מאנדלוס של סובלנות לאתגרים של הגירה.. ספר שמפרק את הקודים של הדיאלוג הדתי בחוף הים התיכון

סדה ניוז - הספר "דיאלוג הדתות בחוף הים התיכון: ספרד ומרוקו" מאת החוקר המרוקאי ד"ר מוחמד ואחמן מדגיש את הבעיה של הדיאלוג בין דתות במרחב הים תיכוני, עם דגש מיוחד על הקשרים בין מרוקו לספרד בהיבטים הדתיים והתרבותיים.

מהתזה לרעיון מעשי

הספר שפורסם בשפה הספרדית, אשר היה פרי תזה לדוקטורט שהגיש החוקר, מגיע בהקשר בינלאומי שבו מתגבר הצורך לחזק את תרבות ההבנה והחיים המשותפים, שכן הוא עוסק בעקרונות הקונספטואליים של הדיאלוג בין הדתות, באמצעות הגדרת מושגי הדת והדיאלוג, ובחינת תיאוריותיו ותנאיו, עם הדגשת מקומו של הדיאלוג בהקשר האסלאמי, ועצירת על המשותף בין "דתות מונותאיסטיות" כהגדרה אפשרית להתקרבות.

האנדלוס כמרכז לסובלנות

הספר עוסק גם בחוף הים התיכון כמרחב היסטורי של אינטראקציה בין תרבויות ודתות, שבו חווה לאורך הדורות צורות שונות של חיים משותפים לצד תקופות של מתיחות, כשבמסגרת זו הוא מביא לידי ביטוי את ניסיון האנדלוס לאור דוגמה בולטת של סובלנות ואינטראקציה תרבותית, ומדגיש את תפקידם של הוגי הדעות, בראשם אבן רושד, בחיזוק תרבות הדיאלוג והפתיחות.

יוזמות בינלאומיות לדיאלוג

המחבר עוקב אחרי התפתחות הדיאלוג בין הדתות ברמה הבינלאומית, ואת תפקידם של מוסדות דתיים ואינטלקטואליים בקידום ההתקדמות בין העמים, מול האתגרים הקשורים לסכסוכים על רקע דתי. בהקשר זה, הספר מציין את עליית היוזמות הערביות שמטרתן לחזק את הדיאלוג, ביניהן המרכז הבינלאומי של המלך עבד אל-עזיז לדיאלוג בין מאמיני הדתות והתרבויות, ואת מרכז דוחא לדיאלוג בדתות, שהפך לפלטפורמה אזורית לקידום ההבנה בין מאמיני הדתות, לצד יוזמות נוספות השואפות להפיץ ערכי סובלנות וחיים משותפים.

מרוקו וניהול הרב-דיאלי

המחבר הקדיש מקום חשוב לניסיון של מרוקו בתחום הדיאלוג בין הדתות, כהגדרה אזורית לניהול הרב-דיאלי, באמצעות יוזמות רשמיות ומוסדיות, ורבדים דתיים בין-לאומיים, ביניהם ביקורו של האפיפיור פרנסיס ברבאט, עם מה שהוא נושא איתו של סמליות לתמיכה בתרבות הדיאלוג.

דת והגירה בין רבאט למדריד

הספר עוסק בממד הדתי בקשרים בין מרוקו לספרד, עם ניתוח סוגיות הגירה, ניהול העניינים הדתיים, ושיתוף פעולה במאבק בקיצוניות, לצד האתגרים שעומדים בפני מסלול זה לאור העומק של ההקשרים האזוריים והבינלאומיים.

דיאלוג כצורך אסטרטגי

ומוחמד ואחמן מדגיש שהדיאלוג בין הדתות כבר לא נחשב לאופציה רעיונית, אלא לצורך בסיסי لتحقيق חיים משותפים שקטים בעולם רב תרבותי. המחקר מדגיש גם את החשיבות של הכללת תרבות הדיאלוג בחינוך, וחיזוק הידע הדתי ההשוואתי, דבר התורם להקניית אנשים פתוחים ויכולים להבין את האחר.

כמו כן, הוא הדגיש שהממד התרבותי משחק תפקיד קרדינלי בהצלחת הדיאלוג, דרך חציית דימויים סטריאוטיפיים ומאבק בהיבטים של קנאות וקיצוניות. בהקשר הבינלאומי, הדיאלוג מפגין חשיבות הולכת וגוברת לאור הסכסוכים והמתחים, בה אפשר גם לתרום להפחתת השימוש בדת בסכסוכים ולהגברת ערכי השלום.