"קרן התקווה" במאבק נגד פרויקט "הפירוק".. תוכניות הרשות הפלסטינית לעמידה כלכלית תלויות ב"בלתי נודע פוליטי"

דיווח "סאדא ניוז": אנו מתקרבים לשנה שלמה, והקופה הציבורית לא קיבלה שקל אחד מכספי המועצה אשר מהווים כ-68% מסך הכנסות הרשות הפלסטינית, וכל השיחות על לחצים המופעלים על הצד הישראלי לשחררם היו רק ריצוד עיניים.

התמונה הפכה ברורה כמו דיסק שמש זורח במרכז היום, ממשלת ישראל החליטה על בפרויקט ברור ל"פורק" את הרשות הפלסטינית ולצייר מחדש את התמונה הפוליטית ביהודה ושומרון.

הצהרות יצאו מספר פעמים ממשרד האוצר הישראלי הקיצוני בצלאל סמוטריץ' וממשרד התעשייה ניר ברקת, באופן גלוי וישיר, ללא כל הכחשה מהממשלה הישראלית. ואם המילים "אין עליה מכס" כפי שאומרים, אז הצעדים בשטח תומכים בכיוון הזה, לא רק בהמשכיות החזקת כספי המועצה, אלא גם באמצעות ביצוע מדיניות התנחלות הנתמכת ממשלתית לצורך הגשת תביעות בבתי המשפט הישראלים לפיצוי המתנחלים על פעולות שביצעו קבוצות פלסטיניות, חלקן חוזרות לעבר של יותר מ-(20) שנה. תביעות אלו העריכה הרשות הפלסטינית שנעות בין 45-60 מיליארד שקל, בעוד שכספי המועצה מוחזקות ונעות בין 16-17 מיליארד שקל, כלומר שהיקף הפיצויים הצפויים מעשית שווה לשלושה או ארבעה פעמים את היקף הכספים המוחזקים, מה שמצביע שהשורה התחתונה של المعادلة הזאת היא "ייבוש" ודאי של משאבים פיננסיים בסיסיים של הרשות הפלסטינית, וששחרור הכספים הללו הפך ל"חדשות ישנות".

בעקבות זאת הרשות הפלסטינית פועלת לחזק את יסודותיה במלחמה שהיא יודעת בוודאות שהיא קיומית, ומטרתה למנוע את "חמצן החיים" ממנה, לכן היא פעלה عبر צעדים ומרווחים מקומיים באמצעות התפשרויות עם גופים וחברות מקומיות או דרך הלוואות מהמערכת הבנקאית ומקורות מקומיים, בנוסף לתלות בכמה סיוע חוץ בשמירה על קיומה במהלך התקופה האחרונה, אך אותם מרווחים מצטמצמים מיום ליום, מה שמצביע על צמצום נוסף של התחום, וכישלון הפתרונות ללא שחרור כספי המועצה, או הקמת רשת ביטחון בינלאומית, אשר הרשות קראה להסיט יותר מפעם אחת, אך היא לא ראתה את האור, שבשנה האחרונה חל שיפור בסיוע הבינלאומי בהשוואה לשנים קודמות, אך לא יצר חלופה להכנסה הראשית של הרשות, כך שסכום הסיוע הבינלאומית שהגיע לתמיכה בתקציב הכללי בשנה שעברה היה סביב 1.62 מיליארד שקל, סכום שאינו מספיק לשלם שתי משכורות מלאות, כי חשבון המשכורות החודשיות ומשכורות הזעיר המגיעות סביב למיליארד וחמישים מיליון שקל.

עם עצירת הסיוע החיצוני בראשית השנה הנוכחית, הרשות הפלסטינית מצאה את עצמה מול מצב כלכלי חסר תקדים, תוך תלות רק בהכנסות המקומיות, אשר לא מגיעות מדי חודש בין 300-350 מיליון שקל, בעוד שהן היו מגיעות לפני ה-7 באוקטובר 2025 ליותר מ-400 מיליון שקל, מה שמצביע שהרשות הפלסטינית התבססה על הכנסות שאינן מספיקות ליותר מ-20% מההוצאות, אשר בדרך כלל מוערכות סביב 1.5 מיליארד שקל בחודש.

במצב הזה שמבשר קריסה כלכלית קרובה, הרשות הפלסטינית נאלצה שוב לפנות להבטחת הקלות בנקאיות בגיבוי של שיקים שהיא קיבלה במסגרת התפשרויות מקומיות, לפני חג הפיטר והפצת 50% מהמשכורת ומינימום של אלפיים שקל, אך את הפתרון הזה הרשות הפלסטינית יודעת, כפי שהיא יודעת המערכת הבנקאית, שהוא יוצא דופן שלא ניתן לחזור עליו בכל חודש לאור עליית היקף ההלוואות הממשלתיות, ועל חוסר היכולת שלה לעמוד בהתחייבויותיה, ובאמצע רגישות ההבטחות שניתנות, לכן איך הממשלה תנהל את העניינים שלה במהלך החודשים הקרובים?

לפי מקורות יודעי דבר ל"סאדא ניוז" הברור הוא שהממשלה נאלצת להתמודד עם המשבר הקיים בניתוחים שונים לחלוטין ממה שהיה בכל התקופה הקודמת, והיא הציבה חזון שימנע אותה יציבה עד סוף השנה הנוכחית, מבוסס על מה שיש לה הכנסות. וחזון זה מתבסס על עבודה בתקציב החירום (של זרימות כספיות) כלומר שההוצאות יהיו חודשיות בהתאם למה שיש מהזרימות הכספיות, מה שמפנה את הרשות מלפעול על ההתחייבויות המוטלות עליה בין אם ממשכורות או מהוצאות תפעול. ומקורות מאשרים ל"סאדא ניוז" שהממשלה משוכנעת לחלוטין בנחיצות להפחית את ההוצאות התפעוליות בחצי או לשליש, תוך התמקדות בעניינים העיקריים בשלושה תחומים בלבד: בריאות, חינוך וביטחון. בנוסף לכך קיימת מגמות ממשלתיות לפתוח מגעים עם המערכת הבנקאית בניסיון לדחות את שירות החזר החוב הציבורי שמגיע חודשים בסביבות 320 מיליון שקל, על ידי דחיית תשלום ההלוואות לשנים רבות ונתינת הבנקים אגרות בריבית גבוהה בלבד, ולהשאיר את תשלומי הריבית בלבד מה שנותן גמישות כלכלית גבוהה יותר ומפחית התחייבויות הממשלה החודשיות כלפי המערכת הבנקאית, אך זה עדיין נשאר רק מגמה שלא הגיע לרמה של הסכם, שכן הבנקים עשויים לדרוש הבטחות גבוהות יותר כמו רישום החזר ההלוואות על נכסים ריבוניים.

הרשות הפלסטינית מחזיקה בקרן התקווה דרך המחצית השנייה של השנה, שכן צפוי להגיע סיוע מהאיחוד האירופי ואחרים מהבנק העולמי מעומדים מראש, בנוסף למאמצים לגייס סיוע נוסף בין אם מהממלכה العربية הסעודית שהתחייבה בעבר להעניק סיוע נוסף או ממקומות אחרים, דבר שהרשות סומכת עליו כדי להבטיח לפחות 50% מהמשכורת עד לסוף השנה, אך האפשרות להבטיח תשלומים באחוזים גבוהים יותר נותרה רחוקה מאוד בהתאם לנתונים הנוכחיים, למעשה התחזיות מצביעות על קושי להבטיח את האחוזים הללו במהלך החודשיים הקרובים (אפריל ומאי), תוך תחזיות שהממשלה תוכל להבטיח תשלום נמוך מ-50% עם סוף חודש אפריל, ואחרת לפני חג הקורבן, עם אפשרות לשנות את זה בהתאם להתפתחויות.

הרשות הפלסטינית מודעת היטב לכך שהאפשרות לשחרר כספי המועצה השנה הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית, וההתמודדות שלה מתמקדת בשמירה על קיומה ומניעתה מפני קריסה עד לסוף השנה, ולאחר מכן היא סומכת על גורמים פוליטיים שנותרים ב"הבלתי נודע" ביניהם קיום הבחירות הישראליות בסוף השנה, והקמת ממשלה שתוכל לפתוח אופק פוליטי עם הרשות, דבר שאינו מובטח, והשני הוא שהבחירות הנפרדות בארצות הברית יכולות להנמיך את השפעת הנשיא דונלד טראמפ, בנוסף להתפזרות עשן המלחמה האזורי והכנת התנאים להסדרים פוליטיים ורגיעה. אבל השאלה היא: מה אם הישראלים יביאו דרך קלפי שוב את ממשלת הימין למפה או לא יבחרו צד שמוכן להתמודד עם הרשות הפלסטינית? למעשה, אף אחד בתוך המערכת הפוליטית הפלסטינית אינו יש לו תשובה לכך.