מרכזי הכלא של אסד הופכים למוקדי צילום בסוריה

SadaNews - לאחר ההפלה של שלטון אסד, הפכו אתרים ומרכזי רווחה וכלא שהיו סמלים של כוח ועינויים והפרות זכויות חמורות, לאתרי צילום לדרמה הסורית. על מדשאת שדה התעופה צבאי "אל-מאזה" ליד דמשק, צוות הסדרה "משפחת המלך" מוכן לצלם סצנה של בריחה של דמות משפחתית בתהליך קרביים האחרונות של שלטון בשאר אסד.

בעוד הבמאי מוחמד עבד אל-עזיז נותן הוראות דרך הרדיו לצוות העבודה, הוא מתאר את הרגע הזה ואומר: "קשה לדמיין שאנחנו מצלמים כאן, שדה התעופה אל-מאזה היה סמל של הכוח הצבאי. עכשיו אנחנו מייצרים בו דרמה על נפילת הכוח הזה".

"משפחת המלך" נחשב לאחד מכמה פרויקטים דרמטיים שיוצגו במהלך חודש הרמדאן, אשר מצולמים באתרים שהיו פעם חסינים בפני כניסת הסורים, ממוקדים ביטחוניים ועד סניפי מודיעין, שהפכו היום לשדות צילום פתוחים.

עלילת הסדרה מתרחשת סביב סיפור משפחה מדמשק במהלך השבועות האחרונים של שלטון אסד, ומאירה את הגורמים החברתיים והפוליטיים שתרמו לנפילתו.

"ממקום של עינויים לחלל של יצירה"

הבמאי אומר לסוכנות הידיעות "אפ״א" "זו תחושה מוזרה, המקומות שהחזיקו את סוריה השתנו לאולפנים, מסניף פלסטין ועד שדה התעופה אל-מאזה, ממקום שבו התקיים שלטון ברזל ואש, לחלל שבו אנו מנסים כלים יצירתיים".

שדה התעופה אל-מאזה תמיד ייצג בסיס צבאי ומרכז מַעֲצָר תחת השלטון של המודיעין האווירי, בעוד שסניף פלסטין נחשב לאחד ממוקדי המעצרים הבולטים שבהם שמו קשור לפחד והפרות זכויות. היום, צוות הצילום עובר בין רכבים הופכים והפגזות מלאכותיות, בסצנות הממחישות לפי הבמאי "את רגע שחרור העצורים עם קריסת הכוחות הביטחוניים".

לאחר נפילת השלטון הקודם, מאות פנו לסניפים הביטחוניים בכל רחבי הארץ, מחפשים בני משפחה שהכנסו לשם ולא יצאו, בעוד אלפי אסירים משתחררים מכלאם.

"שם שמעורר פחד"

עבד אל-עזיז הוסיף כי "סניף פלסטין היה אחד מעמודי התמך של המערכת הביטחונית, רק איזכור השם שלו עורר פחד בנשמות. היום אנו מצלמים בתוכו סצנות שלמות, תוך שמירה על המסמכים שצריכים להיארכב מבלי שנפגע בהם".

בקרבת ביתו של אסד באזור מאלכי היוקרתי בדמשק, שבו נכנסו הסורים בליל הבריחה של אסד לרוסיה וגנבו ממנו, מבצעים השחקנים סצנת מריבה.

עבד אל-עזיז אומר: "האחיזה הבטחונית כבר לא קיימת, צילמנו סצנות בכיכר מאלכי וריב בין יותר מ-150 אנשים וירי... זה היה דבר בלתי אפשרי לבצע".

צוות המתחם אורך את העריכה בבית דמשקי מסורתי באחד מרחובות העיר העתיקה. שם יושב הכותב מען סקאבני (35) מול מסך קטן, מדבר עם הבמאי על סידור הסצנות לפני שהגרסה הסופית מתבצע.

הכותב מסביר כי ועדת הקריאה של משרד המידע עדיין קיימת, אבל היא נראתה יותר גמישה במהלך קריאת הטקסט של "משפחת המלך... הגשנו את הטקסט, והערות הביקורת היו מינימליות מאוד".

"פחד השחקנים"

לא מדובר רק בשבירת טאבואים של העבודה הזו בלבד. הלית חאג'ו מפרסם את הסדרה "העוכשיים" השראתה מרומן של הסופר הסורי פואז חדאד.

המרדנה אומר שהמנהל התקשורתי של הסדרה אמיד חמאדה, שבסדרה זו מצטלבים "חיי האזרחים עם סוכנויות המדינה הביטחונית ברשת מסובכת של חשדות ופחד, והכוח כאן יכול להפוך אזרחים לאויבים רק על סמך היסוס בנאמנותם".

המנהל מוחמד לטפי מתעניין בסדרה "היציאה לבאר" אודות המרד שקרה בכלא סידנאיה בשנת 2008, שהסתיים במות עשרות אסירים ושומרים, בסיפור שנכתב על ידי סאמר רדואן וכולל את מיטב השחקנים הסורים כמו ג'מל סלימאן.

ועוד הוא אומר כי "העבודה נכתבה לפני יותר משנתיים ותכננו לבצע אותה לפני נפילת בשאר אסד", אך כמה אתגרים עמדו בדרך, בפרט "הפחד" של השחקנים אז מתגובות השלטון, והקושי בבחירת מקום הצילום שכן לא היה ניתן לצלם בסוריה.

כלא סידנאיה

אבל עכשיו, צוות הצילום מתכוון לצלם בכלא שהחל להיחשב כאסור לכניסה במשך עשרות שנים, ונחשב לאחת מהאתרים שחוו הפרות זכויות חמורות והעלמות כפויות.

לטפי אומר: "השלטון החדש קיבלה את העבודה והציעה תמיכה לוגיסטית והקלות רחבות לצילום בתוך כלא סידנאיה".

הוא מוסיף כי זה עכשיו אפשרי "להעביר את סבלת האסירים ומעשי השלטון מהמקום האמיתי" לאחר שזו הייתה רק בדיון".

ושלוש שנים לאחר הפלת שלטון אסד, תחום הדרמה בסוריה חווה שינויים בולטים, עם חזרת עשרות שחקנים, טכנאים ובמאים לארץ לאחר שנים של היעדרות בעיקר בגלל השתייכותם לאופוזיציה.