למה קבע הפרויקט החוקי המוצע תיקרה לשימוש במזומן של 20 אלף שקל?

ספציפי סעדה ניוז - מאז שהבנק המרכזי הפלסטיני הכריז בחודש שעבר על הצעת חוק האוסרת תשלום במזומן בעסקאות העולות על 20 אלף שקל, או מה שווה בערכים בשוק המטבעות המופעלים בפלסטין, הביקורות על החוק הזה לא פסקו, בעיקר מצד בעלי תחנות הדלק והגז שהביעו את התנגדותם בפומבי לסעיפים בחוק הזה שהם רואים בו איום על האינטרסים שלהם.

אחת הביקורות המשמעותיות על הצעת החוק היא שהיא לא עברה מחקר, וכי קביעת הסכום של 20 אלף שקל כתקרה לשימוש במזומן לא הייתה מבוססת על מציאות השוק.

סגן ראש הבנק המרכזי מוחמד מנצורה מסביר ל"סעדה ניוז" כי קביעת התקרה הזו לא הייתה צעד אינטואיטיבי, אלא נלקחה בחשבון לפי טבע הכלכלה הפלסטינית והקשרים שלה עם עסקאות מסחריות ופיננסיות עם הצד הישראלי, כשהוא מציין ש"ישראל" כאשר יישמה את החוק להגבלת השימוש במזומן, קבעה את הסכום של 11 אלף שקל בשלב הראשון של יישום החוק לפני שהפחיתה את התקרה ל-6 אלף שקל מאוחר יותר.

הוא מוסיף כי התקרה של 20 אלף שקל בפועל היא פי שניים מהסכום שישראל קבעה כאשר התחילה להחמיר את השימוש במזומן, מה שנותן טווח רחב יותר למגוון המגזרים הכלכליים להתאים את עצמן לתקרה הזו.

יש לציין כי התוצר המקומי הגולמי של ישראל הגיע בשנת 2024 לכ-540 מיליארד דולר, בעוד שהתוצר המקומי הגולמי של פלסטין הגיע לכ-15 מיליארד דולר, כלומר שהכלכלה הישראלית גדולה מהכלכלה הפלסטינית בכמעט פי 36.

נתונים שהתקבלו מהבנק המרכזי הראו כי 96% מההפקדות במזומן בשקלים בבנקים נמוכות מ-20 אלף שקל, בעוד שהאחוז של ההפקדות שעולות על 20 אלף שקל אינו עולה על 4% בלבד. בעוד שכ-81% מההפקדות נמוכות מ-5 אלף שקל.

החוק המוצע אוסר על תשלומים במזומן בעסקאות העולות על 20 אלף שקל או מה שווה במטבעות בפלסטין, אך הוא מתיר שינוי בתקרה שנקבעה בהחלטה של הבנק המרכזי בשיתוף עם משרד האוצר וגורמים רלוונטיים.

ארגוני בעלי תחנות הדלק ובעלי חברות הכנסת גז טוענים בהודעה לעיתונות כי הצעת החוק היא נסיגה אמיתית המשפיעה על כל המגזר הכלכלי בפלסטין, בעיקר במגזרי הדלק והגז.

בהודעה הובהר כי החוקים הללו, "שאינם נבדקים היטב", יביאו לקריסת מגזרי הדלק והגז, בתוספת לתוצאות חמורות על הכלכלה הפלסטינית בכללותה.

בתורו, הכלכלן ד"ר תאביט אבו רוס אומר ל"סעדה ניוז" שישנם מספר שיקולים שתומכים בקביעת תקרת ה-20 אלף שקל על ידי הבנק המרכזי, הראשון הוא שכ-96% מההפקדות בשקלים הן פחות מ-20 אלף שקל, והשני הוא שהבעיה של עודף הסכום בשקלים שסובלים ממנה הבנקים דורשת מהבנק המרכזי כצורך לטפל בבעיה הזו על ידי הפחתת השימוש במזומן, והשלישי הוא שהצד הישראלי הפחית את תקרת השימוש בשקלים ל-6 אלף שקל בעסקה אחת, וזה מה שדוחף את הבנק המרכזי לשאוף לפקח על התנועות הכספיות בשוק הפלסטיני.

הכלכלן ד"ר סעיד סברי טוען כי אף על פי שישנם המון בעיות בטיוטת הצעת החוק, אי אפשר להתעלם מהכוונה לשפר את המצב החוקי, הוא שואף להגביר את השקיפות, להילחם בהתחמקות ממס, ולצמצם את הלבנת הכספים, בנוסף להכנסת עוד שחקנים לתחום הכלכלה הכספית.

סברי מאמין שהמספרים מצביעים על סימן מלחיץ: על פי דוחות הבנק המרכזי, פחות מ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת בפלסטין מחזיקים בחשבונות בנק, בעוד שרק כ-30% משתמשים בשירותי תשלום אלקטרוני. כלומר, כמעט חצי מהחברה עדיין מחוץ למערכת הפיננסית הרשמיות, מה שהופך כל חקיקה המגבילה את השימוש במזומן למוקד המחסומים החברתיים והטכנולוגיים הקיימים.

הוא מדגיש כי הטלת תקרה על השימוש במזומן ללא הכנה של התשתית הכלכלית עלולה להוביל לתוצאות הפוכות, בעיקר להיווצרות שוק אפור המסחר במזומן מחוץ למערכת הבנקאית, או עידוד האנשים להשתמש במטבעות חלופיים כגון שקל לא רשום או אפילו דולר ודינר. ובכך הרעיון הרפורמתי הופך למעמסה רגולטורית שמסבכת את המשבר במקום לפתור אותו. החוקים הפיננסיים (כמו ניסיונות גודל בינלאומיים) לא נמדדים לפי הטקסטים שלהם, אלא לפי התאמתם למציאות השוק ולתרבות האנשים.

מושל הבנק המרכזי, יחיא שנאר, ציין בפגישה עם עיתונאים כי הבנק המרכזי יערוך בקרוב סדנת עבודה משתפת שיאפשר בה את ההשתתפות הרחבה של מגזרים כלכליים שונים, במטרה להקשיב להערותיהם בנוגע לטיוטת הצעת החוק, והדגיש כי הבנק המרכזי פרסם את הטיוטה המוצעת באתר שלו ופתח פתח לכולם לתת הערות.

למרות האמונה של מושל הבנק המרכזי בחשיבות החוק והטמעתו, הוא לא סגר את הדלת לבדיקות נוספות בנוגע לו, ואמר: "יש לנו בעיה גדולה הקשורה לעודף השקל בבנקים, שהגיעה לאחרונה לכ-15 מיליארד שקל, ומי שרוצה לעצור את החוק הזה צריך קודם לטפל בבעיה זו."