מסמכים סודיים: ישראל לחצה על בריטניה להעניק חסינות למיניסטרים שלה שהואשמו בפשעי מלחמה

סדנאווה - מסמכים שנחשפו שנמצאו בידי עיתון חקירה בריטי מראים שהממשלה הישראלית השיקה קמפיין שנמשך עשור להגן על מיניסטרים שלה מפני רדיפות פליליות בבריטניה בנוגע לאשמות בפשעי מלחמה.

והוסיפו "דה קלסיפייד יו קיי" (Declassified UK) - שמתמחה בביצוע מחקרים על פעולתה של מוסדות צבאיים ומודיעיניים - שהחשיפות הללו מגיעות בזמן שבו בית הדין הבינלאומי פנה במכתב מעצר כנגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באשמות שביצע השמדה המונית ופשעי מלחמה בעזה.

העיתון אמר: "כאשר הגנרל הישראלי בדימוס דורון אלמוג עלה על טיסתו מתל אביב ב-11 בספטמבר 2005, הוא ציפה שהרגליים שלו ידרכו בקרוב על אדמת בריטניה. אולם, לאחר כמה דקות מהנחיתה בשדה התעופה הית'רו, עלה נציג מהשגרירות הישראלית למטוס ואזהיר את אלמוג שלא לעזוב אותו; כי הוצא מכתב מעצר נגד מפקד הצבא לשעבר באשמת עבירות פשעי מלחמה בעזה, ובועלי המשטרה הבריטית חיכו במשרד ההגירה לתפוס אותו."

העיתון המשיך ואמר "אלמוג נשאר במטוס במשך שעתיים לפני שהוא חזר לישראל. והחליטה המשטרה הבריטית להימנע מהסתערות על המטוס, מתוך חשש שהניסיון יוביל לעימות מזוין על מסלול שדה התעופה הית'רו."

על פי העיתון, נראה שהאירוע ההוא היה הפעם הראשונה שבה הוצא מכתב מעצר בבריטניה נגד אזרח ישראלי בשל הפרות נגד פלסטינים, מה שגרם לזעזוע בכנסת.

לאחר שברח הגנרל אלמוג בשנת 2005, השיקה הממשלה הישראלית קמפיין מתמשך להבטיח שמעולם לא יחזור מצב כזה, והשיקה קמפיין ללחוץ על בריטניה לשנות את גישתה כלפי חקיקות "המשמעות החוקית הגלובלית", המאפשרות לתבוע את מבצעי העבירות החמורות במדינה אחרת.

המשמעות החוקית הגלובלית מאפשרת רדיפה עבור העבירות החמורות ביותר כמו השמדה המונית ועינויים במדינה אחרת. היישום המודרני שלה התפתח במהלך משפטי נירנברג, כאשר הוקמו הליכים פליליים נגד קצינים נאציים בכירים.

העיתון ציין כי "מיילים ומסמכים שנחשפו במהלך האכיפה של משרד המשפטים הישראלי על ידי קבוצה הנקראת (אנונימוס עבור צדק), גילתה כי המטרה של קמפיין הלחצים הישראלי היא לאפשר לאחראים ישראלים לבקר בבריטניה מבלי לחוש פחד מעצר, במיוחד אלו המואשמים בעבירות חמורות נגד הפלסטינים."

ואישרה הרשויות הישראליות באפריל האחרון כי התרחש "מקרה סייבר" ואמרו כי הוא נמצא בבחינה. הם לא הגיבו לבקשה לתגובה.

וזו מסמך ישראלי שנודע למשרד המשפטים הבריטי העריך חששות לגבי "שימוש לרעה בהליכי חקירה הקיימים בבריטניה במקרה של המשמעות החוקית הגלובלית והשפעתה על אזרחים ישראלים".

ישראל דרשה כי יש לדרוש "הסכמת התובע הכללי או מנהל התובעים לפני הוצאת כל צו מעצר או זימון".

נראה כי ההמלצות הללו הפכו לאוזניים קשובות, ובספטמבר 2011, העבירה ממשלת דיויד קמרון חקיקה חדשה המחייבת הסכמת מנהל התובעים הכלליים לפני הוצאת צווים מעצר במסגרת המשמעות החוקית הגלובלית, בדיוק מה שדרשה ישראל.

ואמר אז שר החוץ הבריטי, ויליאם הייג: "לא יכול להיות שאנחנו נמצאים במצב שבו פוליטיקאים ישראלים חשים שהם לא יכולים לבקר במדינה הזו".

למרות השינויים, ישראל לא הרגישה בטוחה לגמרי, ובאוקטובר 2011, נתקל שר החוץ לשעבר ציפי לבני בבקשת מעצר במהלך ביקורה בבריטניה באשמות בעבירות פשעי מלחמה בעזה.

על פי החקיקה החדשה, הועברה הבקשה למנהל התובעים הכלליים אז, קיר סטארמר, שהמסמך הישראלי מראה כי הוא "למד בכנות לתת את הסכמתו למעצר". עם זאת, סטארמר עסק בממצאים במשך זמן רב מספיק, מה שאפשר למשרד החוץ להעניק לביקור של לבני את סטטוס "משימה מיוחדת", מה שאפשר לה חסינות דיפלומטית זמנית, דבר שמנע ממנה לעמוד לדין.

והדיונים הגבוהי מעלה נמשך עד 2016 עם הקמת "הדיאלוג הבריטי-ישראלי על המשמעות החוקית הגלובלית". והמסמכים הראו הנחיות ישראליות על הצורך "לוודא שהפגישה אינה כפופה לחוק חופש המידע".

במהלך הפגישות הללו, ממשיכה ישראל להפעיל לחצים לערוך שינוי נוסף, ובקשר סודי, ניסתה משרד המשפטים הבריטי לרכך את הישראלים בכך ש"מאז הכנסת דרישת ההסכמה של מנהל התובעים הכלליים, לא הוצאו צווים מעצר נגד אף אחד, כולל המבקרים הישראלים".

ובעיתון סודי נוסף, ניסתה משרד המשפטים הבריטי להרגיע את הישראלים בכך ש"מאז הכנסת דרישת ההסכמה של מנהל התובעים הכלליים לבקשות צווים מעצר מיוחדות, לא הוצאו צווים כאלה נגד אף אחד, כולל המבקרים הישראלים".

והגיבה על המשבר, אמרה הודא עמורי, מייסדת משותפת של הארגון "פלסטין אקשן" כי "זה דבר נבזי והשפלה לדמוקרטיה שלנו שהממשלה הישראלית מסוגלת להפעיל לחצים על ממשלתנו לשנות את החוקים לטובתה, ולמנוע את המשפט שלהם על פשעי מלחמה".

והוסיפה: "המערכת שלנו במדינה הזו פועלת לטובת מואשמים בפשעי מלחמה על חשבון זכויות אזרחיה שנוקטים בפעולה כדי למנוע את העברתם של פשעים כאלה".

ועד כה, ממשלת בריטניה עדיין מספקת את עדות "המשימה המיוחדת" למיניסטרים ישראלים, כולל שר המלחמה בני גנץ, שקיבל חסינות דיפלומטית לביקור בלונדון במרץ 2024, תוך כדי שנמשכת המלחמה בעזה.