דו"ח של האומות המאוחדות: ישראל מגבירה את הדיכוי של עיתונאים ומגיני זכויות האדם בפלסטין

SadaNews - משרד האומות המאוחדות לזכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, הודיע כי ישראל, הכוח הכובש, הגבירה את הדיכוי שלה נגד עיתונאים, מגיני זכויות האדם ופעילים נגד הכיבוש, כמו גם נגד ארגונים לא ממשלתיים מקומיים ובינלאומיים.

המשרד הזהיר כי הדבר מצמצם באופן הולך והולך את המרחב הזמין למעקב ותיעוד של הפרות זכויות האדם, ולמאבק על נקיטת אמצעים לגבי עוולות, או ארגון ומגויסות למען זכויות האדם, בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

המשרד ציין בהודעה שפרסם, היום, יום שלישי, כי הדבר מערער באופן קשה את מגוון זכויות האדם של הפלסטינים, כולל הזכות לחופש הביטוי, ההתכנסות ולייסוד עמותות.

בתקופה שמה-7 באוקטובר 2023 עד 14 בדצמבר 2025, תיעד המשרד "הריגת 289 עיתונאים בעזה כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות, כולל מקרים שבהם יש אינדיקציות חזקות לכך שעיתונאים פלסטינים הותקפו במכוון בשל עבודתם".

כוחות הכיבוש הישראלי עצרו לפחות 202 עיתונאים פלסטינים מעזה ומיהודה ושומרון בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-31 באוקטובר 2025, על פי האגודה של העיתונאים הפלסטינים, כאשר 41 מהם היו עדיין עצורים עד ה-31 באוקטובר 2025.

המשרד אמר כי "רובם הוחזקו במעצר מנהלי, אשר בהקשר של הכיבוש הישראלי לפלסטין מוביל לשלילת חופש באופן שרירותי ומעמיד את העצורים בפני עינויים וצורות אחרות של טיפול גרוע, ונעילות כפויה". המשרד דיווח כי מאז ה-7 באוקטובר 2023, מתו לפחות 85 פלסטינים במתקני הכיבוש.

איסור כולל

בעוד שעיתונאים פלסטינים מתמודדים עם אופק חשוך זה, ישראל ממשיכה להטיל איסור כולל על גישה של עיתונאים בינלאומיים באופן עצמאי לעזה, ומטילה מגבלות בלתי מוסברות על פעולתה של התקשורת הבינלאומית ביהודה ושומרון, על פי משרד זכויות האדם.

נוסף על כך, באפריל 2024, ישראל השיקה חוק המאפשר לרשויות שלה לסגור את התקשורת הזרה הנחשבת "איום לביטחון הלאומי", ולאחר מכן הוציאה פקודות צבאיות לסגירת משרדי ערוץ אל-ג'זירה ברמאללה בכוח ואיסור שידוריה.

מסע דיכוי רחב היקף ומגבלות בלתי מוסברות

המשרד ציין כי הצמצום של המרחב של העיתונות העצמאית הוא חלק ממסע דיכוי רחב יותר נגד מגיני זכויות האדם ופעילים נגד הכיבוש וארגוני החברה האזרחית, שהתרחש מאז ה-7 באוקטובר 2023.

המשרד הוסיף כי "חוק مكافحة הטרור הישראלי משנת 2016 ותקנות החירום משנת 1945 עדיין משמשים נגד ארגון לא ממשלתיים פלסטינים כדי להכשיר פשיטות על משרדיהם והגבלת המימון והפעולות שלהם ומעצר העובדים שלהם".

והדגיש כי "הנוסח המעוור של החוק וההגדרות הרחבות והסמכויות הרחבות שניתן למדינה היקשו על הטלת מגבלות בלתי מוסברות על פלסטינים העוסקים בעבודת זכויות האדם, כולל גיוס ומחאות שקטות".

המשרד ציין כי במהלך הזמן הזה, ישראל מטילה מגבלות בלתי מוסברות על פעולתה של ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים.

הוסיפה, כי במרץ 2025, ביטל החלטה ישראלית משותפת בין משרדים את רישום כל הארגונים הלא ממשלתיים הבינלאומיים הפועלים בשטחים הפלסטיניים הכבושים שהוטלה עליהם תהליך של רישום מחדש לקבלת רישיונות זמניים על פי תנאים חדשים שאינם הוגנים. זה מהווה מכשול חדש להמשך התגובה ההומניטרית המנוהלת על ידי האומות המאוחדות בעזה, ולעבודת רבים מארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים ברחבי השטחים הפלסטיניים הכבושים, התלויים בשיתוף פעולה עם ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים.

הפרות שמנכיחות פחד וייאוש

המשרד האומות המאוחדות גם ציין כי המרחב הפיזי הזמין לפלסטינים מצטמצם גם כן. בעזה, ישראל מחזיקה ברוב הפלסטינים בפחות מחצי משטח הרצועה, מוקפים בחומת "פיזור מחדש" שרירותית שבה עדיין נמצאות הכוחות היבשתיים הישראליים.

אמר אג'ית סונגהאי, מנהל משרד האומות המאוחדות לזכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים: "הפרות אלו יוצרות פחד וייאוש, ושוללות מהפלסטינים כל דרך להעביר את מציאות חייהם לעולם, ולשאוף להשגת צדק על עשורים של אפליה, אלימות ודיכוי, ולבצע הגנה על עתיד שבו יוגנו זכויותיהם האנושיות וימורו".