חזרת טבעות שבתאי.. מראה קוסמי מתחדש לאחר היעלמות
מגוון

חזרת טבעות שבתאי.. מראה קוסמי מתחדש לאחר היעלמות

סדא ניוז - כוכב שבתאי הוא אחד מכוכבי הלכת היפים והמרשימים ביותר במערכת השמש, רבים רואים אותו כיפה ביותר בזכות טבעותיו המהוללות, ששבו את עיני בני אדם במשך מאות שנים. טבעות אלו, שנראו כאילו נעלמו כמעט מעיני כדור הארץ בשנת 2025, חוזרות שוב לזרוח ולהתבהר החל מינואר 2026, במראה אסטרונומי שמחכים לו חובבים ומדענים בהתרגשות.

והיעלמות טבעות שבתאי אינה אירוע אמיתי, אלא אשליה אופטית אסטרונומית הידועה בשם חציית מישור הטבעות (Ring-Plane Crossing), וזה קורה כאשר טבעות שבתאי נמצאות במצב של קצה בדיוק ביחס לכדור הארץ, כך שאנו רואים אותן מהצד ולא מלמעלה.

ציר הסיבוב של שבתאי נטוי בכ-27 מעלות, ובמהלך סיבובו סביב השמש, שנמשך כ-29.5 שנים ארציות, משתנה זווית הראייה שלנו לטבעות, כל 13.7 עד 15.7 שנה בערך, מתיישרות הטבעות לאורכו של כדור הארץ, וכך הן נראות כמו קו דק כמעט בלתי נראה.

בשנת 2025 הגיעו תופעה זו לשיאה פעמיים: פעם ראשונה במרץ 2025 כאשר טבעות הופיעו על הקצה לגמרי, ופעם שניה כשגעו לנקודה צרה נוספת בסוף נובמבר 2025.

וכיוון שהעובי של הטבעות אינו עולה על 10 מטרים, לראותן מהצד כמעט ואינו אפשרי גם דרך רוב הטלסקופים.

מ"אוזניים" של גלילאו לדיוק של טלסקופים מודרניים

במאה ה-17 תיאר המדען האיטלקי גלילאו גלילי את כוכב שבתאי כבעל "אוזניים", בהתייחס למה שראה דרך הכלים הפרימיטיביים שלו. על אף מגבלות הראייה אז, הבין גלילאו שיש משהו לא רגיל שסובב את הכוכב הזה.

היום טלסקופים מודרניים ותצפיות חלל מצביעות על כך ש"אוזניים" אלו הן רק מיליון חלקיקים של קרח וסלעים, שסובבים סביב שבתאי בקשתות רחבות הידועות כטבעות, והן לא רק קישוט קוסמי, אלא מייצגות מעבדה טבעית להבנת כוחות הגרביטציה ותנועת חפצים בחלל.

הטבעות הראשיות של שבתאי מחולקות לשבע טבעות שלדברי הם נושאות את אותיות האלפבית האנגלי, ובין הטבעת הראשונה והשנייה ממוקמת רווח מפורסם הנקרא רווח קאסיני (Cassini Division), רוחבו כ-4800 קילומטרים.

רווחים אלו נוצרים כתוצאה מהאינטראקציות של כוח הגרביטציה ותנועות מסלוליות שמפנות חלק מהנתיבים מחלקיקים, והטבעות עצמן אינן לוחות קשיחים, אלא מורכבות מחלקים שמידותיהם נעות בין גרגרי אבק לחתיכות בגודל אוטובוסים.

הענק המהיר

שבתאי סובב סביב השמש במסלול כמעט מעגלי במרחק ממוצע של כ-9.5 יחידות אסטרונומיות, כלומר רחוק מכדור הארץ בכ-9.5 פעמים. להשלמת סיבוב אחד סביב השמש נדרש כ-29.5 שנים ארציות, מה שמכונה "השנה השבתאית".

על אף גודלו הגדול, שבתאי מסתובב במהירות סביב עצמו; הוא משלים סיבוב אחד בכש-10 שעות ו-33 דקות בלבד. סיבוב מהיר זה מוביל לעיבוי הכוכב בקוטביו, ולעיבוי בולט בקו המשווה, והשפעות הגרביטציה מסייעות ליציבות מערכת הטבעות. אך סיבוב זה אינו משפיע על הופעת הטבעות מכדור הארץ; והגורם החשוב ביותר הוא נטיית ציר הכוכב.

שבתאי נטוי באופן קוטבי ב-26.7 מעלות, זו זווית הקרובה מאוד לנטיית ציר כדור earth האנגלית של 23.5 מעלות. כמו שהנטייה של ציר כדור הארץ גורמת לעונות השנה, נטיית ציר שבתאי גורמת למה שניתן לכנותו עונות שבתאיות, במהלכן משתנה זווית התאורה והראייה של הטבעות.

ושכן כדור הארץ עצמו הוא כוכב נטוי ומסתובב סביב השמש במסלול שונה, המשקף ההדדי בין כדור הארץ לשבתאי משתנה כל הזמן, כך שלעיתים אנו מעל מישור הטבעות של שבתאי ואנו רואים אותן רחבות ומאירות, ולעיתים אנו כמעט עוברים דרך המישור עצמו ,כך שהן מופיעות כמו קו דק שאינו נראה.

כאשר זווית הנטייה של ציר שבתאי מתואמת עם מיקומו במסלולו סביב השמש יחד עם מיקום כדור הארץ במסלולו מתרחשת התופעה של חציית מישור הטבעות, כך שנראה כאילו הטבעות נעלמו לחלוטין, או כמעט.

הירחים ותפקידם ביצירת הטבעות

מסביב לשבתאי מסתובבים עד היום 274 ירחים, ביניהם ירחים רועים שנעים קרוב לשולי הטבעות. כוח הגרביטציה של ירחים אלו ממלא תפקיד מרכזי בקיבוע חלקיקי הטבעות ושימור הרווחים והמבנים הסדורים.

והירח הגדול טיטאן (Titan), הוא עולם ייחודי בזכות עצמו, שכן הוא מוקף בשכבת אוויר צפופה עשירה בחנקן, והוא אחד מהגרמים המסקרנים ביותר בחקר החיים מחוץ לכדור הארץ.

תחילת חזרת הטבעות בשנת 2026

עם תחילת 2026 החלו טבעות שבתאי לצאת בהדרגה ממצב הקצה, לחזור להתפשט ולהתבהר. בשנה זו תיראנה הטבעות בולטות ומבריקות יותר בהשוואה לשנת 2025, מה שהופך את התצפית על שבתאי לחוויה מרהיבה לחובבי האסטרונומיה.

על אף שהטבעות יהיו ברורות בשנת 2026, הן לא יגיעו להטייתן ולברק שלהן ביותר בשנת 2032, כאשר הן יופיעו במראה היפה ביותר. לאחר מכן, הטבעות לא יחזרו למצב הקצה פעם נוספת עד אוקטובר 2038.

מאז תיאורו המסתורי של גלילאו ועד לתמונות של טלסקופ האבל והחיישנים המודרניים, נשאר שבתאי סמל של פליאה קוסמית. טבעותיו עשויות להיעלם לרגע מעינינו, אך זה מזכיר לנו שמה שמשתנה הוא זווית הראייה שלנו ולא גודלו של הכוכב עצמו.

וכשהטבעות יחזרו להופיע בשנת 2026, התשוקה ללצפות בזה הענק הגזי תתחדש, כעדות לדקדוק של החוקים הקוסמיים וליופי של המערכת השמש, מחכים למראה המלא שיגיע לשיאו בשנים הקרובות.

המקור: אתרים אלקטרוניים