מה הסיבה למאמצים של רוסיה להשתלט על הירחים של מאדים?

סדא ניוז - רוסיה שואפת לייצב את נוכחותה במרוץ לחקר החלל על ידי מיקוד גובר בירחים של מאדים.

בעוד המבט של סוכנויות החלל העולמיות מופנה אל הכוכב האדום עצמו, מוסקבה רואה ביורים הקטנים הללו הזדמנות מדעית ואסטרטגית, שעשויה לפתוח את הדרך לגילויים גדולים ולסלול ביצועים לבניית בסיסים או תחנות עתידיות בקרבה למאדים.

כך אמר האנליסט הצבאי האמריקאי ברנדון וואייקרט, המעניק ייעוץ תקופתי למוסדות ממשלתיים ולארגונים פרטיים במצבים של גיאופוליטיקה, בדו"ח שפרסמה המגזין "National Interest" האמריקאי.

וואייקרט אומר כי המשימה "פואבוס-גרונט", שהיא הניסיון הרוסי לחקור את ירח מאדים "פואבוס", מהווה פרק משמעותי בהיסטוריית חקר החלל.

המשימה השאפתנית הזו שוגרה בשנת 2011, והמטרה שלה הייתה לאסוף דגימות מ"פואבוס" ולהחזירן לכדור הארץ, מה שמייצג חזרה של רוסיה למשימות כוכביות לאחר עשורים ארוכים.

עם זאת, הכישלון שבו הסתיימה משימת "פואבוס-גרונט" מודגש על האתגרים העצומים המלווים מסעות לחלל עמוק, החל מתקלות טכניות ועד למכשולים גיאופוליטיים.

עם זאת, רוסיה עדיין בוחנת תוכניות פוטנציאליות למשימה מאוחרת לפאווס, בזמן שהירח הזה ממשיך לעורר עניין אצל מדענים רוסים, אולי אפילו יותר מאשר מאדים עצמו.

פתרון תעלומות כישלון משימת "פואבוס-גרונט"

החללית "פואבוס-גרונט", שהייתה מפיתוח של סוכנות החלל הרוסית "רוסקוסמוס", שוגרה ב-9 בנובמבר 2011 מ"בייקונור" בקזחסטן, באמצעות טיל "זניט-2".

המשמעות של השם "פואבוס-גרונט" בערבית היא "אדמת פואבוס", תוך רמז למטרה העיקרית שלה, לאסוף דגימות משטח ירח "פואבוס" ולהחזירן לניתוח על פני כדור הארץ. זו הייתה אמורה להיות המשימה הראשונה המחזירה דגימות מאחד מירחי מאדים, מה שעשוי לחשוף סודות על היווצרות מערכת השמש.

כמו כן, החללית נשאה גם את המבחן הסיני "יינג'הו-1" ובלון קטן פיני, מה שהוסיף גוון בינלאומי למשימה.

אך האסון קרה זמן קצר לאחר השיגור, שכן החללית נכנסה בהצלחה למסלול נמוך סביב הארץ, אך לא הצליחה להפעיל את המנועים שלה כדי לבצע את מנמשת ההנעה לעבר מאדים.

המהנדסים ייחסו זאת לבעיה תוכנתית במערכת בקרת הטיסה, שעשויה החמירה בגלל נזקים שנגרמו על ידי קרינה או תקלות ברכיבים.

על אף הניסיונות המאומצים לתכנת את המבחן מחדש מרחוק, הקשר איתו נותר לא יציב, והגורל של המשימה היה כישלון וודאי, לפי וואייקרט.

בינואר 2012, כמעט חודשיים לאחר השיגור, חזרה החללית "פואבוס – גרונט" מחדש לאטמוספירה של כדור הארץ והתפצלה מעל האוקיאנוס השקט.

הכישלון עלה לרוסיה כ-170 מיליון דולר, והעביר מכה למעמד של סוכנות החלל הרוסית "רוסקוסמוס", שכבר סבלה מתוצאות של הקיצוצים בתקציב לאחר התקופה הסובייטית.

החקירות שלאחר מכן גילו בעיות שיטתיות כמו פיתוח מואץ והסתמכות על טכנולוגיה ישנה וניסויים שלא היו מספקים.

המקרה הוביל לתיקונים שכללו שיפור בקרת האיכות והגברת שיתוף הפעולה הבין-לאומי.

עם זאת, כישלון משימת "פואבוס – גרונט" ממשיך להילמד כמקרה טיפוסי בכישלונות הנדסת החלל, ולרוב מצוטט בשיחות על הסכנות של חקר מאדים ומשימות חלל רוסיות.

האם הרוסים מתכננים משימה חדשה ל"פואבוס"?

עד שנת 2025, רוסיה הביעה עניין להחיות את חקר "פואבוס", אך התוכניות הקונקרטיות נותרו גמישות לאור המתיחות הגיאופוליטית וההגבלות הכספיות.

לאחר האסון בשנת 2011, "רוסקוסמוס" הודיעה על פרויקט "פואבוס-גרונט 2" בשנת 2012, כשכיוונה לשיגורו בעשור ה-20 עם שיפורים במערכות החירום וביכולות החזרת הדגימות.

אך, כמו במקרה של שאיפות רבות אחרות של רוסיה, התקדמות במשימה החדשה הזאת נתקלה במובילי מלחמת אוקראינה והסנקציות המערביות, לצד שינוי העדיפויות לעבר משימות ירחיות כמו "לונה-25", שגם היא הסתיימה בכישלון דומה בשנת 2023.

עם זאת, נוסחו סימנים להחייאה פוטנציאלית, בשנת 2024 דנו פקידים רוסים בהכללת מטרות חקר "פואבוס" בתוך אסטרטגיות החקר הרחבות יותר של מאדים, ואולי בשיתוף פעולה עם סין במסגרת תחנת המחקר הבין-לאומית של הירח.

על אף היעדר תאריך שיגור ספציפי למשימה ייחודית ל"פואבוס", תוכנית החלל הרוסית לתקופה 2022-2030 כללה מחקרים על ירחי מאדים, דבר שמעיד על משימות חקר מסלוליות לפני ביצוע משימות החזרת דגימות.

מומחים צופים שמשימה חדשה ל"פואבוס" תצא לדרך עד שנת 2030, מה שינציל את ההתקדמות בטכנולוגיות הנעה ובינה מלאכותית כדי להבטיח מסלולים בטוחים יותר.

אך הצלחת סוכנות "נאס" עם החללית "פרסווירנס" והצלחת סין עם משימת "טיאן וין-1" על מאדים לוחצות על רוסיה להוכיח את יכולותיה בחקר כוכבים.

מדוע רוסיה מתעניינת ב"פואבוס" עד כדי כך?

וואייקרט אומר שהעניין של רוסיה ב"פואבוס" נובע יותר מהמרשמים של מאדים עצמו ממגוון יתרונות מדעיים, לוגיסטיים ואסטרטגיים.

הירח הזה, אחד משני ירחי מאדים לצד "דימוס", הוא גוף קטן כמעט אליפטי שגובהו לא עולה על 22 קילומטרים, וכוח המשיכה שלו כמעט אינו קיים, מה שמקל מאוד על הנחיתה והמראת ממנו בהשוואה לפני מאדים, שם הכניסה לאטמוספירה והדרישות הגדולות של דלק הם מכשולים משמעותיים.

כמו כן, המסע ל"פואבוס" דורש פחות שינוי מהירות לעבור בחזרה, מה שמפחית עלויות וסיכונים בהשוואה למשימות החזרת דגימות ממאדים.

בהיבט המדעי, "פואבוס" מעורר סקרנות שאפשרית או ככוכב שבת או כתוצאה מקטסטרופיה עצומה במאדים.

הניתוח של הרכבו עשוי לחשוף סודות הנוגעים להיסטוריה של מאדים, למשאבים המימיים שלו ולמקורות החיים במערכת השמש.

המדענים הרוסים רואים, בהתבסס על ניסיונם עם המינילוארים "פואבוס 1" ו"פואבוס 2" בשנת 1988 ו-1989, שהכישלונות החלקיים שלהם סיפקו נתונים ש"פואבוס" מייצג את "מוקד הבסיס" למשימות האדם למאדים.

הוא יכול להכיל פוגות ממאדים, נותן מבט עקיף על מאדים ללא המורכבות של משימות ישירות על פניו.

לעומת זאת, המוקד על "פואבוס" מאפשר לרוסיה לעצב מסלול ייחודי בחקר החלל, רחוק מתחרות ישירה עם רכב החלל של "נאס" על מאדים.

זה מתיישב עם המטרות של רוסיה לטווח הארוך כמו הקמת בסיס מאדים, שם "פואבוס" יכול להיות תחנת דלק אם יוכח שיש בו קרח מים.

העניין הזה מקביל למגמות עולמיות, עם נכונות יפן להשיק את משימתה (MMX) הקרובה לחזרת דגימות מ"פואבוס", מה שמחזק עוד יותר את מעמדו ההולך ומתרגש של הירח הזה.

על כן, למרות שכישלון משימת "פואבוס-גרונט" בשנת 2011 היווה מכשול, הוא לא היה סוף לחלומות רוסיה לגבי ירחי מאדים, במיוחד עם התחזקות הברית שלה עם הכוח החללי הסיני השואף.

על אף שאין שום אישור למשימה קרובה ל"פואבוס", התכנון המתמשך משקף שאיפה שלא תתפשר.

וואייקרט מסכם את הדיווח שלו בכך שרוסיה, בהתמקדה ב"פואבוס" במקום במאדים, מנצלת את המעלות הייחודיות שלה כדי להשיג גילויים פורצי דרך.

בזמן שסוכנויות החלל ברחבי העולם פונות לנושא הירחים של הכוכב האדום, "פואבוס" נשאר חזית מרכזית לפיצוח תעלומות היקום.