هيل: טראמפ זקוק לעגל זהב למלחמת איראן וזה המועמד הבולט ביותר

סדה ניוז - מאמר שפורסם באתר היל האמריקאי מצביע על כך שנשיא דונלד טראמפ מצוי במבוי סתום פוליטי לאחר מלחמת איראן, ובזמן שקרנו הפוליטי מתערערת - בין תומכיו ובקרב הסביבה הפוליטית - הוא החל לחפש עגל זהב.

הכותב גוס ג'וזף מציין שטראמפ חי ברגע קריטי - ובמיוחד עם עליית הקריאות להדחתו מתפקידו - והוא בדרך כלל שורד "באמצעות הקרבה של הקרובים אליו", ועכשיו תורה של שר ההגנה האמריקאי, פיט היגסית, דבר שלדבריו, הוא אחריותו של האחרון.

הכותב גוס ג'וזף: חטא היגסית הגדול במהלך המלחמה לא היה רק הגזמה בהישגים הצבאיים האמריקאיים, אלא הוא היה בהעברת האשליות הללו ישירות למשרד הנשיא.

בעוד שהכותב מודה כי לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הייתה תפקיד מרכזי בהבאת וושינגטון למשבר איראן, ופרסום תיאוריה "הניצחון הקל", הוא מדגיש כי היגסית היה "המאמן הגדול של המלחמה" בממשלה, בניגוד לג'יי די ואנס, סגן הנשיא האמריקאי, ושר החוץ מרקו רוביו.

השפלה ואשליות

וכותב המאמר - שהוא לוחם ותיק בחיל הנחתים האמריקאי - מתעקש כי חטא היגסית הגדול במהלך המלחמה לא היה רק הגזמה בהישגים הצבאיים האמריקאיים, ופחתה מחשיבותם של היכולות האיראניות, אלא היה בהעברת האשליות הללו ישירות למשרד הנשיא; שכן היגסית לא העביר את המציאות בסקירותיו הצבאיות, אלא את מה שטראמפ רצה לשמוע.

ייתכן שזה מסביר את הצהרותיו של טראמפ המתנדנדות מאז תחילת המלחמה בנוגע להריסת הצבא האמריקאי את היכולות הצבאיות של איראן לחלוטין, או את ההדגשה שלו שהמלחמה לא תארך יותר משבועיים, לפי המאמר.

היגסית הפך את הפנטגון ממוסד המתבסס על הערכות צבאיות זהירות לכלי לקידום "סיפור הניצחון המהיר".

וניתן לראות את השפלת היגסית לטראמפ בהחלטות נוספות שגרמו למחלוקות רחבות, שכן שר ההגנה חתר להוציא לפועל את רצונות הנשיא מההתחלה, מארגון מצעד צבאי "שלא היה טוב" ועד ניהול קמפיין נגד מדיניות הגיוון בצבא על ידי הדחת קצינים בכירים, דבר המשקף, לפי דעתו, את הקדימות של הנ loyalty הפוליטי על פני המקצועיות.

התנהגות זו - לפי המאמר - יצרה חיצוניות עמוקות עם ההנהגה הצבאית המנוסה המודעת למורכבויות המגרש, והובילה להתנגשויות פומביות בין היגסית וקצינים צבאיים כמו שר הצבא דן דריסקול.

אשליית ההצלחה

הכותב מבקר את מה שהוא מכנה "הגזמה בהצלחות הצבאיות", ומודה כי "צבאות משקרים במלחמות" במטרה להטעות את אויביהם, אך הוא מזהיר כי הבעיה מתחילה כאשר הסיפורים הללו הופכים לתפיסה בקרב ההנהגה הפוליטית עצמה, מה שמוביל להחלטות המבוססות על מידע לא מדויק.

לפי המאמר, היגסית הפך את הפנטגון ממוסד המתבסס על הערכות צבאיות זהירות לכלי לקידום "סיפור הניצחון המהיר", בין אם באיראן ובין אם במקומות אחרים, דבר שמתיישב עם נטיית טראמפ להתעלם מהמכשולים המלאים ולהסתפק בתוצאות המהירות.

הכותב מסכם כי היגסית "לא הפיץ רק אשליות ניצחון לעם, אלא גם לנשיא עצמו".

והכותב אומר בהקשר זה כי "טראמפ, החסר בניסיון צבאי, לא נוטה לדייק ולזהירות שמלווים את ניהול הצבא, ולכן הוא חתר למנות אדם חסר ניסיון כמותו לנהל את הכוח הלוחם החזק ביותר בעולם".

הוא מסכם כי היגסית "לא הפיץ רק אשליות ניצחון לעם, אלא גם לנשיא עצמו", ועכשיו טראמפ - שלא השיג "ניצחון קל" שהובטח לו - מתמודד עם "בוץ צבאי וסופה פוליטית וכלכלית", דבר שמניע אותו לחפש על אדם נושא את הקשל.

מקור: היל