הממשלה הישראלית מאשרת את חידוש "יישוב הקרקעות" בשטחי יהודה ושומרון להעברתן לידי המדינה

סדה ניוז - הממשל הישראלי, היום ראשון, אישר הצעה המאפשרת חידוש תהליך "רישום הקרקעות" בשטחי יהודה ושומרון הכבושים, מה שמאפשר להפעיל מחדש את מה הידוע כ"יישוב הקרקעות" כהכנה להפקעתן, וזוהי הפעם הראשונה מאז כיבוש השטח ב-1967.

ההחלטה התקבלה על סמך הצעה שהגישה שר המשפטים יריב לוין, שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', ושר הביטחון ישראל כץ.

על פי ההחלטה, תיפתח תהליך רישום הקרקעות באזורים הכבושים, מה שמאפשר לרשום שטחים נרחבים על שם המדינה לאחר ביצוע תהליך ההפקעה במקרה של ניכוי קיום בעלות אחרת, בהתאם למכאניזמים שייקבעו מאוחר יותר.

סמוטריץ' אמר כי הממשלה "ימשיכה ברפורמת ההתיישבות ובשימור כל חלקי אדמתנו", כדבריו, והוסיף כי "ארגון יישוב הקרקעות מונע סכסוכים, יוצר ודאות חוקית, מונע צעדים חד צדדיים ומאפשר פיתוח חוקי ואחראי".

הוא המשיך: "מדינת ישראל נושאת באחריות על אדמותיה ופועלת לפי החוק בשקיפות ובנחישות". מדובר בהחלטה הראשונה להחזרת תהליך "רישום הקרקעות" בשטחי יהודה ושומרון מאז שניתן להפסיק לאחר מלחמת יוני 1967.

הממשלה הכינה את הצעד בתקופה האחרונה באמצעות צעדים משרדיים וממשלתיים בעקבות החלטה עקרונית שהתקבלה על ידי "הקבינט" לפני כשלושה חודשים שעסקה בסוגיית הסיפוח וריבונות.

מבחינה מעשית, ההחלטה הממשלתית כוללת הקמת רשות ליישוב השטח, שמתחתיה תפקד מה שמכונה רשות לרישום זכויות הקרקעות והיישוב הישראלית.

פעלו תחת ניהולה כמה משרדי יישוב הפזורים על פי החלוקה האזורית, לתיאום ולביצוע תהליך יישוב המצב של הקרקעות בצורה מאורגנת ומדורגת.

העברת שטחים נרחבים ל"קרקעות מדינה"

על פי ההחלטה, יידרש מהמפקד של הפיקוד המרכזי בצבא הישראלי להשלים את יישוב מצב 15% מהקרקעות בשטחי יהודה ושומרון עד סוף שנת 2030. בשלב זה, אכיפת ההחלטה מוגבלת רק לאזור (ג).

יש לציין כי צעד יישוב הקרקעות לא התרחש בשטחי יהודה ושומרון מאז מלחמת 1967, מה מעורר שאלות לגבי השפעתו על המצב החוקי והפוליטי בשטחים הפלסטיניים הכבושים בשנת 1967.

המשמעות המרכזית של ההחלטה היא הפיכת שטחים נרחבים בשטחי יהודה ושומרון לקרקעות השייכות למדינה, בתנאי שלא יוכח בעלות פרטית אחרת.

עם זאת, לפי עיתון "ישראל היום", התהליך יתקדם לאט ובזהירות לאחר שיבואו גורמי הרגולציה לכל המידע החוקי הנוגע לכל אזור כדי להבטיח "השלמת ההליכים בצורה חוקית ומדויקת".

מתוצאות נוספות של ההחלטה, חיזוק צעדי הסיפוח והכנסת ריבונות בשטחי יהודה ושומרון "מבסיס לפסגה", לפי מה שמצהיר העיתון, ובמובן אחר, גם בהיעדר החלטה פוליטית רשמית להחלת החוק, ישראל פועלת לחזק את אחיזתה על האדמה דרך רישום הקרקעות שאין להם בעלויות אחרות במערכת הרישום, מה שמבסס את שליטתה על אותם אזורים במידה רבה.

לאור הסיבוך החוקי הקיים בשטחי יהודה ושומרון בהיבטים רבים, הממשל הישראלי רואה כי ארגון רישום כל הקרקעות באזור ידרוש כ-30 שנה.

על פי כך, הוצב מטרה מוגבלת יחסית בשלב זה, הכוללת 15% מהקרקעות במהלך חמש שנים.

תהליך זה שואף, לפי העיתון, להפסיק תהליך מקביל שהרשות הפלסטינית מנהלת במשך שנים, כאשר ההחלטה הצביעה על כך שההתרחבות הפלסטינית באזור (ג) מתקדמת בקצב מהיר, והיא עלולה להוביל לקשיים גדולים בהשתלטות על הקרקעות בעתיד והפנייתן להתיישבות.

יש לציין שבין השנים 1917 ל-1948, פלסטין הייתה תחת ממשלת המנדט הבריטי, ובשעה של הנכבה והקמת ישראל על חורבותה של העם הפלסטיני, כל האדמות הבלתי תפוסות שהן אדמות הפליטים הפלסטינים הפכו לרכוש המדינה.

אילו שטחי יהודה ושומרון, נותרו תחת שליטת הממלכה הירדנית, שהמשיכה לרשום כמה שטחים, ורושמה בעלות על כשליש משטח האזור במהלך אותה תקופה. לאחר שישראל כבשה את שטחי יהודה ושומרון במלחמת יוני 1967, היא עצרה את תהליך הרישום, והמצב נותר בעינו במשך כ-60 שנה מאז.