אחרי שנתיים של מלחמה בסודן.. קושי לעקוב אחרי גורל ממצאים ארכיאולוגיים שנגנבו

סאדא ניוז - גבוה ומיוחד, פסל הענק של המלך תהרקה, ששלט בממלכת קוש הקדומה במשך יותר מעשרים שנה, עומד לבדו בחצר המוזיאון הלאומי של סודן שבהרתום. הוא כבר לא מוקף במבקרים מעריצים או חוקרים מהרהרים, אלא בהריסות של פסלים אחרים ובשברי תיבות תצוגה, בתמונה המתארת בשקט את טראגיותה של אומה שלמה. לאחר שנתיים מההכרזה הרשמית על שוד המוזיאון, החיפוש אחרי עשרות אלפי הפריטים הארכיאולוגיים שהפכו לאבן מתה אל תוך חושך המלחמה נמשך, וחלקם מתחילים להופיע לעיתים תכופות במדינות שכנות כמו מצרים, צ'אד ודרום סודן.

רודה אידריס, נציגת התובע הכללי הסודני בוועדת הגנה על מוזיאונים ואתרים ארכיאולוגיים, מסכמת את ממדי האסון במילים כואבות: "כמעט שלא נותרו מהממצאים במוזיאון הלאומי אלא הפריטים הגדולים או הכבדים שקשה להעביר".

בכניסת המוזיאון, הגן שהיה פעם מלא בעצים נדירים ודגם מוקטן של נהר הנילוס, הפך לכיכר צחיחה שמלאה בעשב יבש, המוגנת על ידי פסלי האלים השקטים של קוש, בעוד התקרה נושאת את צלקות הפצצות. חאתם אלנור, המנהל הקודם של רשות העתיקות והמוזיאונים, מתאר את המורשת שאבדה באומרו לסוכנות فرانس פרס שהמוזיאון הלאומי היה "מורכב מיותר מ-500 אלף פריטים המכסים תקופת זמן גדולה מאוד שהציגה את ההיסטוריה העמוקה של הדמות הסודנית".

בחודש מרץ האחרון, נכנסו פקידי רשות העתיקות למוזיאון בפעם הראשונה מאז שנתיים, לאחר שהצבא השיב לעצמו את השליטה במרכז הבירה. ההלם עלה על כל דימיון, כשהם הופתעו מגובה ההרס שכולל מוצגים שאין להם ערך כספי. האסון הגדול היה "חדר הזהב" שהכיל, לפי אכלאס עבד אללטיף, מנהלת המוזיאונים ברשות העתיקות הסודנית, "אוספים שנחשבים לבלתי ניתנים להערכה… פריטים מזהב טהור באיכות 24 קראט, שחלקם בני כ-8,000 שנה".

עבד אללטיף, המובילה גם את יחידת המעקב על הממצאים הגנובים, מדגישה כי חדר זה "נשדף לגמרי". היא מסבירה שהאוצר האבוד כלל תכשיטים ייחודיים שהיו שייכים ליחידים מעשירי השושלות החיות בקוש, לצד כלים המוזהבים ופסלים חקוקים במתכת יקרה. אלו הם אוצרות של תרבות ש prospered בצמוד לתרבות הרומית, וששיאה בערים נבטה ומראוייא בצפון סודן, תרבות שאינה פחות עשירה מהתרבות המצרית העתיקה, למרות שהיא פחות ידועה ברחבי העולם.

פשע מלחמה בפתח ההיסטוריה

מלחמה פרצה בין הצבא הסודני בראשות עבד אל פתאח אלבורהן וכוחות הסיוע המהיר בראשות סגנו לשעבר מוחמד חמדן דגלו באפריל 2023, והביאה לחלוקת המדינה ולהשאיר עשרות אלפי הרוגים ומיליוני פליטים. בתוך האסון הזה, האשימה הממשלה הסודנית את כוחות הסיוע המהיר באופן ישיר "בהשחתת ממצאים ומוצרים שמוקדשים לארכיאולוגיה הסודנית המתקיימת משך 7,000 שנה", וכינתה זאת "פשע מלחמה", האשמה שכוחות הסיוע המהיר דוחים באופן נחרץ.

אכלאס עבד אללטיף אישרה ביוני 2023 כי כוחות הסיוע המהיר השתלטו על המוזיאון הלאומי. בתחילת השנה הנוכחית, היא גילתה לעיתונאים מקומיים כי הממצאים מהמוזיאון הועברו במשאיות גדולות דרך עומדן מערבה לסודן, ומשם לגבול של מדינת דרום סודן.

השוד המוסדי הזה הביא את האומות המאוחדות לחינוך (יונסקו) בסוף השנה שעברה להפעיל קריאה עולמית, בה היא זעקה על הציבור להימנע מסחר בממצאים ארכיאולוגיים, והדגישה את חשיבות מה שהיה במוזיאון מפני "פריטים ארכיאולוגיים חשובים ופסלים בעלי ערך היסטורי וכספי רב".

מרוץ לשחזור הזיכרון הגנוב

לאור ההרס הזה, החלו השלטונות הסודניים מרוץ נגד הזמן. מקור רשמי ברשות העתיקות אישר לفرنس פרס כי יש שיתוף פעולה הדוק עם המדינות השכנות למעקב ושחזור הממצאים המוברחים דרך הגבולות. עבד אללטיף ציינה כי הפסלים הקבריים של קוש מקבלים "הצלחה רבה בשוק הלא חוקי מפני שהם יפים וקטנים וישרים לנשיאה".

אבל ערב לא ידוע עדיין גוזלו הממצאים היקרים ביותר. לא הוצגו אף אחד מהממצאים מחדר הזהב או הפסלים הקבריים במכירות הפומביות או בדרכי השוק המעבר עד היום. עבד אללטיף מאמינה כי מרבית עסקאות הסחר מתבצעות בסודיות ובמעגלים צרים, והדגישה שהממשלה הסודנית, בשיתוף פעולה עם האינטרפול ויונסקו, "מנטרת את כל השווקים".

האינטרפול אישר לסוכנות הידיעות הצרפתית את מעורבותו במאמצים לאתר את הממצאים הארכיאולוגיים הסודניים שנגנבו, מבלי לחשוף פרטים על הפעולות המתבצעות. אבל פירות המאמצים הללו מתחילים לבוא לידי ביטוי, שכן הוארו רודה אידריס עצר קבוצה של אנשים במדינת נהר הנילוס בצפון סודן, "שכוללת זרים ובידם ממצאים ארכיאולוגיים", והוסיפה כי "החקירות נמשכות כדי לדעת מאיזה מוזיאון יצאו הממצאים הללו". כמו כן, שני מקורות ברשות העתיקות חשפו מקרה בולט, בו אחת הקבוצות שחצו את הגבול למצרים התקשרו עם חרטום, מציעים להחזיר ממצאים גנובים בתמורה לסכומים כספיים.

הרס מעבר לגאוגרפיה

האסון במוזיאון הסודני הלאומי לא היה תאונה מבודדת. ההרס פשט על המורשות התרבותיות בכל אזורי המלחמה. אידריס אומרת בכאב: "נגדלו יותר מ-20 מוזיאונים בסודן, בחרטום, במחוז הג'זירה ובדרפור". היא מוסיפה: "עדיין איננו יודעים את גובה הנזק באזורים שעדיין לא שוחררו". רשות העתיקות והארכיאולוגיה הסודנית מעריכה את הפסדים שגוללו עד כה ב"110 מיליון דולר אמריקאים".

באומדן, על פי הנילוס, קירות המוזיאון שבית הקליף סובלים מצלקות קליעי רובה ופגזים, בעוד הממצאים שלו שמתארכים למאה ה-18 נהרסו. חאתם אלנור מאשר כי "מוזיאון עלי דינר בעיר אלפאשיר נהרס גם הוא, והוא המוזיאון הגדול ביותר במחוז דרפור", מעבר למוזיאוני אלגנינה וניאלה באותו מחוז.

המוזיאון בניאלה בדרום דרפורWitnessed "קרב קשה" סביבו, לפי מקור מקומי שמוסיף: "האזור נהרס לחלוטין, ואף אחד לא יכול לנוע פה מלבד נושאי העזרה המהירה". אכלאס עבדאללטיף מאשרת כי המוזיאון הפך ל"בסיס צבאי", בתמונה המדגימה את גורל המורשת התרבותית הסודנית בזמן מלחמה; זיכרון של אומה שנ esmagada תחת רגלי הלוחמים.

מקור: הצרפתית