מגעים באיסלאמאבאד מתחילים amidst ספקות ותנאים הדדיים

סאדא ניוז -  מנהיגים אמריקאיים ואיראניים בדרגה גבוהה החלו, בשבת, בבירה הפקיסטנית איסלאמאבאד, מסלול מגעים שמטרתו לסיים את המלחמה שהתפרצה בין הצדדים לפני שישה שבועות, בעוד טהרן הטילה ספק לגבי האפשרות להתחיל את השיחות באופן רשמי, במובן שאין זה אפשרי להתחיל ללא התחייבויות הקשורות ללבנון ולסנקציות.

והשיחות הן בלתי ישירות מאוד מסוכנות, לסיים את המלחמה במזרח התיכון, אך הפסקת האש שפקיסטן תיווכה לה עדיין נתקלת במכשולים, עם המשך חילופי ירי בין צבא ישראל ללוחמים של "חיזבאללה" לאורך הגבול בדרום לבנון, וההקפדה של איראן על תנאים מוקדמים לפני תחילת המשא ומתן.

ראש ממשלת פקיסטן שאבחז שרים אמר שהסכסוך נכנס ל"שלב קשה", בזמן שהצדדים מנסים לעבור מהפסקה זמנית במלחמה להסכמה יותר מתמשכת, והוסיף שהם עומדים ברגע "קריטי".

והבית הלבן הודיע כי סגן הנשיא ג'ד ונס קיים פגישה דו-צדדית עם ראש ממשלת פקיסטן, בשבת. המשלחת האמריקאית כוללת גם את סטיב ויטקוף וג'אריד קושנר, בעוד הצד הפקיסטני כלל את שר הפנים מוחסן נקפי ושר החוץ איסחק דאר.

שאלת ההתחלה

המשלחת האמריקאית נחתה, על שתי טיסות מחיל האוויר האמריקאי, בבסיס אווירי באיסלאמאבאד בבוקר השבת. משרד החוץ הפקיסטני אמר כי שר החוץ והפנים, והגנרל צבא, קיבלו את המשלחת האמריקאית בראשות ונס.

והוסיפה, בהודעה, כי דאר שיבח את מחויבות ארצות הברית להשגת שלום ויציבות מתמשכים ברמה האזורית והעולמית, והביע תקווה שהצדדים ישתפו פעולה בצורה בונה, וחוזר על רצון פקיסטן להמשיך לתמוך במאמצים להגיע לפתרון קבוע וקבוע לסכסוך.

ודאר אמר שהוא מקווה שארצות הברית ואיראן ישתתפו בצורה בונה בשיחות השם. בהודעה של משרד החוץ הפקיסטני הוזכר כי דאר חידש את האישור לרצון איסלאמאבאד להמשיך לעבוד על קרוב שני הצדדים ל"פתרון קבוע ומוחלט לסכסוך".

ולפני שעזב לפקיסטן, ונס הזהיר את איראן מ"לתרגול" עם ארצות הברית. לאחר שעות, הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ אמר שהוא מאחל בהצלחה לוונס, והוסיף: "נתגלה מה מתרחש. הם הובסו צבאית".

בהתאם, המשלחת האיראנית הגיעה מוקדם בשבת לאיסלאמאבאד, בראשות יושב ראש הפרלמנט מוחמד בגר קאליבאף, שאמר על במפלט "איקס" כי השיחות לא יתקיימו אלא אם יושג הפסקת אש מצד ישראל בלבנון, ושיתרת הנכסים האיראניים הקפואה תשוחרר.

המשלחת האיראנית הגיעה בשעה מאוחרת ביום שישי. והצוות של המנהיגים עם בראשות שר החוץ אבאס עראג'י, בנוסף לראש הבנק המרכזי עבד אל-נסר הניתי, וסגן ראש מחלקת הביטחון הלאומית לעניינים בינלאומיים עלי בכרי קני, וראש ועדת ההגנה העליונה עלי אכבר אחמדיאן, יחד עם מספר חברי פרלמנט.

ושיחות אלה יהיו ברמה הגבוהה ביותר בין ארצות הברית לאיראן מאז המהפכה בשנת 1979, גם השיחות הרשמיות הישירות הראשונות בין שני הצדדים מאז 2015, כאשר הם הגיעו להסכם בנושא התוכנית הגרעינית האיראנית. טראמפ משך את ארצו מההסכם ב-2018 במהלך כהונתו הראשונה, בעוד המנהיג הקודם עלי חמינאי, שנהרג בתחילת המלחמה לפני שישה שבועות, אסר על כל שיחת ישירה נוספת בין המפקדים האמריקאיים לאיראניים.

מסרים איראניים

ומדיה איראנית דיווחה כי המשלחת האיראנית קיימה פגישה בבוקר השבת כדי לדון במסלול המגעים. שעות לפני כן, הרחוב האיראני העיקרי מסר כי הצוות המו"מ האיראני, בראשות קאליבאף, נפגש עם ראש ממשלת פקיסטן לדון בזמנים ובאופן "המגעים האפשריים".

לא התקבלה הערה מהמשלחת האיראנית או ממשרד ראש הממשלה לגבי הפגישה שנערכה באיסלאמאבאד.

בהקשר זה, דווחו על ידי סוכנויות "פרס" ו"תסנים" הקשורות ל"משמרות המהפכה" כי המשלחת האיראנית, בראשות קאליבאף, קיימה מפגש עם מנהיג הצבא הפקיסטני לאחר הגעתה לבירה הפקיסטנית.

וסוכנויות דיווחו כי המשלחת האיראנית הביעה במפגש את מחאתה על מה שתיארה כהפרת ארצות הברית את התחייבויותיה בשלב זה של המגעים.

שתיים הוסיפו כי טהרן העמידה תנאים להחלת השיחות לאחר בקשה אמריקאית להפסקת אש, שכללה שחרור של הנכסים האיראניים הקפואים והחלת הפסקת אש בלבנון, וציינה כי המתווך הפקיסטני מת יכול טהרן על הסכמת וושינגטון לתנאים אלה, אלא שהם לא הוצאו לפועל עד כה.

בהתאם לדיווחים בעיתונים, טהרן שמרה, בתגובה לכך, על ההגבלות המוטלות על מעבר מכליות נפט במצר הורמוז ללא שינוי.

תנאים מוקדמים

במקביל, אמר מקור איראני בכיר כי ארצות הברית הסכימה לשחרר נכסים איראניים קפואים בקטאר ובבנקים זרים אחרים, אלא שנציג אמריקאי מיהר להכחיש זאת.

המקור האיראני תיאר צעדים אלו כסימן ל"רעיון" במטרה להגיע להסכם במהלך שיחות איסלאמאבאד, וציין כי שחרור הנכסים היה אחד מהדרישות שהועברו על ידי טהרן לצד האמריקאי בהודעות המוחזרות, ואיראן קיבלה הסכמה אמריקאית בנושא זה.

המקור, שביקש לשמור על זהותו חסויה בשל הרגישות של הסוגיה, ציין כי הסרת ההקפאה על הנכסים הללו "קשורה במישרין להבטחת המעבר הבטוח דרך מצר הורמוז", בהתייחסו לאחד מהנושאים המרכזיים על סדר היום.

ולא נחשף מהו הערך הכולל של הנכסים שעליהם אמר כי וושינגטון הסכימה לשחרר. אך מקור איראני שני דיווח כי ארצות הברית הסכימה לשחרר שישה מיליארד דולר מהכספים האיראניים הקפואים בקטאר.

משרד החוץ הקטארי לא מסר תגובה מיידית על מידע זה.

כספים אלה, שהוקפאו מאז 2018, שייכים להכנסות ממכירות נפט איראניות לדרום קוריאה, והם הוקפאו בבנקים קוריאנים בעקבות החזרת הסנקציות האמריקאיות על איראן במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ, לאחר שארצות הברית משכה את עצמה מההסכם הגרעיני.

היה אמור שחרור ששת מיליארד הדולרים בשנת 2023 במסגרת העסקה לשחרור השבויים בין ארצות הברית לאיראן, אך ממשלת הנשיא הקודם ג'ו ביידן הקפיאה מחדש את הכספים לאחר ההתקפה ב-7 באוקטובר 2023 על ישראל.

באופן זה נמסר אז כי איראן לא תוכל להגיע לכספים הללו בעתיד הנראה לעין, כשהוושינגטון שומרת על זכותה להקפיא את החשבון לחלוטין.

בהתאם לעסקת שחרור השבויים, שהתרחשה בתיווך קטארי בספטמבר 2023, הכספים הועברו לחשבונות בנק בקטאר. העסקה כללה שחרור חמישה אזרחים אמריקאיים שהיו מוחזקים באיראן, בתמורה לשחרור הכספים ושחרור חמישה איראניים שנמצאו במעצר בארצות הברית.

נכון היה אז שהכספים הללו מיועדים לשימושים הומניטריים בלבד, ויועברו דרך גופים מורשים לדאוג למזון, תרופות, ציוד רפואי ומוצרים חקלאיים שנשלחים לאיראן, בפיקוח משרד האוצר האמריקאי.

במקביל, דיווחה סוכנות "פרס" כי טהרן לא מקבלת את מה שתיארה כ"ניסיון להפריד את ישראל מארצות הברית" במסלול המגעים שקיים בתיווך פקיסטני, ומזהירה מתרחיש שבו ישראל היא המואשמת וושינגטון מתמחה.

נאמר כי כמה גופים מנסים להציג את ישראל כצד עצמאי ומכשיל, מה שמאפשר לממשל האמריקאי להתחמק מאחריותם, אך הרפובליקה האסלאמית "דוחה לחלוטין את ההפרדה הזו ואת הדואליות הזו", ומטילה את האחריות על ארצות הברית לכך שלא הגיעו לתוצאות במהלך השיחות הללו.

גם דיווחה