מיליון דולר בדקה.. מלחמת איראן מכניסה את אמריקה לפח העלות והפילוג

כלכלה סאדנאוס - בעוד שינוי מהותי מצפה באופק במטרות האסטרטגיות המוצהרות של מלחמת איראן, מתעוררות שאלות דחופות לגבי פרק הזמן של התמודדות זו ועלות ההזדמנות החלופית שהאזרח האמריקאי משלם מכיסו ומעתיד תוכניות השירות שלו, בזמן שהכוחות הבינלאומיים שואפים לכפות פשרות פוליטיות מורכבות הקושרות את חזית המזרח התיכון עם הסכסוך ההולך ומתרקם באוקראינה.

קבוצה של ניתוחים ודיווחים שפורסמו על ידי עיתונים ואתרים אמריקאים בולטים מצביעים על כך שהמלחמה שהונתה על ידי ממשלת הנשיא דונלד טראמפ נגד איראן נכנסת לשלב עדין בו רמות חישוב צבאיות חופפות את הלחצים הכלכליים והפילוגים הפוליטיים, בזמן שהמטרות המוצהרות משתנות והעלות גדלה בצורה בולטת.

מיליון דולר בדקה

על פי מאמר ניתוח שפורסם בעיתון ניו יורק טיימס על ידי כותב טור הדעות ניקולס כריסטוף, בשותפות עם העיתונאית אינגריד הולמקוויסט, עלות המלחמה הגיעה לרמה חסרת תקדים, כאשר הוערכה בכ-1.3 מיליון דולר בדקה במהלך ששת הימים הראשונים בלבד של הפעולות.

כותבים אלה סבורים כי המספרים הללו אינם משקפים רק עול כספי עצום, אלא גם מגלים על פרדוקס מוסרי ופוליטי, תוך כדי השוואה בין עלות המלחמה לבין ההזדמנויות האבודות בפנים.

על פי הערכתם, היה ניתן, באמצעות חלק זעיר מכספים אלה, למנוע במידה רבה את הצורות הגרועות ביותר של תת תזונה בקרב ילדים ברחבי העולם, ולהציל כ-1.5 מיליון ילדים מדי שנה.

נוסף על כך, המאמר מדגיש כי עלות של שבועיים בלבד מהפעולות הצבאיות הייתה מספיקה כדי להבטיח חינוך אוניברסיטאי חינם לכל משפחה אמריקאית שהכנסתה פחתה מ-125 אלף דולר בשנה.

הבהירות המובהקת הזו מציבה את ממשלת טראמפ בפני מבחן "הנחישות הפוליטית" שהולכת ומתרקמת בבירור כשמאשימים פצצות נזרקות ונעלמת לגמרי כשמדובר בבניית בני אדם והענקת שירותי בריאות וחינוך.

כריסטוף והולמקוויסט מצטטים מומחים צבאיים כי העלות הסופית הכוללת עשויה להתקרב לטריליון דולר, סכום שמעורר שאלות מוסריות וחברתיות על עדיפויות ההוצאה הלאומית.

ירידה ברורה

במקביל לביקורת הכלכלית הזו, מתבלט שיפור ברור בשיח הפוליטי של הממשל האמריקאי. לפי דיווח חדשות שפורסם באותו עיתון על ידי הכותב דיויד סנגר, הנשיא טראמפ אמר כי הוא שוקל "להפחית" את הפעולות הצבאיות באיראן, דבר הנחשב לירידה מהמטרות השאפתניות שהכריז עליהן בתחילת הקמפיין, בראשן הדחיפה לשינוי המשטר בטהראן.

אולם טראמפ גם אמר "אנחנו קרובים מאוד להשגת מטרותינו", כשהוא משאיר את שאלת פתיחת מצר הורמוז למדינות אחרות המשתמשות במעגלה זו, תוך שהוא טוען כי ארצות הברית אינה משתמשת בו.

הדיווח מראה כי הממשל האמריקאי מתרכז במטרות הרבה יותר מוגבלות, כמו החלשת היכולות הצבאיות האיראניות והבטחת הגנה על בעלי ברית באזור, במקום לנסות ליזום שינוי פוליטי רדיקלי בתוך איראן.

גם טראמפ הקל במידה רבה על תביעותיו בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית, כשהוא חוזר מהדרישה לעקור את כל המלאי של דלק גרעיני, ומסתפק בהדגש על יכולת ארצות הברית להגיב במקרה שיהיה שיקום של התכנית.

שינוי זה - על פי סנגר - מראה לחצים פנימיים הולכים ומתרקמים, כאשר מחירי הדלק בארצות הברית זינקו לכ-4 דולרים לגאלון אחד, ודאגה הולכת וגוברת בתוך המפלגה הרפובליקנית מההשלכות הכלכליות של המלחמה, במיוחד לנוכח הצורך במימון נוסף עצום כדי לפצות על התחמושת שנשרפה.

פרדוקס היסטורי

מבחינתה, מגזין ניוזוויק הציע ניתוח מעמיק שמצביע על הפרדוקס ההיסטורי שקרה לנשיא טראמפ, ששקע שני עשורים בביקורת על מלחמת עיראק, ותיאר את הפלישה כהחלטה "הרעה ביותר שהתקבלה אי פעם".

למרות התחייבויותיו המתמשכות לסיים את "המלחמות הנצחיות", רק שבועות ספורים לאחר מבצע "הכעס העז" נגד איראן, הוא ביקש מהקונגרס מימון מיידי בסך 200 מיליארד דולר, סכום שמעלה לאין ערוך על מה שביקש הנשיא הקודם ג'ורג' בוש הבן בתחילת הפלישה לעיראק בשנת 2003, גם לאחר התאמת המספרים כדי להתאים לשיעורי האינפלציה הנוכחיים.

הממשל האמריקאי מנמק את העלייה הזו באופי המלחמות המודרניות, התלוי יותר ויותר בנשק טכנולוגי גבוה שעלותו גבוהה, כמו טילים מסוג "טומהוק" שעולה כל אחד מהם כ-3.5 מיליון דולר, ופצצות מדויקות.

הדיווח גם מגלה כי הכוחות האמריקאיים פגעו ביותר מ-7,000 אתרים בתוך איראן במהלך שלושה שבועות בלבד, מה שהוביל למיצוי מלאי הטילים המונחים כמו טילים מסוג טומהוק.

עם זאת, עלות הפעולות הגיעה לכ-16.5 מיליארד דולר במהלך 12 ימים בלבד, מה שמצביע על קצב גבוה מאוד של הוצאות.

מלכודות אסטרטגיות

בניתוח חדשותי נוסף שכתבה קבוצת עורכים בכירה, הזהירה מגזין ניוזוויק על 5 "מלכודות אסטרטגיות" שעשויות לדחוף את הסכסוך למסלול של הסלמה הרבה יותר מסוכנת ורחבה.

המלכודות החמש שהוזכרו במגזין כוללות מלכודת ההסלמה שעשויה להתרחש אם הנשיא האמריקאי יממש את אזהרתו כי הוא יהרוס לחלוטין את שדה פרס הדרומי אם איראן תתקוף את קטר שוב.

המלכודת השנייה היא מלכודת הברית שמתבטאת באובדן שליטה על ישראל, ויש מלכודת האמינות שנוצרת כאשר נשיאים מציבים קווים אדומים פומביים שהמציאות נמשכת לבדוק, כפי שקורה עם טראמפ והנסיגה מהמטרות שהגדיר למלחמה נגד איראן.

המזכירה הרביעית היא מלכודת האנרגיה שמתווה את אחד האתגרים המסוכנים ביותר המוליכים את טראמפ, והחמישית היא מלכודת הפוליטיקה הפנימית, כאשר האינפלציה שנגרמה כתוצאה מעליות מחירי הנפט מהווה איום ישיר על האמון של הבוחר האמריקאי לפני בחירות אמצע הכהונה בקונגרס בנובמבר הקרוב.

סדקים וחקירות

ולא רק האתגרים בתחום הכספי והאסטרטגי, אלא התגובה גם נכנסת עמוק לתוך הפוליטיקה האמריקאית, שם גילה האתר "דה היל" בדיווח מכתבתו פיונה בורק על התגברות הפילוגים באזור האליטות הפוליטיות, גם בתוך המפלגה הרפובליקנית עצמה.

האתר ציין את פרטי התפטרותו של ג'ו קנט, המנהל לשעבר במרכז הלאומי למאבק בטרור, במחאה על מלחמת ארצות הברית באיראן. הוא האשים את ממשלת טראמפ על כך שנכנסה למלחמה בלחץ ישיר מישראל ומקבוצות הלחץ (הלוביסטים) שלה בוושינגטון, והאשים את השלטונות בניסיון להסיט את הדיון הציבורי לעבר הדלפות וחקירות צדדיות כדי להרחיק את תשומת הלב מהסיבות לכניסה למלחמה.

פיונה בורק ציינה בדיווחה כי ה-FBI כבר הודיע על כך שהוא מנהל חקירה נגד קנט על האשמתו בהדלפת מידע מודיעיני סודי לגורמים בתקשורת, כולל המנחה טאקר קארלסון.

תקרית זו משקפת את גודל הפילוג בתוך הזרם הימני עצמו, כאשר היונים התומכים בפעולה צבאית נוגעים בזרם "אמריקה קודם" שרואה במיזם הזה חזרה על טעויות העבר, במיוחד במלחמות עיראק ואפגניסטן.

בדיווח נוסף מאותו אתר, מורה העיתונאי פיליפ תימוטיה כי ישנה מתיחות הולכת ומתרקמת בתוך המפלגה הרפובליקנית סביב האפשרות של מעורבות ארצות הברית בפעולה קרקעית באיראן, למרות הכחשותיו המתמשכות של טראמפ לגבי הכוונה הזו.

על פי דיווח תימוטיה, תומכי המלחמה מקדמים את הרעיון כי שליטה על האי חארק האיראני, שמהווה את עורק הנפט הראשי של איראן, אינה נחשבת ל"פלישה", אלא היא "פעולה לאבטחת מתנ"סים חיוניים".

הפשרה הרוסית והמתיחות שמעבר לאוקיאנוס האטלנטי

על הבמה הבינלאומית, רוסיה ניגשה למשחק עם הצעה של "פשרה" מודיעינית שעשויה להפוך את המאזנים.

אתר פוליטיקו דיווח כי מוסקבה הציעה להפסיק לספק לאיראן קואורדינטות מדויקות של אתרי צבאיים אמריקאיים באזור בתמורה להפסקת וושינגטון להעביר מידע מודיעיני על כוחות רוסיים לאוקראינה.

למרות שוושינגטון דחתה את ההצעה הזו, עצם הצעתה עוררה פחד בבירות האירופיות, החוששות מהמכירה בין שתי המעצמות הגדולות שעשויה להשאיר את אירופה לבד מול השאיפות הרוסיות.

מה שהקנה את הסערה חמור היה התקפת טראמפ על בעלות ברית נאט"ו, כשכינה אותם "פחדנים" מכיוון שסירבו להשתתף בפעולות צבאיות במצר הורמוז.

בזמן שהמלחמה מפעילה לחצים על המאגרים של התחמושת האמריקאית, דיווח פוליטיקו כי מדינות אירופיות - כמו צרפת - החלו לאחוז בהובלה בסיוע לאוקראינה מבחינה מודיעינית.

בסך הכל, ניתוחים ודיווחים אלה יחד חושפים תמונה מורכבת של מלחמה המאפיינת את עליית עלויותיה הכספיות והאנושיות, עם עורפל של מטרות האסטרטגיות שלה, והולך ומתרקם בתוך לחצים פוליטיים פנימיים וחיצוניים המקיפים אותה.

בעוד הממשל האמריקאי שואף להשגת רווחים צבאיים מהירים, הוא מתמודד עם אתגרים הולכים ומתרקמים בשמירה על התמיכה הפנימית, ויסות ההסלמה, והימנעות מהחלקה לסכסוך רחב יותר שעשויות להיות לו עלויות גבוהות בהרבה ממה שמקובל.

והשאלות נותרות פתוחות לגבי יכולתה של הממשל לסיים את המלחמה בתנאים מקובלים, או אם היא תהפוך לסכסוך ארוך טווח המייצר מחדש את המשברים של העבר, לאור האינדיקציות הגוברות על הכחדת הקונצנזוס הפוליטי והתרסקות מנופי הפעולה האסטרטגיים.