האם ישראל תהפוך את כספי המסים לוועדת השלום?

מדיוח מיוחד SadaNews: במציאות של משבר כלכלי קשה שחווה הרשות הפלסטינית, עולה סוגיית כספי המיסים המוחזקים בישראל כאחד מהנושאים החשובים המגדירים את עתיד המצב הכלכלי והפוליטי בפלסטין. עם התגברות החובות וירידת היכולת של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה, נשאלה שאלה מהותית: האם תבחר ישראל להעביר חלק מכספים אלו למען מה שמכונה "ועדת השלום", במהלך שיעבור את המימד הכלכלי ויהפוך לאמצעי לחץ פוליטי שעשוי לשנות את התמונה הפלסטינית כך שישרת את האינטרסים שלה?

נתונים עדכניים ממשרד האוצר והאוצר הפלסטיני חשפו כי גובה חובות הממשלה וההתחייבויות המונחות לגורמים שונים הגיע בסוף שנת 2025 לכ-47.3 מיליארד שקל.

הנתונים מראים כי הנושים הגדולים ביותר של הממשלה עד סוף דצמבר 2025 הוא קרן הפנסיה, עם חובות שהגיעו לכ-15 מיליארד שקל, כאשר ידוע כי חובות אלו נושאים שלושה כיוונים: או כספים שהממשלות השונות הלוו מהקרן, או חוסר העברת כספים הקשורים התרומות של עובדים לקרן הפנסיה, או חוסר העברת תרומות לממשלה בשכר הפנסיה.

מקום שני בנתוני החובות ממוקמים הלוואות הממשלה מהמגזר הבנקאי הפלסטיני, עם חובות שהגיעו לכ-10.9 מיליארד שקל, ולאחר מכן חובות המגזר הפרטי בסכומים המגיעים לכ-8 מיליארד שקל, בעוד שההתחייבויות למורים הלא מוגבלות הגיעו לכ-7.8 מיליארד שקל. כאשר ידוע כי עובדי המגזר הציבורי לא קיבלו שכר מלא מאז נובמבר 2021.

בהלוואות חוץ פנה גובה המעוצר המגיע לסוף דצמבר האחרון כ-4.3 מיליארד שקל.

חובות אלו נחשבים על ידי חוקרי המצב למאחרים למספר סיבות, כולל חוסר התאמה בין ההוצאות לבין גובה ההכנסות במשך השנים הקודמות, מה שגרם לגירעון מצטבר שהרשות לא יכולה לנהל כראוי, אך הסיבה המרכזית נותרה בשיעור הכספים המושכים של ישראל, או כאלו הפונים להטיל הפחתות ניכרות, דבר שלמעשה שלל את הקופה הציבורית כחסרת מקורות על 68% מהכנסותיה, דבר שהחמיר את המשבר הכלכלי ומנע מהרשות להצליח בניהול החוב הזה.

למרות שסכום הכספים המודדים והחוזרים מכספי המיסים הגיע לכ-15 מיליארד שקל, כלומר שהם מהווים פחות שליש מהחוב הציבורי, המומחים והחוקרים מדגישים כי הרשות לא יכולה לשלם את חובותיה conforme ההזדמנויות הקיימות, אך אם יינתנו כספים אלו, זה יאפשר לרשות לנהל את חוביה ולצמצם את עומס המשבר הכלכלי שהתבטא בברורות בכל ההוצאות הכלכליות.

בניסיון לייבש את כספי המיסים ומניעת משבר כלכלי, פנתה ישראל להפסיק את העברתם של כספים מתוך כספי המיסים בצורה מלאה כבר במשך כ-9 חודשים, כאשר היא לא העבירה יותר משלישם מאז המאורעות ביולי 7 2023 לאחר הפחתות נוספות על כספי המיסים הקשורים לשכירי הרשות הפלסטינית ברצועת עזה, שמוערכות בכ-272 מיליון שקל לחודש.

מנהל הקשר הציבורי ד"ר מוחמד אבו רבע ציין בהצהרות לתקשורת לאחרונה כי לא התרחש שום פריצה בנושא כספי המיסים, למרות הלחצים הבינלאומיים בנושא, בעוד שבכיר פלסטיני חדשות הצביע במהלך פגישתו עם עיתונאים על כך שהצד הישראלי הציע לפני מספר חודשים להעביר חלק זעיר של כספי המיסים לרשות הפלסטינית תמורת העברת כספי השכר של עובדי עזה לقطاع غزة (מבלי לפרט את הוצאותיהם) מה שפתח דלת רחבה להשגת הבידול בין עזה והגדה, דבר שדחה הצד הפלסטיני.

האם יגיעו כספי המיסים למועצת השלום?

אמר כלכלן שמעדיף שלא לחשוף את שמו שכספי המיסים הפכו בידי פתרונות פוליטיים ולא רואים אפשרות לשחרר אותם בקרוב, דבר שיכול לשכוח את המשבר הכלכלי של הרשות, מבלי לאקל את האפשרות להעביר חלק מכספים אלו למועצת השלום במטרה לספק את ההזדמנויות הכספיות לוועד המינלה ולהבטיח את הצלחתה.

מנגד, אומר הכלכלן ד"ר תבאת אבו רاس ל"SadaNews": אם ישראל נואשית להצליח במשלים המנהל בעזה ולהפסיד את הקרנות הפיננסיות של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, אז על פי הערכתי זה יכול לההפוך את חלק מכפי הסכומים של המיסים לSector Gaza.

הוא הוסיף: "אם יתממש התסריט הזה, זה יקנה לרשות совитבקים בפיתוי כלכלי מסוכן, כי הליך כזה עושה לישראל להיבנות מהיציאה עבור עברת הכספים על המיסים לחוברת של הרשות, תחת התחייבות להעברת הכנסות למגזר ההמקלות בעזה רק כמו שוועדת המינלה נחשבת כאחד מהזרועות של הרשות (בהתבסס על הצדקות ישראליות צפויות).

שר האוצר ד"ר אסטפאן סלמה העריך בפגישה עם העיתונאים כי סך התיקים שהוגשו בישראל נגד הרשות הפלסטינית בסביבות 20 מיליארד שקל, דבר שיתכן במקרה שיפסקו ביחס להם שליליות של כספי המיסים.

הנתונים העדכניים שפורסמו על ידי משרד האוצר והאוצר הראו כי סך כספי המיסים שנרשמו בסוף שנת 2025 הגיעו לכ-10.53 מיליארד שקל, בעוד שהרשות לא קיבלה מהם אלא 1.95 מיליארד שקל, כ-18.5% בלבד מסך כספי המיסים הראויים, וזה על פי המידע כי ישראל סירבה להעביר כספים אלו, כאשר הנתונים מצביעים כי ההעברה האחרונה של כספי המיסים שקיבלה הרשות הייתה במאי לשנה שעברה.