המדינות העניות בין הנזקים ממשברים אקלימיים לבין נטל החובות של הגורמים לכך

סדה ניוז - פורסם על ידי העיתון "אינדיפנדנט" הבריטי דוח שמגלה כי המדינות העניות מוציאות מיליארדי דולרים בשנה כדי לשלם את החובות שלהן, בעוד שהן מקבלות מימון הרבה פחות שיעזור להן להתמודד עם משבר האקלים, מה שמחמיר את סבלן ומאיים על תחומים חיוניים כמו בריאות וחינוך.

הכותב ניק פריס הסביר כי ניתוח שנעשה על ידי המכון הבינלאומי לסביבה ולפיתוח גילה כי 59 מדינות מהמדינות הפחות מפותחות ואיי הקאריביים הקטנים שילמו בשנת 2023 כ-37 מיליארד דולר לשירות חובותיהן, ואילו הן קיבלו רק 32 מיליארד דולר סיוע אקלימי.

הכותב ציין כי המספרים הללו משקפים "מעגל חסום", שבו המדינות נאלצות לקחת הלוואות כדי לכסות את עלויות משבר אקלימי שבו הן לא תרמו באופן אמיתי, מה שמוביל לשחיקת תקציבי הבריאות והחינוך ולצמיחת החובות.

הכותב ציטט את החוקרת סיגל פאטיל שאמרה כי מה paradoxically-המבעיות היא שהמדינות הפגיעות ביותר מבחינה אקלימית הן אלו שהכי פחות תרמו למשבר, והוסיפה כי נטל החובות הכבד מקשה על יכולתן להתמודד עם תופעות מזג האוויר הקיצוניות והולכות ומתרקמות.

ומנהל מדיניות ברשת בונד הבריטית, גידי רבנוביץ, ציין את הצורך שהמדינות העשירות יפעלו לשבור את המעגל ההרסני הזה באמצעות מימון מחדש של סיוע בינלאומי, עמידה בהתחייבויות האקלימיות ותמיכה בתוכניות לה restructure החובות.

רבנוביץ הוסיף כי נטל החובות במדינות עם הכנסות נמוכות עלה בצורה חדה, כאשר המדינות הללו מתחילות להוציא כ-15% מהכנסותיהן הממשלתיות על שירות החובות החיצוניים, לעומת 6.6% בלבד בשנת 2010.

הכותב הסביר כי 40% מאוכלוסיית העולם חי במדינות שמוצאות על שירות החוב החיצוני יותר ממה שהן מוצאות על בריאות או חינוך, ומצביע על כך שמספר הולך וגדל של מדינות סובל מ"משבר חובות", שהיא מצב שבו המדינות לא מצליחות לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות החוץ-מדינתיות ונאלצות לבצע רה-ארגון של חובותיהן.

הלחצים הנובעים מהחובות באים לידי ביטוי במיוחד באפריקה, שם 20 מדינות עם הכנסה נמוכה נחשבות בסיכון להיכנס למשבר חובות, לפי קרן המטבע הבינלאומית.

הכותב ציין כי לא רק שהעלות של החובות לא עולה, אלא גם המימון האקלימי המוקצה לסייע למדינות המתפתחות להסתגל לשינויים climáticos ולפצות על הנזקים סובל עדיין ממחסור חמור, מה שמגביר את החרפת המשבר הכלכלי במדינות אלו.

האסונות האקלימיים עלו ב-83% במהלך שני העשורים האחרונים, וזאת הביאה לנדידת 22 מיליון איש מדי שנה מאז 2008, כאשר ההערכות מצביעות על כך שהעולם זקוק לאלפי מיליארדי דולרים בשנה כדי לכסות על הנזקים האקלימיים, ולמאמצי ההסתגלות ולהסרת הפחמן במדינות הדרום הגלובלי.

המדינות העשירות התחייבו לספק 300 מיליארד דולר בשנה בלבד בכנס האקלים "קופ 29" בשנה שעברה, מה שמטיל נטל כספי עצום על המדינות שתרמו מעט מאוד למשבר האקלים ודוחף אותן להסתמך על מימון מהסקטור הפרטי, מה שמגביר את חובותיהן.

הכותב ציין כי זרימות המימון האקלימי למדינות הפחות מפותחות ירדו בשנה האחרונה והופיעו נתונים מלאים, כאשר אלה ירדו מ-22.1 מיליארד דולר בשנת 2022 ל-15.7 מיליארד דולר בשנת 2023.

נטל עצום

מבין המדינות שנפגעו קשות ממשבר האקלים והחובות נמצאת מאלווי בדרום אפריקה, כאשר יחס החוב לתוצר המקומי הגולמי היה 86.4% בשנת 2024, בעוד שעיקרי החובות הציבוריים היו 8.4% מהתוצר ו-49.2% מהכנסות המקומיות.

הארגונים ההומניטאריים דיווחו כי שני התחומים הבריאות והחינוך במאלווי סובלים ממחסור חמור במימון, עם כיתה צפופה וחוסר בציוד רפואי, בזמן שהאסונות האקלימיים, כמו סופה פרידי בשנת 2023, עלו למדינה לפחות 1% מהתוצר המקומי השנתי.

הכותב הוסיף שאחת מהבעיות המרכזיות במשבר במדינות המתפתחות היא שתפיסת הסיכונים מכניסה אותן לשלם חובות עם שיעורי ריבית הרבה יותר גבוהים מאשר במדינות הצפון העולמי, למרות שמשקיעים הפועלים באפריקה טוענים שתפיסה זו היא מוגזמת בהשוואה למציאות.

הנשיא המנכ"ל של קבוצת פיתוח התשתיות הפרטית פיליפ ולהו רואה שיש "פער עצום" בין המציאות לבין הסיכונים שתפוסים באפריקה, תוך שהדגיש כי הקבוצה גייסה כ-47.2 מיליארד דולר לפרויקטי תשתית ביבשת מאז שנת 2002.

והוא הוסיף "הקמנו את הקבוצה כדי להגיע למקומות שאף אחד לא הולך אליהם, ולהוכיח שניתן לקיים עסקים שם", והדגיש כי הפסדים שלהם במהלך 23 השנים האחרונות לא היו שונים מאלה המתרחשים באירופה או צפון אמריקה.

הכותב גם הדגיש כי עלות הגבוהה של החובות מגבילה את יכולת המדינות להלוות כדי לפתח את עצמן, מה שמעביר את הגידול ומגביר את התלות במימון חוץ.

המדינות המתפתחות בשנת 2023 הוציאו כ-25 מיליארד דולר יותר ממה שקיבלו מהלוואות חדשות, לפי דוח וועידת האומות المتحدة לחרבות ופיתוח, מה שמעורר שאלות לגבי יכולת המערכת הפיננסית הגלובלית הנוכחית לתמוך בפיתוח.

ארגונים לא ממשלתיים וקבוצות לחצים אחרות מארגנות קמפיינים לביטול חובות, במיוחד לאחר הקיצוצים בסיוע שהגביר את המצב, תוך שמציינים שהכנסייה הקתולית פתחה בקמפיין "יובל 2025" לביטול חובות המדינות המתפתחות בראשות האפיפיור המנוח פרנסיסקו.

הכותב מסיים בציון כי הוועידה האקלימית "קופ 30" שתערך בברזיל בחודש הבא, יחד עם כינוסי קרן המטבע והבנק העולמי במהלך אוקטובר הנוכחי, יגבירו את הלחץ על המדינות העשירות לנקוט צעדים מוחשיים.

הבמאית המנהלת של רשת העבודה האקלימית בממלכה המאוחדת קתרין בייטינגיל הדגישה את הצורך לבטל חובות באופן דחוף ולהגדיל את המימון האקלימי.

היא מציינת כי המדינות הממוקמות בחזית אינן מקבלות את המימון הממשלתי הניתן על בסיס מענקים הנדרש כדי להתמודד עם משבר האקלים, ובאותה עת נתונות ללחצים כבדים תחת נטל של חובות לא הוגנים ולא סגן.

מקור: אינדיפנדנט