תעלומת הליבה של יופיטר נגלית וכותבת מחדש את תולדות מערכת השמש

סדה ניוז - מחקר בינלאומי חשף כי הליבה של כוכב הלכת יופיטר ייתכן ולא נוצרה בעקבות התנגשות עצומה עם כוכב לכת צעיר, כפי שחשבו בעבר, אלא כתוצאה מהצטברות הדרגתית של חומרים כבדים וקלים במהלך שלבי הגדילה והתפתחות ה planet.

החוקרים מאוניברסיטת דוראהם בבריטניה, בשיתוף פעולה עם מדענים מג' NASA והאוניברסיטה של אוסלו בנורווגיה, הסבירו כי היוויית המבנה הפנימי של יופיטר נשארה תעלומה במשך עשורים; והתוצאות פורסמו, ביום חמישי, בכתב העת "הודעות חודשיות של החברה האסטרונומית המלכותית".

מידע ממסוף "ג'ונו" של NASA הפתיע את המדענים; הוא הראה כי יופיטר, שהוא אחד הכוכבים הגדולים של מערכת השמש, אינו מחזיק בליבה קשה עם גבולות ברורים, אלא בליבה "דחוסה" שמשתלבת בהדרגה עם שכבות הגז שלו העשירות במימן. גילוי זה עורר שאלות לגבי כיצד נוצר המבנה הייחודי הזה.

היה חשש קודם כי הליבה של יופיטר נוצרה בעקבות התנגשות עצומה עם כוכב לכת נוסף בתחילת מערכת השמש, מה שהוביל לערבוב בין חומרים סלעיים וקפואים של הליבה עם השכבות שסובבות אותה, מה שפורש בהם חלק מהמאפיינים המוזרים של יופיטר שתפסה מסוף "ג'ונו".

אך המחקר החדש, שהשתמש בכלים חישוביים מתקדמים לדימוי התנגשות כוכבים ביופיטר, הראה כי התנגשויות גדולות אינן מייצרות ליבה דחוסה ויציבה כמו שציפו, אלא החומרים הכבדים של הסלעים והקרח חוזרים במהירות להתמקם במרכז כוכב הלכת, משאירים גבולות ברורים עם השכבות הגזיות שסובבות, מבלי ליצור חיבור חלק כפי שיש בליבה הדחוסה.

החוקרים מציינים כי הליבה הדחוסה היא מבנה שלא מכיל גבולות חדים, אלא משתלבת בהדרגה עם שכבות המימן וההיליום שסובבות אותה, וסוג זה של מבנה קיים בפועל ביופיטר, כמו שגילו משהו דומה בשבתאי; מה שמעיד על כך שמבנים אלה נוצרים בהדרגה במהלך צמיחת הכוכבים, ולא כתוצאה מהתנגשויות נדירות ועצומות.

על פי החוקרים, התוצאות מראות כי הליבה של יופיטר נוצרה בעקבות הדרך שבה הכוכב סופג חומרים כבדים וקלים במהלך גידולו, ולא כתוצאה מהתנגשות עצומה. כמו כן, המחקר מסייע להבין את ההופעה של כוכבי הלכת הענקיים האחרים, כמו שבתאי, וגם את הכוכבים הגדולים שנמצאו סביב כוכבים רחוקים.

הצוות אישר כי התנגשות הגדולות הם חלק מההיסטוריה של כוכבי הלכת, אך לא הגורם העיקרי למבנה הפנימי, מה שמוביל לצורך לתקן את המודלים המדעיים הנוכחיים לגבי מבני כוכבי הלכת.

הם ציינו שהתוצאות כותבות מחדש את ההיסטוריה של מערכת השמש המוקדמת, כאשר כובד המשיכה של יופיטר הפוך לחלק מרכזי בהגדרת נתיבי הכוכבים הקטנים, האסטרואידים והכוכבים השבורים. מחקר זה גם חושף את טבע החומרים הראשוניים שהרכיבו את הליבה, מסלעים, קרח וגזים, ומסייע להבין את הפצת החומרים בין כוכבי הלכת הפנימיים, כמו כדור הארץ ומאדים וכוכבי הלכת הגזיים הענקיים.