מינכן.. מעבדת המערכות הצבאיות הנתמכות בבינה מלאכותית

סדא ניוז - מינכן, בירת מדינת בוואריה בדרום גרמניה, לא מחזיקה רק בתארים של המועדון עם השיאים בבונדסליגה (ביירן מינכן) ולא במותגי רכבים מפורסמים כמו (ב.מ.וו.), אלא הפכה בשנים האחרונות למעבדה למעשה למערכות צבאיות הנשענות על בינה מלאכותית בגרמניה.

המספר המדויק של חברות פרטיות הפועלות לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית במינכן ובסביבתה אינו ידוע, כאשר חקירה עיתונאית אחרונה מאתר CORRECTIV ראתה 21 חברות "המכסות את החדשנויות שלהן בטווח רחב של יישומים צבאיים החל ממשימות סיור ומערכות תמיכה בהחלטות במהלך פעולות צבאיות ועד לפיתוח רכבים אוטונומיים ונשק התקפי".

ומכיוון שטכנולוגיות כמו (שרשרת ההתקפה) (Kill Chain) בשלבי חמש, השלב הראשון הוא: זיהוי המטרה, איתורה ומעקב אחריה, בחירת אמצעי ההתקפה, ביצוע המתקפה, והערכת התוצאות, כל אלו מהווים עדיין מעין קופסה שחורה במידה רבה, עולה השאלה הבסיסית: עד כמה יכול האדם לוותר על השליטה במסלול המלחמות?

מירוץ מטורף

המהפכות הרדיקליות באופי ניהול המלחמות מתגלות בבירור, כמו במקרה במלחמה האוקראינית, כאשר השימוש של שני הצדדים במלחמה בכלי טיס בלתי מאוישים הפך - כך מוסיף הדו"ח - לאמצעי יומיומי בניהול הקרב עד שסופרים קראו בבדיחות "ציד בני אדם" לכלים המתפוצצים שמתעוררים אחרי חיילים במקלטים, תעלות ובניינים סגורים.

מלחמה זו שנכנסה לשנתה הרביעית הפכה את אוקראינה ליצרן הראשון באירופה בתחום ייצור כלי טיס בלתי מאוישים, כאשר אומדים את המספרים ל-4 מיליון כלי טיס בלתי מאוישים בשנה, מספר זה עולה על סך התפוקה של כל המדינות החברות בנאט"ו.

הקופסה השחורה הזו נמצאת על סף פריצת דרך טכנולוגית חדשה: טכנולוגיית הלהקה (Swarm intelligence) המאפשרת בקיצור לשלוט לחייל אחד במספר גדול של כלי טיס בלתי מאוישים ולנהל אותם באופן מתואם וקבוצתי. כאן מצוטטים הדו"ח חיילים אוקראינים שאומרים שזה מהווה גורם מכריע להצליח בקרבות בעתיד, דבר המחייב להסתמך על בינה מלאכותית בחיבור כלים אלה ותיאום פעילותם באופן אינטגרטיבי.

מלחמות העתיד

מרחק של כ-2000 קילומטר מקו האש באוקראינה, ובדיוק במינכן, עובד דור חדש של חברות פיתוח ותכנות המפקחות לעד על מה שמתרחש באוקראינה, ובזמן הזה, תעשיית ההגנה הגרמנית מנסה לעמוד בקצב ההתפתחויות, מה שמסביר את מיקום גרמניה בשנת 2024 במקום הראשון באירופה בתחום ההשקעות פרטיות בבינה מלאכותית למטרות צבאיות, לפי מחקר משותף של נאט"ו וחברת הניתוח דיל רום (Dealroom).

ומכיוון שניהול מלחמות בעתיד יתבסס על מה שנקרא "מלחמת השהיה" שמביאה למעשה את החיבור בין מערכות נשק מדויקות מאוד, הדבר מחייב אינטגרציה של מספר מערכות בו זמנית: סיור, חישה, ניתוח הררי נתונים, וקבלת החלטות לביצוע לאחר זיהוי היעד. לפי CORRECTIV, החברות הגרמניות מכסות את כל התחומים הללו.

אחת החברות המשמעותיות בתחום זה היא הלסינג שחתמה על הסכמים עם חברות בולטות בתחום תעשיית הנשק כמו הינסולט ואוקס רובוטיקה ואיירבוס דיפנס אנד ספייס.

הדו"ח מצטט את פרנק זואר, פרופסור למדעים צבאיים (באוניברסיטת הצבא הגרמני) גם במינכן, שאומר כי השימוש ברובוטים ובבינה מלאכותית בתחום הצבאי ישנה את אופי המלחמות בעתיד. "הכל יהיה מהר יותר והרסני יותר", אומר זואר.

הוא מעלעל בנוסטלגיה במלחמה האמריקאית-ישראלית האחרונה על איראן ואומר: "זיהוי אלפי מטרות ביום אחד וירי עליהם היה דבר שלא ניתן היה לתאר רק לפני כמה שנים".

זואר מתייחס לחברות גרמניות כמו הלסינג, סטארק, טיטן ואוקס רובוטיקה - כולן פועלות בבירת בוואריה - בחזית המתמודדים על פיתוח בינה מלאכותית בתחום טכנולוגיית שרשרת ההתקפה.

מבחינה טכנית טהורה, זואר מדגיש כי כל שלב משרשרת ההתקפה יכול כיום להתבצע לחלוטין ללא התערבות אנושית, עד לביצוע המתקפה עצמה. אבל המומחה מזהיר: "הסיכון הגדול הוא שאנו עלולים לאבד את השליטה האנושית המספקת" בנוגע לפעולות הללו, וזה מה שהתרחש בעזה.

כאן CORRECTIV מצטט את האתר 972 מגזין שחשף את השימוש של צה"ל במהלך החודשים הראשונים של המלחמה בעזה במערכת לאבנדר (סביר) שאולי מפעילה בינה מלאכותית באלפי התקפות ללא פיקוח אנושי (...) המערכת הזו יכולה לתמוך בהתקפות אפילו לבצע אותן באופן עצמאי כמעט.

ובגרמניה, ובפרט במינכן, פועלות מספר חברות לפיתוח מערכות דומות, בהן ריינמצ`ט ו-BWI בלקניד ואהלזינג והינסולט ואיירבוס דיפנס אנד ספייס.

האם אנו מאבדים שליטה?

נכון שהממשלה הגרמנית דוחה עד כה את ההסתמכות המלאה על מערכות קרב אוטומטיות, כך נאמר בתגובה שהגישה ממשלת ברלין לפרלמנט (בונדסטאג), אבל השאלה היא עד מתי גרמניה תישאר מחויבת לעמדה זו בזמן שהמחקר המשותף של נאט"ו וחברת הניתוח דיל רום מציב את גרמניה במקום הראשון באירופה בהשקעות בארץ זו?

הדו"ח האחרון של הממונה הפרלמנטרי לענייני כוחות המזוין אומר באופן ברור: "כלי הטיס הבלתי מאוישים המזוינים והמערכות הנתמכות בבינה מלאכותית והמערכות האוטונומיות הם הכרחיים כדי לשמור על היכולת לנהל סכסוכים מזוינים ולהגן על הכוחות באופן יעיל. טכנולוגיות אלו מספקות את החימוש ובעיקר את האנשים".

כל זה מתרחש בזמן שתוכניות הממשלה הגרמנית השאפתניות לפיתוח הכוח הצבאי שלה מתקדמות בצעד מהיר, לפי המגזין הכלכלי קפיטל. ובזמן שדרוש עדכון לצבא הגרמני, משאבים והוצאות רבות, המגזין מדווח כי המגזר הפרטי מקיים הישגים משמעותיים בתחום טכנולוגיות הבינה המלאכותית.

המגזין טוען כי בשנת 2024 הוזרם הון בסיכון גבוה של כ-1.3 מיליארד דולר על ידי משקיעים מהסקטור הפרטי לחברות סטארט-אפ המפתחות פתרונות טכנולוגיים מתקדמים.

מינכן שוב

דו"ח זה ממקם גם את חברת הסטארט-אפ הלסינג בחזית ענף העתיד כאשר נמסר כי מאות מיליוני יורו שהוזרמו לחברה בשנים האחרונות העלו את ערכה בשוק לכדי כ-5 מיליארד יורו (כ-5.4 מיליארד דולר) ועזרו לה לפתוח סניפים בבריטניה, צרפת, אוקראינה ובמדינות הבלטיות.

באירופה - אומר הדו"ח - הושקעו יותר מ-5 מיליארד דולר בשנת 2025 בחברות סטארט-אפ הפועלות בתחום הביטחון וההגנה, גידול של 24 אחוזים לעומת השנה הקודמת.

הנתונים מראים שההשקעות בתחום הביטחון באירופה אינן מקבלות יותר ביקורת כמו לפני. בשנת 2024 הייצוג של השקעות אלו הגיע לכ-10 אחוזים מסך ההון האיכותי גבוה, פי שניים מההיקף שנרשם בשנת 2022 כשפרצה מלחמת רוסיה אוקראינה.

מקור: העיתונות הגרמנית