הפגיעות הדמים נגד עיתונאים בפלסטין בשנת 2025 חושפות מדיניות של השמדה ולא של ניטרול

סדא ניוז - נתוני הניטור ותיעוד שנאספו על ידי ועדת החירויות של איגוד העיתונאים הפלסטינים בתקופה שבין 7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת 2025 חושפים דפוס שיטתי ומדורג של תקיפה דמית נגד עיתונאים, שהגיעה לשיאה בשנת 2025, בה נרשמו 76 פגיעות עם פצעי ירי עד סוף נובמבר, והפכה מהפרות מבודדות למדיניות קבועה של דיכוי העיתונאות באמצעות רצח, פגיעה ונכות מתמדת.

הנתונים מאשרים כי הכיבוש הישראלי עבר בשנת 2025 מדיכוי העבודה העיתונאית למדיניות של ניטרול העיתונאות בכוח דמים, במטרה: לשתוק את העדים, לחסום את תיעוד העבריינות, לשבור את הנarrativa הפלסטינית בשטח.

שנת 2025 מייצגת את שיא התקיפות הדמיות נגד עיתונאים בפלסטין וניתן לתאר אותה כשנת התקיפה الجماיתה החוזרת (אוהלים - בתי חולים - התכנסויות עיתונאיות).

שנת המכות הקטלניות והמנחיתות (ראש, צוואר, חזה, בטן, קטיעת גפיים, אובדן ראייה). שנת חפיפות מקורות הסיכון.

צבא הכיבוש, המתנחלים, המטוסים הבלתי מאוישים, ההפגזות, ועדיין תקיפות מצד קבוצות חמושות פנימיות (מקרים מתועדים).

העיתונאי בשנת 2025 כבר לא היה רק "מטרה אפשרית", אלא מטרה מאושרת וחוזרת.

והמכנה המשותף של כל שלב

תחילת מובהקת של תקיפה:

המוקדים התקשורתיים, העיתונאים בתוך השכונות, והתקיפה הזו כבר לא הייתה קשורה רק לרגע הכיסוי, אלא בזהות של העיתונאי עצמו.

אפריל – מאי 2025 | שלב האוהלים והשחיטות התקשורתיות.

תחנה מכרעת: 7-8 באפריל / אוהל העיתונאים - בית החולים נאסר, פגיעות ב-9 עיתונאים במכה אחת, הריסת ציוד, הרג עיתונאים מאוחר יותר עקב פגיעותיהם.

האירוע הזה: מתועד, חוזר, במקום ידוע, בנשק כבד, עולה בדרגת פשע מלחמה מורכב + תקיפה جماית על העיתונאות.

יוני 2025: הרג جماלי במהלך הכיסוי:

פגיעות בעיתונאים ב: בתי ספר, בתי חולים, כיכרות ציבוריות, כבר לא היה היעד "לנטרל את הכיסוי", אלא להוציא את הצוותים עצמם.

ספטמבר – אוקטובר – נובמבר 2025: הרחבת מעגל האלימות, המשך ההפצצות בעזה, הסלמת תקיפות המתנחלים בשטחים (ביתא – חברון, מכות, דריסה, הצתת רכבים, הריסת ציוד, פגיעות במהלך כיסוי קטיף הזיתים (אירוע אזרחי מובהק).

ברית ממשית בין אלימות צבאית לאלימות מתנחלים.

בעוד המגזר הפלסטיני, אזור עזה (המסוכן ביותר בעולם), העיר עזה, חאן יונס, דיר אל-בלח, הנצרות, ג'באליה, רפיח.

אתרי התקיפה: אוהלי עיתונאים, בתי חולים, בתי ספר לפליטים, בתים פרטיים.

הגדה המערבית: ירושלים, ג'נין, נצרת / ביתא, טול כרם, חברון, רמאללה.

הדפוס: מכה ישירה, ירי חי, פצצות גז וקול, תקיפות מתנחלים בהגנת הצבא.

כלים ודפוסי פגיעה (2025): מטוסים בלתי מאוישים (מודיעין + ממולכד), הפצצה אווירית כבדה, קני תותחים, ירי חי ומתכתי.

מכות במקלות ובקצות רובים, דריסות עם רכבים צבאיים.

אזורים לפגיעות: ראש (דימום – אובדן ראייה – שברים), צוואר וחזה, בטן ואגן, עמוד שדרה (שיתוק), גפיים (קטיעה – נכות), וזהו תיאור לפגיעות קטלניות ומכוונות.

ההקשר המקצועי: רוב הפגיעות התרחשו: במהלך הכיסוי המנהלתי, באתרים ידועים בנוכחות העיתונאים, עם לבישת מיגונים ותווי עיתונאיים, תקיפות חוזרות לאותם עיתונאים יותר ממעליות.

ועדת החירויות סיימה את דוח שלה באישור שהתקפות על העיתונאים בפלסטין הן תקפות ישירות על האמת, חופש הדעה והבעה, ושחרור מתמשך מהענישה מעודד פגיעות נוספות כלפי העיתונאים.

ועם ראש ועדת החירויות באיגוד, מוחמד אללהאם, הצהיר כי מה שקרה בשנת 2025 מהווה: פשעי מלחמה, פשעי נגד האנושות, תקיפה שיטטית על קבוצה מוגנת שהיא העיתונאים על ידי מדיניות רשמית לשחות את התקשורת בכוח, ומה שאנחנו רואים איננו תקריות, אלא אמונה למתקפה שואפת ללא עדים.. בלי נרטיב.. בלי תמונה.

והוסיף אללהאם כי התקפות על העיתונאים בפלסטין לא מתרחשות יותר במקרה או זמני, אלא הפכו להיות חלק מבני של ההתנהגות הצבאית והבטחונית של הכיבוש.