הכיבוש ממשיך לסגור את מסגד אל-אקצא ליום ה-18.. וההחלטה כוללת את כנסיית הקבר

סדה ניוז - רשויות הכיבוש ממשיכות לסגור את מסגד אל-אקצא בעיר ירושלים הכבושה, ליום ה-18 ברציפות, תחת תירוצים "ביטחוניים" הקשורים להתפתחויות אזוריות.

מחוז ירושלים אישר את דחייתו הגלויה של הליך זה, והדגיש כי עמדתו אינה נובעת מהתעלמות מהשיקולים הקשורים לביטחון המתפללים, או צמצום חשיבות השמירה על חיי אדם, אלא מעיקרון חוקי ופוליטי מוצק הנוגע לגורם המוסמך באופן בלעדי לנהל את ענייני מסגד אל-אקצא והשאר המקומות הקדושים בירושלים.

הוא הבהיר כי ניהול מסגד אל-אקצא, כולל ארגון הכניסה אליו ופתיחתו או סגירתו במידת הצורך, היא ססמכות בלעדית של מחלקת האוקפים האסלאמית בירושלים التابعة למשרד האוקפים והעניינים והמקומות הקדושים האסלאמיים הירדני, בהתבסס על המנדט ההאשמי על המקומות הקדושים האסלאמיים והנוצריים בירושלים, מנדט המוכר בינלאומית ואף מקובל בעקיפין ובעשייה על ידי רשויות הכיבוש עצמן דרך ההבנות הקיימות מאז עשרות שנים.

הוא ציין כי הניסיון הקרוב במהלך מגפת (COVID-19) מהווה עדות ברורה לגורם המוסמך; כי ההחלטה לסגור את מסגד אל-אקצא באותה עת לא הוציאה על ידי משטרת הכיבוש, אלא על ידי מחלקת האוקפים האסלאמית עצמה, אשר קיבלה את ההחלטה באופן וולונטרי ואחראי, מתוך חובתה להגן על המתפללים ולמזער את התפשטות המגפה, וזה מאשר כי ניהול ענייני המסגד, כולל ההחלטות לסגירה חריגה, הוא זכות טבעית של האוקפים, ואינה מסמכות של גורם אחר.

הוא ראה בכל התערבות של משטרת הכיבוש בסגירת מסגד אל-אקצא או בהגדרת המכניזמים לגישה אליו, הפרה ישירה של סמכויות אלה, וניסיון לכפות מציאות חדשה שתשאב את מעגל האוקפים מתפקידה החוקי והדתי, ותערער על אחד היסודות החשובים ביותר של המצב ההיסטורי והחוקי הקיים בירושלים.

הוא ציין כי הסכנה בהליך זה אינה טמונה רק בסגירת מסגד אל-אקצא עצמה, אלא בהנצחת תקדים מסוכן שמפתח את הדרך להפוך התערבות זו למדיניות ממוסדת, כי כאשר כוחות הכיבוש מחזיקים בהחלטה לפתוח את המקומות הקדושים ולסגור אותם, הם יכולים בעתיד לשתק את עבודת הפולחן בכל עת, בין אם תחת תירוץ "ביטחוני", ובין אם בתגובה ללחצים של קבוצות קולוניאליות שמבקשות להנחית מציאות יהודית בעיר העתיקה, ובראשן מסגד אל-אקצא.

הוא המשיך: התנהגות זו אינה מוגבלת רק למסגד אל-אקצא, אלא נוגעת גם לכנסיית הקבר, דבר שמראה על מגמה כללית של שליטה ביטחונית על המקומות הקדושים האסלאמיים והנוצריים בירושלים, בהפרה ברורה של החוק הבינלאומי, ולסדרים ההיסטוריים המנחים את ניהול המקומות הקדושים הללו.