מיוחד "סדא ניוז": חבר במשרד הפוליטי של "ג'יהאד האסלאמי" מבקר ותוקף את "חמאס" בחריפות unprecedented
דוחות נבחרים

מיוחד "סדא ניוז": חבר במשרד הפוליטי של "ג'יהאד האסלאמי" מבקר ותוקף את "חמאס" בחריפות unprecedented

מיוחד סדא ניוז - המוסד שעוקב אחרי תנועת הג'יהאד האסלאמי פרסם בימים האחרונים ספר מאת דוקטור וליד אלקוטי, חבר במשרד הפוליטי של התנועה, שבו הוא מתייחס למלחמה הישראלית בעזה, תוך התמקדות במסרים פוליטיים מצד אחד, ובתיאור יומניו ואת חיי העזתים במלחמה הקשה שארכה שנתיים.

אלקוטי הוא חבר במשרד הפוליטי של הג'יהאד האסלאמי, תושב רפיח בדרום עזה, ונחשב לאחד מהמייסדים הראשונים של התנועה, אם כי לא היה חבר במשרד הפוליטי עד לאחר שהוסרו תקנות פנימיות, מה שהוביל לעריכת בחירות בשתי תקופות שבמהלכן הוא הצליח להיות חבר.

הספר נקרא "טרגדיה פלסטינית בהשראת המלחמה", בו הוא מבקר בחריפות את המדיניות של "חמאס" מאז תחילת התקיפה ב-7 באוקטובר 2023 ועד לסיום המלחמה ומעבר לכך. חלק מהאינטלקטואלים שקראו את הספר, הן בתוך הג'יהאד האסלאמי והן מחוצה לו, רואים את הספר הזה כהפקת לקחים בתחום המחשבה על תופעת "שיטפון אל-אקצא".

ידוע על אלקוטי שהוא מנהיג מרכז מחקר פוליטי המתקשר עם תנועת הג'יהאד האסלאמי, וכן הוא נחשב לאחד האינטלקטואלים החשובים בתנועה, עם מספר ספרים וכתבים רבים.

אלקוטי פותח את ספרו, אשר עיקרי הנקודות הפוליטיות שלו סוכמו על ידי "סדא ניוז", במסע היתדות שעשה, תוך כדי מעבר ממקום למקום בתנאים ביטחוניים וחיים קשים מבית לבית, מה שמכונה "בתים בטוחים" מבחינה ביטחונית, כשהוא שואל כבר מהרגעים הראשונים להתקפת "חמאס", על הסיבה שגרמה להם למה שהוא מתאר כ"הרפתקה הלא מחושבת" כפי שהוא מציין בספרו, ובפרט בעמוד 36 בפרק שכינהו "השיטפון הורס את הסכר", מזכיר את הפרקים שלאחריו ובמראות שאין להם תקדים שחוותה ישראל ביום ההתקפה וההפסדים ברמה האנושית, המוסרית והחומרית.

הכותב, איש פוליטי מוסלמי שהשתתף באופן קבוע בפגישות עם הנהגת "חמאס", שאל: "מה לאחר ההתקפה הקסמית? מה התרחש במחשבת מקבלי ההחלטות בעת ההתקפה על ישראל... האם לא גילו את תגובת הישראלית לאחר ההתקפה, בזמן שהם מציבים אותה בפני סיכון קיומי שמחייב להוציא את כל הרע הקיים אצלם לשימור חייהם? ואילו מה שקרה הניף את "המפלצת הישראלית מהחבית".

בעמוד 45 של הספר, כתב אלקוטי תחת הכותרת "הכישלון האסטרטגי טורף את ההצלחה הטקטית", תוך מסר שהוא מתכוון לומר ש"הטעות" שבה נתקלה תנועת "חמאס" הייתה כאשר היא קיבלה את החלטת ההתקפה מקבוצת צבא קטנה, מבלי לדון עם ההנהגה הפוליטית, שלדעתו אם היה מציע להם אותה היו משנה או מבטלים אותה, תוהה על המטרה שעמדה במחשבה של הקבוצה שהחליטה על המלחמה? ועל ההערכות שלהם לתגובה הישראלית?", תוך שהוא טוען מה שעשתה ישראל לאחר מכן קטע כל הישגי "שיטפון אל-אקצא" מאז היום הראשון, כולל עסקאות שחרור אסירים.

חבר במשרד הפוליטי של "ג'יהאד האסלאמי" בספרו האישי, טוען כי חוסר תיאום "חמאס" בהתקפה עם הצדדים מ"محور המאבק" הדליק אותם במיוחד בכל הנוגע למצב "חיזבאללה" בלבנון, והוא מציין כי אילו היה מציע להם את זה, הם היו מבקשים להמתין או לשנות את הזמן ואפילו אולי לבטלו עקב המצב באזור, כשהוא מציין כי המערב הזה הופתע מהתזמון השגוי של ההתקפה.

אלקוטי הטיל ביקורת חריפה על תנועת "חמאס", ואמר בעמוד 50: "שאם חמאס מתחילה את המלחמה ומבקשת מאחרים במערכה להתלוות אליה ולעקוב אחריה, זוהי פעולה לא מוסרית, ולא הגיונית, ולא מקבלים אותה אף אחד במערכה". ועם זאת בהמשך בעמודים נוספים ציין כי הפעולה הזאת הביאה לסדרה של תקלות אצל "محور המאבק" שגרמה להוצאות להורג של מנהיגותם ודמויות חשובות, דבר שגרם לאכזבה בקרב תומכי המערכה, וגם הוא גרם להפרה והכישלון לאחר נפילת משטר אסד למרות הישארות "המאבק". "סדא ניוז" סקרה וסיכמה.

בעמוד 52, הוא גילה כי שלח הודעה לאחת הדמויות המשפיעות ב"מאבק" בחו"ל, זאת בסוף ינואר 2024, כיוון שראה את הדמות הזאת כל כך משפיעה על "חמאס", ולכאורה הוא התכוון למזכ"ל תנועת "ג'יהאד האסלאמי", זיאד נחלה, במיוחד שאיתו יש לו קשר ישיר, וביקש ממנו לפעול כדי להציל מה שנשאר מהעם ו"המאבק" כזאת חובה לאומית שמחייבת לעבור הרבה גבולות קבועים של "המאבק" במסגרת המציאות הרעה בפלסטין ובעזה ובאזור, כשהוא מציין בהודעתו כפי שהגלה אותה, על תחושת המרמור והזעם אצל האוכלוסייה על "חמאס" וההנהגה של "حماس", ו"המאבק" וכן על הרצון הנרחב הציבורי להפסיק את המלחמה גם בלי להגיע לשום עסקת שחרור אסירים, ושהישגים כלשהם שימסרו להם ייראו בעיניים של האוכלוסייה כאלה שווא.

ועקב זאת, אלקוטי בעמודים הבאים, ראה כי החלטת המלחמה הייתה "טיפשות" מכיוון שלא הבין את תוצאותיה, מדגיש כי סבבי המו"מ על מספר האסירים הפלסטיניים שישוחררו مقابل כל חטוף ישראלי, שהתרחשו בעיתות רבות של נפגעים יומיים היה דבר שאין לו ערך.

ובעמוד 63, מתאר אלקוטי את מעשה "חמאס" כ"הרפתקה לא מחושבת שתשפיע על מציאות המאבק בעזה לאחר סיום המלחמה, ושיש לחפש קיום לאומי חדש על ידי הפיכת עזה לאזור שניתן לחיות בו מחדש באמצעות שיקום, שיקום מה שנפגע מהפילוג הפלסטיני, והשגת אחדות לאומית, והחיבור בין ניסיון המאבק החמוש לבין הרשות הפלסטינית".

בהמשך הוא ציין כי במהלך סבבי המו"מ הייתה קיימת תחושת של "טיפשות פוליטית" מצד "חמאס" שהתמקדה במו"מ על עסקת שחרור אסירים, ושלטה בעזה, בזמן שבו מספר הנפגעים גבר מאוד מדי יום, מדגיש כי התנהלותם כלפי יוזמות שהוצגו להפסקת המלחמה לא הייתה מתאימה לרוב הקשה בעזה, וכי היה צורך לבדוק מחדש את החלטת "שיטפון אל-אקצא", ולבנות מחדש את המיזם הלאומי הפלסטיני בצורה חדשה.

חבר במשרד הפוליטי של "ג'יהאד האסלאמי", מאמין כי תנועת "חמאס" לא עשתה את ההבנה של פתחי אלשקאקי, שמתפתחת סביב "הקטנת האויב", ושלא ניתן לשחרר את פלסטין רק על ידי הפלגים הפלסטיניים לבד. והוא גילה כי במהלך פגישה אסטרטגית בין שתי התנועות בה השתתף בעצמו, בנוכחות יחיא סנואר, שנסתיימה בנקודת מחלפות בין הבנת "חמאס" על "הגדלת הכוח" והבנת "הג'יהאד האסלאמי" לגבי "הקטנת האויב", כשהוא טוען כי מה שקרה ב"שיטפון אל-אקצא" מעיד על חוסר ההבנה של "חמאס" לגבי רעיונות אלשקאקי וכך הם הפסידו הרבה. כך הוא אמר בספרו. ואילו "סדא ניוז" המשיכה.

אלקוטי ציין פגישה שהתקיימה בינו לבין שניים מקדמוי "חמאס" במהלך המלחמה, שבה התקיים שיח ביניהם לגבי המלחמה, ואחד מהם הודה כי ההנהגה של תנועתו טעתה כאשר לא יכלה להעריך את תוצאות תגובת ישראל, וכי ההנהגה של "אחזבק" הייתה מתנגדת לכישוריה ולתוך זלזול על ישראל, ושני האחר טוען ואומר כי מה שקרה היא "ניצחון", תוך שהזכיר את הדברים של מנהיגי "חמאס" וביניהם איסמעיל הניה לפני חיסולו, כשהחלה לדבר על כך ש"המאבק בסדר", תוך כדי ששכחו את התנאים של תושבי עזה, כשהוא מתאר את הדברים שליוו את המצב כ"חשבונות" לאוספי המאבק, וההבנה עברה לדברים מדברי ההנהגות של "חמאס" ו"ג'יהאד האסלאמי" מחוץ לעזה, כשהדברים שלהם במהלך ולאחר המלחמה חריגים "ולא תואמים את מציאות עזה".

אלקוטי מתאר, את תוצאת "שיטפון אל-אקצא" כקטסטרופה שמחייבת בדיקה יסודית, והוא רואה את קבלת האירן שהיא מדינה עם יכולות הרבה, להפסיק את המלחמה עם ישראל לאחר 12 יום כמשהו שהיווה לקח לתנועת "חמאס" מה שעשו היה "הרפתקה של כשרון וחוכמת