התנגדות באור.. ניסיונות להחיות את הקולנוע התימני מתחת להריסות והמצור

סאדא ניוז - באולם קטן בעיר תעז, במרכז תימן, באורח פתאומי החשיך האור, והשקט שראה לפני שדולק מסך נדיר במדינה שבה היעלמו בתי הקולנוע במשך שנים.

אין כרטיסים בקופה ואין אולם שמציג סרטים באופן קבוע, אך קהל מתאסף בכל שבוע כדי לבדוק מחדש חוויה שנשכחה: לצפות בסרט בצוותא בעיר שענה את המלחמה ובודרת את המסכים הקטנים, בהיעדר בתי הקולנוע בתימן במשך שנים צצו יוזמות מוגבלות שמנסות להחיות את חווית הצפייה הציבורית.

בין היוזמות הללו, מופיע פרויקט (סרטי רביעי) שמארגן הצגות שבועיות במשרד של "בית העיתונות" ו"ארנדיה" בעיר תעז, שמטרתו ליצור חלל מצגת ודיון פתוח בפני הציבור במיוחד בעיר שחיה במצוקות המלחמה במשך 11 שנים.

המסך.. ספר השירה של האדם המודרני

המארגנים של הפרויקט מקשרים בין ההתפתחות של האומניות ותפקידם בשמירה על הזיכרון הקולקטיבי, דבר שציין נשיא מוסד "ארנדיה" לפיתוח תרבותי, אדם אלחסמי ואומר: "כפי שהיו סוגים מפורסמים של ספרות ואומניות בעידנים קודמים, ספרי ידע לעם והזיכרון של רגשותיהם, הפכה הקולנוע ואחיותיה מהאומניות הדרמטיות לספרות של תרבות האנושות בעידן המודרני, בכל מסך ביתי או נישא אישי יש חלל מרכזי ליצירות אלו, גם במדינות שסובלות ממלחמות ואמצעי בדיקות כלכליים".

אלחסמי הבהיר שההתפתחות הדיגיטלית הסירה את המונעים הסמכותיים, "אך ישנם עדיין חיבודוד ודלת דלקה על פחד החברה מהאומנות, חיבודוד מתמשך מזה עשרים שנה המיוצג בהיעדר הצגות צפייה ציבורית או בתי קולנוע".

מסלול ארוך לעבר החשיכה

והיעלמות בתי הקולנוע בתימן הייתה חלק מהמסלול הארוך של שינויים חברתיים וכלכליים שהובילו בהדרגתיות לסגירת האולמות עד להיעלמותם לחלוטין.

אדם אלחסמי מסביר כי הדבר יצר אקלים עוין לחירות, לאומניות ולערכים אסתטיים ולפתיחות על העולם, וכי השימוש של אנשים במכשירים האישיים שלהם לצפייה לא יוצר השפעה ציבורית, דבר שמוכיח את נתוני הייצור הנמוך של הקולנוע בתימן, על אף זמינות האמצעים והמצלמות הדיגיטליות, אך היעדר האקלים הוא המכשול הגדול ביותר.

בנוגע למציאות זו, פרויקט (סרטי רביעי) שואף להחזיר את הצגת הסרטים כטכנולוגיה ציבורית שמביאה לפתח דיון ואינטראקציה בין הקהל ובין יוצרי התוכן.

אלחסמי מדגיש שהפרויקט הגיע כתוצאה ישירה מהפער הזה, ומסביר: "הרעיון של סרטי רביעי הגיע כפעילות תרבותית יוצאת דופן בתימן שמספקת מה שמזמין לכל האנשים בערי העולם". הפרויקט כולל הצגות סרטים ומקום לדיון שנכח בו לצד הקהל משני המינים יוצרי סרטים צעירים, אינטלקטואלים, מבקרים ומקצוענים באומניות דרמטיות בטלוויזיה ובתיאטרון "חולמים גם הם שיהיו להם חוויות קולנועיות".

לפי אלחסמי, ההצגות השבועיות, שהחלו בפברואר 2025, היו אמות מידה ישירות בין הקהל והחולמים בייצור הקולנוע מצד אחד ובין צוותי מוסדות "ארנדיה" ו"בית העיתונות" "מאחר וסיימנו את ההגבלה הכפויה על הפעילויות העונתיות והאירועים במחויבות שבועית שלא תעצור בכל תנאים".

הצגות מיוחדות

האתגר הגדול ביותר מול הפרויקט הזה היה התגובות של החברה והקמפיינים המתנגדים הצפויים לפי אדם אלחסמי, "אז כיצד נחזיר מה שנשאר סגור במשך עשרות כרונולוגיות עם עיוות שיגנה דימוי שלילי על האומנות, אם ככה הגיע הרעיון של חיבור הקולנוע עם הידע והתחומים המקצועיים, והתחלנו בסגנון להקדיש חודש לכל תחום מקצועי או ידע, בהתחלה בחודש סרטי העיתונות, הזמנו סטודנטים לעיתונאות ובוגריהם ולא ציפינו להצלחה הזאת ולתגובה חיובית".

הקולנוע.. שיעור חי

אלחסמי מתאר כיצד הקהל מהסרטים בשבוע הראשון, שברובם היו עיתונאים וסטודנטים לעיתונאות, חשב שהסרטים המוצגים המספרים על עיתונאים וחוקרים מפורסמים הם שיעורים חשובים שהיוו להם בבתי האוניברסיטאות, וזה דחף את "בית העיתונות" ו"ארנדיה" לעבור לתחומים נוספים כמו סרטים חוקיים, בריאותיים, אומנות וסביבה, וגיוון הקהל מכיל מקצוענים וקהל כללי.

הכותב ובמאי תיאטרון אחמד ג'בארה אומר שהצפייה האישית הקטינה את ההשפעה והרווח של האומניות, כי הקולנוע הוא אומנות, תעשייה והפקה ציבורית, והנוכחות לצפייה בקולנוע או תיאטרון בעבר הייתה פולחן ציבורי שחייב נוכחות קהל פעיל.

והזכיר כי יוזמות כמו "סרטי רביעי", על אף חשיבותן, לא יכולות להחליף את היעדר התפקיד המוסדי, ומקווה שהחיים יחזרו לקולנוע ולתיאטרון, ושנוכחותם תהיה יומיומית ולא של אירועים "כי תעז כנימוק להנחות תיאטרון תימני אינה יכולה להיות בירת תרבות בלי קולנוע".

מנגד, מוסיפה נור אלסאמיעי, הלומדת עיתונאות באוניברסיטת תעז, שה"סרטי רביעי" מציע "הזדמנות נדירה לחוות את ההצגות הקולנועיות במדינה שבה אין בתי קולנוע, ומעבר לכך, הוא מציע סרטים מיוחדים, כך אנו מספקים דרך ליהנות מצפייה בסרט קולנוע, ובנוסף לרווח מסרטים המתקדמים שאלות ייחודיות למדע ולקהילה".

קהל מתהווה מחדש

פרויקט "סרטי רביעי" רשם מספרים בולטים מאז השקתו ב-5 בפברואר 2025 ועד מאי 2026, כשלמעשה הצליח לארגן 61 הצגות קולנועיות עד סוף אפריל 2026, עם נוכחות של 20 עד 25 איש, ורובם נשים, בכל הצגה. ובצד של ההשפעה של התהליך על ידי הדיווח השנתי על הפרויקט נצפה שיפור של 70% בעומק התגובות עם הקהל והפיכת הצפיה הפסיבית להשתתפות ביקורית בדיאלוגים. וההצגות חולקו למגוון תחומים ספציפיים, כולל עיתונאות, חוקיות, חינוך, בנוסף להפקת חומרים עיתונאיים שבעקבותיהם הקחו מידע על חיי נשים כפריות ונפנו חודשים לנושאים של בריאות, אקלים, מוזיקה וזכויות אדם.

אלחסמי מציין ש"לאחר שנה של הצגות ספציפיות, עברנו למיון שחוקר את החוויות של כל מדינה או אזור בנפרד, במטרה הולשתם שהביופוליאדיות רחבה ששלטו בהוליווד, וההתחלה הייתה מהניסיון הסינמטי התימני המועט, ואז חודש סרטי ערב הסעודית כמדינה שכנה שעלתה על גידול בתום התרבות הזו וההחזקת התקופה האחרונה" והדגיש את הכוונה להניע לכיוון החוויות של מדינות ואזורים אחרים, ולפתוחים על פני הפורומים הסינמטיים השונים בדיאלוג פתוח בין העמים.

זיכרון עזוב.. האם יחזור לחיים?

בין תחומי העניין של "בית העיתונות" ו"מוסד ארנדיה" בתחום הקולנוע, לקחו נציגים של פרויקט "סרטי רביעי" חלק בביקור סקר שהוציא משרד התרבות הממשלי בתעז (ועיתונאים של الجزيرة נט נכחו בביקור) כדי לעיין במציאות של "קולנוע סבא" לאחר שנים של סגירה, בין יוזמות להחיות את היתרה הקולנועית והמרחבים התרבותיים במחוז. קולנוע סבא בתעז נחשב לאחת מהעבודות התרבותיות והבידור ההיסטוריות בעיר וזה מפורסם קעושרותו העדניות.

בעדן, בדרום תימן, מתבצע שיפוץ והשקמה של "קולנוע אראווה" באזור קרייטר, המתייחס לאחד מבתי ההצגה הוותיקים; שחלה במטרות בעקבות ההתעורר באחת גדולה. זהו פרויקט ממומן על ידי האיחוד האירופי דרך האונסקו, בפיקוח הממשל המקומי של מחוז סעירה.

ב-30 במרץ 2026 ביקר שגריר האיחוד האירופי (פטריק סיימונה) ב"המרתף התיירותי" וב"קולנוע אראווה" בעדן כדי להתעקש על מהלך השיפוץ, כאשר הצהירה של המשלחת הצהירה כי הפרויקטים הללו מכוונים לשמור על החוק התרבותי של העיר עדן, במקביל ליצירת הזדמנויות תעסוקה ליחידות המקומיות ולתמוך בנצחויות כלכליות ולהתפתחות הקבועה.

המקור: الجزيرة