצר המקומי, אף על פי שהיא מפעילה מאות מקצועות ויוצרת הכנסה יומית לעשרות משפחות.

כאן, לא נמכרים רק ספרים. המתנבי דומה לעיר קטנה הפועלת בתוך עיר גדולה יותר, התנועה מתחילה בו משעות הבוקר המוקדמות, עם פתיחת הספריות וערימות הספרים המשומשים, ולאחר מכן מתרחבת בהדרגה לכלול קפה תרבותיים, הוצאות לאור, דפוסי, כותבים, אמנים, צלמים, ספקי מתנות ומסורת, ועד למסעדות, נהגי מוניות וסוחרים נודדים.

אף על פי שהפעילות הזו פועלת כמעט מחוץ לכלכלה הרשמית, היא מהווה דגם למה שמכנים מומחים "הכלכלה התרבותית הבלתי נראית", היא כלכלה שמתבססת על ידע, מורשת וזהות יותר מאשר על ההון הקונבנציונלי.

שדרה שלא נחה

ביום שישי בבוקר, השדרה מתחילה לקבל את מבקריה לפני הצהרים במעט.

קולות הסוחרים מתערבבים עם ריח הספרים הישנים והקפה, בעוד תורים של ספרים מונחים על המדרכות באופי שמעיד על כך שהשדרה כולה הפכה לתערוכה פתוחה.

אבו עלי, בעל אחת הספריות הישנות בשדרה, אומר מה שקורה במתנבי "הרבה יותר ממה שהמוסדות הרשמיים מדמיינים", ומציין שהשדרה אינה נמכרת ספרים בלבד, אלא מנהלת מחזור כלכלי שלם שמחייה עשרות משפחות ומקצועות הקשורות בתרבות.

הוא מוסיף במהלך שיחתו עם "אל-ג'זירה" כי רבים רואים במתנבי מקום מורשתי או תרבותי בלבד, אך האמת היא שכאן ישנה כלכלה יומית שלמה שמתחילה מהמוכר הספרים המשומשים, ונוגעת בהוצאות לאור, דפוסיים, קפה, אמנים ועד לסוחרים נודדים.

הוא מדגיש כי כמה ספריות מתבססות על עונות תרבותיות מסוימות שבמהלכן הן רושמות מכירות גדולות, בעוד הקפה התרבותיים מספקים מקום שמושך מבקרים מהמחוזות השונים, דבר שמשפיע על תחומי התחבורה, המסעדות ושווקים קרובים.

הפעילות הזו, לפי בעלי הספריות, אינה נתונה לסטטיסטיקות מדויקות, אך היא יוצרת תנועה כספית מתמשכת, במיוחד במהלך חופשות סוף השבוע ועונות תרבותיות ותערוכות ספרים.

כלכלה ששלטון לא רואה

מן הצד השני, רואה ראש אגודת התיירים בעיראק, דוקטור מוחמד עוודה אל-עוביידי, כי מה שמתרחש במתנבי ובעיר העתיקה חורגת מהרקע התרבותי המסורתי, ומדגיש כי בגדד מחזיקה בפוטנציאל אמיתי לבניית כלכלה תרבותית ותיירותית מתמשכת.

דוקטור עוודה אומר ל"אל-ג'זירה נט" כי "אחת מהשאלות החשובות שנדונות כיום ברחבי העולם היא התיירות התרבותית והמורשתית, במיוחד בעיר בגדד, העיר העתיקה הזו שסבלה משינויים פוליטיים וכלכליים אך עדיין שומרת על יכולותיה התרבותיות".

הוא מוסיף כי שדרות המתנבי אינן רק שוק ספרים, אלא זכרון חי של עיראק עם כל מה שהוא נושא מבחינת ערכים, מנהגים ומסורות, ומדגיש כי הכלכלה התרבותית יכולה להפוך למשאב אמיתי אם יושקעו בה לפי חזון תרבותי ותיירותי מתואם.

לפי דוקטור עוודה, כל פעילות תרבותית במתנבי יוצרת רשת רחבה של פעילויות כלכליות אשר נוגעות לתחבורה, מלונות, מסעדות ויצירות אמנות. והוא מדגיש כי הבעיה הבסיסית אינה בחסף אלא ב"חסרת תכנון תרבותי ותיירותי המסוגל לקשר בין המורשת להתפתחות".

מי באמת מרוויח?

בתוך הכלכלה הבלתי מוכרה הזו, הרווחים מופצים בדרך מורכבת. בעל הספריה מוכר ספרים, אך בתי הקפה נהנים מהמבקרים, המג세요 מתפקדים בצילומים חדשים, בעוד מקצועות הסקירה וכתיבת ערכים מתחדשים. גם סוחרי השוק הנודדים מוצאים בימי שישי הזדמנות להרוויח הכנסה שבועית שייתכן שאין להם באתרים אחרים.

חוסין עלי, אחד העובדים בתחום הדפוס בשדרות המתנבי, מגלה כי עונות השקת ספרים או קיום תערוכות "מניעות את השוק כולו", והסביר כי הביקוש לא מוגבל לדפוס בלבד אלא כולל גם תכנון, אריזות, תחבורה, והפצה. אך הכלכלה הזו נשמעת רכה, מפני שהיא מתבססת על יוזמה אישית, ואינה נתמכת בתוכניות מימוניות או פרויקטים יזומים.

הנייר מול המסך

החוקר הפולקלורי יסאע אל-עוביידי מקשר את ההיסטוריה של המתנבי עם "שדרות הוֹרַקִּים" שהיו מהוות מרכז לספרים וידע מאז העידן העות׳מאני, ומציין כי השדרה הייתה קשורה למקצועות הסקירה, חנויות הנייר ודפוס במשך עשורים רבים.

הוא אומר ל"אל-ג'זירה נט" כי "הספר בעבר היה מייצג ערך עצום, וכל מי שספג בידע היה פונה לשדרה הזו", אולם הוא שם לב שהשינויים הדיגיטליים ורשתות החברתיות שינו את אופי הקשר עם הקריאה. ומציין כי חלק מהזהות الثقונית של המתנבי החלה להיסוג לטובת המידע המסחרי והבידור, ואומר כי "הגירסאות הסחירות ממסעדות ושירים החלו להשתלט על הרוח התרבותית של המקום".

אם כך, השדרה עדיין אוחזת בתחושת המשיכה שלה, כנראה אחת מהמרחבים הפתוחים האחרונים לתרבות בבגדד.

מכלכלה שולית לזרז תיירותי

בערים רבות ברחבי העולם, השכונות התרבותיות הישנות הפכו למקורות הכנסה ראשיים דרך תיירות ויצירות אמן, אך בגדד עדיין מתייחסת למתנבי כאל מרחב סימבולי יותר מאשר מקור כלכלי.

המומחה הכלכלי היתם אלאמי רואה כי החייאה העירונית שצפתה שדרות המתנבי והעיר העתיקה במסגרת היוזמה (נַבְּצֵה בגדד) לא הייתה רק שיפור אסתטי, אלא תרמה להפעלת כלכלה מקומית שקטה המתבססת על תרבות, תיירות ומקצועות קטנים.

הוא אומר ל"אל-ג'זירה נט" שהחייאה של חזיתות המורשת ופיתוח המדרכות החזירו את הפעולה לאזור והעלו את תנועת המבקרים, מה שהשפיע ישירות על בעלי הספריות, הקפה ואומנים. וכי המרחב הזה הפך לדגם לכלכלה תרבותית המסוגלת לייצר מקומות עבודה ולהניע את השווקים הרחק מההסתמכות המסורתית על הנפט.

הוא מסיים את שיחתו בהדגשה כי העיר העתיקה מחזיקה בפוטנציאלים גדולים להפוך למרכז תרבותי ותיירותי מאורגן, אם יושקעו בתוכה לפי ראייה כלכלית ברורה שתשמור על זהות המורשת ותומך בפעילויות הקשורות לה.

מקור: אל-ג'זירה