בינה מלאכותית: סכנה סמויה למוחות האנושות

סדה ניוז - בינה מלאכותית מתוארת לעיתים קרובות כמכונת חשיבה, כלומר מוח דיגיטלי שמתקרב לאינטליגנציה של בני אדם. אך ג'ון נווסטה, תאורטיקן החדשנות ומייסד נווסטה לאב, שהוא מרכז מחקר לחדשנות וטכנולוגיה, אומר שמודלים לשוניים גדולים לא חושבים כמו בני אדם בכלל.

בפועל, נווסטה מתאר את הבינה המלאכותית כ"נגד אינטלקט" משום שהיא פועלת בצורה הסותרת את דרך החשיבה, הלמידה וההבנה של בני אדם.

נווסטה אמר לאתר "ביזנס אינסיידר": "המסקנה שלי היא שבינה מלאכותית היא נוגדת לתפיסה האנושית", והוסיף: "אכן אני מכנה אותה נגד אינטלקט", כך לפי דוח של האתר עליו עיין "ערביה ביזנס".

ליבת טיעונו של נווסטה טמונה בהצהרה פשוטה אך מטרידה: הבינה המלאכותית לא מבינה שום דבר במובן האנושי. הוא אומר שכאשר בני אדם חושבים על משהו - כמו תפוח - הם מקשרים אותו להקשר של זמן, מקום, זיכרון, תרבות וניסיון חיים.

הוא הוסיף שהמודל הלשוני הגדול לא עושה שום דבר מכל זה. בניגוד לכך, הבינה המלאכותית מייצגת את המילה כאובייקט מתמטי בתוך מרחב עצום בעל מימדים רבים, ומחפשת דפוסים שמתאימים סטטיסטית, כך לפי מה שהוא אמר.

והוסיף: "התפוח לא קיים כתפוח... הוא קיים כווקטור במרחב רב-מימדי", והדגיש שההבחנה הזו חשובה, משום שהיא אומרת שהפלט של הבינה המלאכותית מותאם להשגת עקביות ולא להבנה.

הוא ציין שהמערכת לא מגיעה לתשובות בהיגיון, אלא מייצרת את התגובה שמתאימה בצורה הטובה ביותר לדפוס השפה.

מדוע הבינה המלאכותית הופכת את החשיבה האנושית על פיה?

נווסטה מאמין שבינה מלאכותית משבשת בעדינות את אופן החשיבה של אנשים, במיוחד בסביבת העבודה.

הוא הסביר שההבנה האנושית בדרך כלל נוקטת במסלול מוכר: בלבול, חקירה, בניית מבנה ראשוני, ולבסוף הגעה לביטחון. בינה מלאכותית הפוכה את הסדר הזה.

הוא אמר: "עם בינה מלאכותית, אנחנו מתחילים עם המבנה... אנחנו מתחילים עם עקביות, שטף, ותחושת שלמות, ולאחר מכן אנחנו מוצאים את הביטחון".

הפיכת הסדר הזה יוצרת אשליה עזה. נווסטה הצהיר שהתגובות שמיוצרות על ידי הבינה המלאכותית נראות מלוטשות ואמינות, ולכן אנשים לרוב מקבלים אותן מיד מבלי להשקיע את המאמץ הנדרש לשאלות, חקירות והבנה מלאה.

הוא הוסיף: "הגעה לתשובה קודם כל היא הפיכה בתהליך התפיסתי האנושי. וזה סותר את החשיבה האנושית".

סכנת התשובות החלקות

הסכנה לא טמונה על כך שהבינה המלאכותית עולה על בני אדם בחישובים מופשטים, נווסטה אומר שזה בלתי נמנע, אלא מה שמדאיג אותו הוא כמה קל לאנשים להאציל את ההיבטים החשובים ביותר של החשיבה לגורמים חיצוניים.

הוא אמר: "המכשולים, הקשיים, והחיכוכים הם שמאפשרים לנו להגיע לרמזים והנחות שמפתחות באמת את מי שאנחנו".

בעוד כמה חברות שואפות לדחוף את עובדיהן להסתמך לחלוטין על הבינה המלאכותית לכתיבה, אנליזה וקבלת החלטות, נווסטה ציין שהמהירות והשטף מובן לא כראיה אמיתית.

הוא הוסיף ששימוש בבינה מלאכותית כשותף יכול לחזק את החשיבה האנושית, בעוד שימוש בה קיצור יכול להחליש אותה בשקט.

הוא אמר: "הקסם לא נמצא בהכרח בבינה המלאכותית... אלא בדינמיקה החזרתית בין בני אדם למכונות".

נווסטה רואה שהסכנה האמיתית של עידן הבינה המלאכותית לא טמונה במכונות המפוצלות יותר, אלא בלימוד בני אדם לחשוב בצורה הפוכה.

חשש גובר

החששות לגבי איך הבינה המלאכותית משנית את החשיבה האנושית גוברות, גם בין לא מומחים בתחום.

חוקרים בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד מצאו בדוח עדכני שהבינה המלאכותית הופכת את הסטודנטים לזריזים יותר ושוטפים, בעוד שהיא מחלישה בו זמנית את העומק הנובעת מההפסקה, השאלה והחשיבה העצמאית.

דוח ממכון "Work AI", שפורסם בחודש שעבר, הצביע על אותו דפוס, והדגיש כי הבינה המלאכותית הגנרטיבית לעיתים קרובות יוצרת אשליה של ניסיון, מה שגורם למשתמשים להרגיש שהם חכמים ופרודוקטיביים יותר, אפילו כאשר כישוריהם הבסיסיים מתקלקלים.

מהדי בריאפי, המנכ"ל של הגוף הבין-לאומי למרכזי נתונים, המייעץ לחברות וממשלות בנוגע לבניית מרכזי נתונים התומכים בבינה המלאכותית, אמר ששימוש יתר ועיצוב לא נכון של הבינה המלאכותית מביא ל"דעיכה קוגנטיבית סמויה".