לבנון מאשרת עלייה בשכר המגזר הציבורי ומעלה את המיסים

כלכלה סדא ניוז - הממשלה בלבנון העלתה את מס ערך המוסף ואת מחיר הבנזין במטרה לתרום לחיזוק ההכנסות, במימון העלאה שאושרה בשכר העובדים והפנסיונרים במגזר הציבורי.

השרה המידע פול מרקוס ציין במהלך קריאת החלטות ממשלתית, כי הממשלה אישרה "העלאה של 6 משכורות לעובדי המגזר הציבורי" (בין 100 ל-120 דולרים לחודש), והוסיף כי "העלאה זו היא כמעין פיצוי חודשי על בסיס השכר, ואינה נכנסת בחישובי השכר הקבוע" כלומר, היא לא תיכנס לחישובי פיצויי פיטורין עבור כ-251 אלף עובדים ופנסיונרים.

העלות המשויכת להעלאה זו היא כ-800 מיליון דולרים אמריקאיים בשנה, על פי מרקוס, שהדגיש כי "למנוע חסרון כלכלי או כספי נוסף", יש לשלם שכר זה "לאחר יציאת חוק העלאת מס ערך המוסף וחוק פתיחת ההעברות הנוספות הנדרשות".

התנגדויות להעלאת המיסים

במקביל, הודיע מרקוס כי הממשלה אישרה העלאה של נקודת אחוז במס ערך המוסף שהפכה ל-12%, בנוסף להעלאת מחיר דלק ב-3.5 דולרים אמריקאיים, וכן העלתה את העמלות על מיכלי השינוע.

עליות אלו עוררו התנגדויות חריפות בתוך הממשלה ובין החברים, כשמפלגת "פיתוח ושחרור", ממנה היה חבר שר האוצר יאסין ג'אבר, דחתה את החלטת העלאת המיסים, כמו גם מרקוס עצמו התנגד להחלטה.

כמו כן, הצביעו השרים של "כוחות לבנון" נגד ההחלטה, ודחו "להתבסס על כיסו של האזרח כמקור יחיד להכנסות".

המפלגה קראה לפנות לפתרונות חלופיים למימון העלאת השכר "הצודקת", כמו "שיפור הגבייה, מלחמה בהתחמקות ממס, ומבנה מחדש של המגזר הציבורי".

מרקוס ציין גם כי מועצת השרים הדגישה לפני אישור העלאות, על הצורך "לשפר את הגבייה, לבחון את הנכסים הימיים והנהריים, להמשיך במימוש פקודות הגבייה, ולהדק את הפיקוח על המעברים", במטרה לחזק את ההכנסות.

הרפורמות בראש סדר העדיפויות של הממשלה

המשבר הכלכלי המכה במדינה מאז 2019, הוביל לאי-תשלום של כ-30 מיליארד דולרים ממסמכים בינלאומיים בשנת 2020, מה ששחרר שלב של נפילה חופשית במטבע, כהפסידה את כל ערכה, דבר שהשפיע מאוד על משכורות עובדי המגזר הציבורי, כמו גם מחק מיליארדי דולרים מהפקדות.

השנה שעברה ראתה שינויים פוליטיים שורשיים בלבנון, עם הבחירות של מפקד הצבא לשעבר יוסף עאון כנשיא המדינה בינואר לאחר תקופה ריקנית בתפקיד מאז 2022, ולאחר מכן הקמת ממשלה בראשות נואף סלאם בפברואר, בזמן שהרשויות שמו את הרפורמות הפיננסיות והכלכליות בראש סדר העדיפויות שלהן.

לבנון שואפת למבנה מחדש של המגזר הבנקאי שלה במטרה לשוב לתאמת עם הבנקים והכלכלה כולה, כמו גם שואפת ליישם רפורמות כלכליות מקיפות כדי להגיע לתוכנית עם קרן המטבע הבינלאומית שתאפשר לה לקבל תמיכה בסכום של 3 מיליארד דולרים.

הקרן דורשת מהמדינה ליישם רפורמות כדי לקבל את התמיכה הזו, בראשן חקיקת חוק מבנה הבנקים, וחוק הפער הפיננסי שמגיע ל-83 מיליארד דולרים על פי ההערכות הממשלתיות.