מחקר: מערכת החיסון יכולה להיות מחדש לתכנות על מנת לייצר נוגדנים נדירים

סדה ניוז - ייתכן שמדענים מצאו דרך חדשה לגרום לגוף לייצר חלבונים מועילים, כולל כמה נוגדנים רבי עוצמה שלרוב קשה לייצר, על ידי מחדש של מערכת החיסון, כך לפי דיווח של סוכנות «רויטרס».

חיסונים מסורתיים מעוררים תאי חיסון הנקראים תאי B לייצר נוגדנים המזהים חיידקים. חלק מהווירוסים, כמו נגיף ה-HIV הגורם למחלת האיידס, שמים את חלקיהם הפגיעים מאחורי מולקולות סוכריות הדומות לרקמות הגוף עצמם ולכן מערכת החיסון מתעלמת מהם במידה רבה.

מה שנקרא נוגדנים עם השפעה נטרלית רחבה יכולים לעקוף את ההגנות הללו, אך הם בדרך כלל מגיעים מתאים שנדירים מאוד להיווצר, והם נוצרים רק לאחר תהליך ארוך ומסובך של מוטציות. החוקרים הסבירו במגזין «סיינטיס» שרוב האנשים לא מייצרים אותם אף פעם, גם אם הם מקבלים חיסונים מדויקים.

החוקרים תהו אם הם יוכלו להחדיר הוראות קבועות לתוך תאי גזע שמייצרים תאי B, כך שהתאים הללו יכולים לאחר מכן לייצר סוג חזק של נוגדנים. ואם הם יצליחו בכך, כל תא B שייווצר בעתיד יחזיק באותן הוראות עצמן, ויהיה מוכן לפעולה כאשר יינתן לו חיסון.

הקבוצה השתמשה בכלים לעריכת גנים (קריספר) כדי להכניס את המפה הגנטית לייצור נוגדנים נדירים ומגנים בעלי השפעה נטרלית רחבה לתוך תאי גזע בלתי בשלים, ולאחר מכן הזריקה את התאים הללו לעכברים. תאי גזע אלו התפתחו מאוחר יותר לתאי B מתוכנתים לייצר נוגדנים מהונדסים גנטית.

נדרשו רק כמה עשרות תאי גזע מהונדסים שנשתלו בעכברים כדי לעורר ייצור של כמות רבה של נוגדנים עם השפעה נטרלית רחבה שהחזיקה מעמד לאורך זמן.

שיטה זו הצליחה לייצר נוגדנים לנגיף HIV, כגון לשפעת ולמלריה, כך לפי מאמר דעה שפורסם יחד עם הדיווח. החוקרים ציינו שהתאים הגזעיים האנושיים שהונדסו באותו גישה, גם הובילו להופעת תאים חיסוניים פונקציונליים, מה שמצביע על כך שהגישה הזו עשויה להצליח יום אחד בבני אדם.

הארלד הארטווייגר, מנהיג המחקר מאוניברסיטת רוקפלר, ציין שיש שימושים פוטנציאליים לטכנולוגיות אלו בעתיד כדי להתמודד עם מגוון רחב של בעיות בריאותיות. הוא הוסיף «בין השאר יהיו נוגדנים לנגיף HIV, אבל גם פתרונות שמתמודדים עם חוסר בחלבונים ומחלות מטאבוליות, בנוסף לנוגדנים לטיפול במחלות דלקתיות, שפעת, או אלו הקשורים לסרטן».

הוא אמר «זו צעד בכיוון הזה, שמראה את הכדאיות של ייצור חלבונים מצילי חיים».