ישראל מאוימת במעבר לישות מוקצת עם חקירת אירופה לביטול הסכם הסחר

סדא ניוז -ישראל חווה רגע דיפלומטי וכלכלי קריטי עם ההגברת הלחצים האירופיים והבינלאומיים, כאשר האיחוד האירופי בוחן לראשונה מאז החתימה על הסכם השותפות את השעיית או ביטול הסכם הסחר החופשי, בעוד ההכרה בפלסטין מתרחבת לכלול כוחות גדולים, כמו בריטניה, צרפת, קנדה ואוסטרליה.

ומקורות בעיתונים "דה מרקר" ו"קלקליסט" הישראלים מתארים תמונה קודרת של המצב, מבחינת איום ישיר על המעמד המסחרי, ירידת התמיכה הבינלאומית והתרבות התלות בניהול נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

על פי "דה מרקר", עתיד היחסים המסחריים תלוי בהצבעה בתוך מוסדות האיחוד, כאשר איטליה מייצגת את האלמנט המכריע, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני מבקרת בחריפות את ישראל, ומודיעה על תמיכתה בסנקציות אירופיות, מה שמעמיד את תל אביב בפני הסיכון של אובדן השותף המסחרי הגדול שלה, כלומר האיחוד האירופי.

מצד שני, "קלקליסט" ציינה ש-156 מדינות, מהן 3 מתוך קבוצת השבע, מכירות בפלסטין, וכך היא רואה זאת כהתפתחות אסטרטגית שמחלישה את הסיפור הישראלי ומחזקת את המעמד הפלסטיני ברמה הבינלאומית, בעוד הסיכויים לנורמליזציה עם סעודיה ירדו, כאשר היא קישרה כל הסכם להפסיק את המלחמה בעזה.

התפתחויות אלו, כך טוענות שתי העיתונים, מזהירות על בידוד הולך ומתרקם עבור ישראל והפסדים אסטרטגיים שעשויים להימשך בטווח הארוך.

איומים ישירים על הסכם הסחר עם אירופה

"דה מרקר" מדווחת כי מוסדות החוץ, הכלכלה והכספים הישראלים חווים מצב של דאגה מההצבעה של האיחוד האירופי על ביטול הסכם הסחר החופשי עם ישראל, שמייצג בסיס מרכזי למסחר.

העיתון מציין שההסכם מתיר מעבר סחורות ללא מיסים, וביטולו יביא ישירות להטלת מיסים בשיעור של בין 3% ל-6% על היצוא הישראלי.

איטליה נתפסה כ"המדינה עם הקול המכריע", כאשר ראש ממשלתה ג'ורג'יה מלוני - בנאום שלה מול העצרת הכללית של האומות המאוחדות - רמזה שהיא לא תתמוך בביטול מלא, אך האשימה את ישראל בכך שהיא "חצתה את הגבולות של המתקבל על הדעת והפרה את הסטנדרטים ההומניטריים", ומדגישה כי מדינתה תתמוך "בכמה סנקציות אירופיות על ישראל".

על פי "דה מרקר", ניתן להבין מהנאום של מלוני שאיטליה עשויה להתנגד להדחה מלאה של ישראל מהסכם הסחר ומהתוכניות למימון של האיחוד האירופי, אך במקביל היא תתמוך בסנקציות על בכירים ומתנחלים.

הדו"ח מציין כי אירופה מייצגת את השותף המסחרי הגדול ביותר של ישראל, כאשר היקף המסחר עולה על 50 מיליארד דולר בשנה.

לכן, כל פגיעה בהסכם תפגע בכלכלה הישראלית פגיעה עמוקה, ותדביק לה אות של "שותף כתם בניצול זכויות האדם", מה שיש מספיק כדי להרחיק חברות בינלאומיות מההתמודדות עם תל אביב.

גל ההכרה בפלסטין

מנגד, "קלקליסט" מגלה על גל דיפלומטי מואץ שמכפיל את בידוד ישראל, כאשר מדינות כמו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, פורטוגל, צרפת, בלגיה, לוקסמבורג, מונקו ומלטה הודיעו על הכרתן הרשמית במדינה הפלסטינית, והן מצטרפות ל-156 מדינות מתוך 193 באומות המאוחדות, כלומר כ-80% מהקהילה הבינלאומית.

העיתון מסביר כי הכרה זו אינה מוגבלת רק להיבט סמלי, אלא מעניקה לפלסטינים כלים חוקיים חדשים להגיש תביעות נגד ישראל בפני בתי משפט בינלאומיים, ומחזקת את סיכוייהם להצטרף לארגונים בינלאומיים ולקבל מימון ישיר ממדינות ומוסדות.

המסוכנת, לפי "קלקליסט", היא ש-3 מדינות מתוך קבוצת השבע - הן צרפת, בריטניה וקנדה - ניהלו דיון מסורתי לטובת ישראל, בעוד ארצות הברית, גרמניה, איטליה ויפן נותרו hesitant.

השתתפות מדינות במשקל כזה בהכרה פותחת את הדלת למה שהעיתון קרא "השפעת ההדבקה", שיכולה להתפרש להחלטות בארגונים גדולים כמו ארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח או הבנק העולמי.

אובדן העומק הערבי והגברת התלות בטראמפ

דו"ח "קלקליסט" רואה כי העמדה הסעודית מעמיקה את מצוקתה של ישראל יותר, כאשר ריאד ניהלה השנה תמיכה פומבית בדרישת הקמת מדינה פלסטינית مقابل כל נורמליזציה אפשרית, לאחר שבשיחות בתל אביב היו הערכות שנעשו על עסקה שמתעלמת מהשאלה הפלסטינית.

העיתון תיאר את יורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמאן כ"מוביל את המחנה הערבי המתנגד לכל פתיחות לישראל במצב המלחמה בעזה".

בנוגע להקשר האמריקני, העיתון עצמו מציין כי ישראל הפכה ל"מוחזקת לחלוטין על ידי טראמפ", שהבטיח באומות המאוחדות להשתמש בזכות הווטו כדי להקשות על כל הכרה בפלסטין במועצת הביטחון, אך הוא מתנהל במדיניות החוץ מתוך חשיבה של עסקאות, מה שמעיד על כך שתמיכתו עשויה להתרגם מחר לאמצעי סחיטה פוליטי או כלכלי.

השלכות כלכליות ופיננסיות נרחבות

אנליסטים שמצטטים "קלקליסט" מזהירים כי הסיכונים אינם מסתיימים בסנקציות הרשמיות, אלא נמשכים לשווקים הגלובליים, שכן בנקים וחברות ביטוח וקופות השקעות גדולות החלו לעדכן את מודלים הסיכון, ממקמים את ישראל תחת קטגוריית "כלכלה בעלת סיכונים גבוהים" כתוצאה מהזעם הבינלאומי, תחושה זו מעלה את עלויות ההלוואות ומצמצמת את ההשקעות הזרות הישירות.

העיתון מדגיש כי אפילו אם הסנקציות האירופיות לא יבוצעו מיד, עצם הדיון בהן מספיק לייצר "סיכונים רגולטריים" שמתורגמים לעלויות סיכון גבוהות יותר על האג"ח והפרויקטים הישראליים, מה שמגביר את הלחץ על הכלכלה המקומית שכבר סובלת בהאטה ועלויות גבוהות מהמלחמה בעזה.

בידוד הולך ומתרקם ואופציות מצומצמות

הניתוחים של "דה מרקר" ו"קלקליסט" מסיקים כי ישראל פוסעת במהירות לעבר בידוד מכריע, כאשר האיחוד האירופי מאיים לבטל את ההטבות המסחריות שלה, וקבוצת השבע חווה קרע מסוכן לגבי תמיכתה, וסעודיה סוגרת את הדלת בפני כל עסקת נורמליזציה ללא מדינה פלסטינית, ומנגד, תל אביב אין סיכוי אלא להסתמך כמעט לחלוטין על התמיכה של טראמפ, עם כל מה שמלווה בזה של עליות וירידות.

מצב זה, לפי שתי העיתונים, לא מצביע רק על משבר פוליטי מיידי, אלא על מסלול אסטרטגי שלילי שעשוי להמיר את ישראל משותף בינלאומי רצוי לישות מוקצת כלכלית ודיפלומטית.

מקור: העיתונות הישראלית