"הסכם שלום" בשיחות "טראמפ" ו"פוטין" בנוגע לאוקראינה

סדנואז - בשיחתו עם זלנסקי ומנהיגים אירופיים, טראמפ הציע להעניק ערובות ביטחוניות לאוקראינה בהשראת אמנת ברית נאט"ו, אך ללא הצטרפות לנאט"ו, כך לפי מקורות יודעי דבר.

בסקירה הכללית של "הסכם שלום" פוטנציאלי באוקראינה, מדובר בפשרות על שטחים, ובמתן ערובות ביטחוניות לקייב, אך ללא הפסקת אש, או הטלת סנקציות על מוסקבה בשלב הנוכחי.

לאחר השיחות, כתב טראמפ בפוסט בפלטפורמת "טראוט סושל": "כולם החליטו שהדרך הטובה ביותר לסיים את המלחמה המזעזעת בין רוסיה לאוקראינה, היא לגשת ישירות להסכם שלום שיסיים את המלחמה, ולא פשוט הסכם להפסקת אש שלא מחזיק מעמד רוב הזמן", וזהו עמדות הסותרות את רצונה של אוקראינה ושותפותיה.

זהו ניצחון עבור הנשיא הרוסי שכוחותיו ממשיכים להתקדם במזרח אוקראינה.

מאז ההתחלה, הנשיא הרוסי דורש "הסכם שלום" כוללני יותר שמטפל, לדבריו, "בסיבות הבסיסיות" למלחמה, במיוחד הרצון של אוקראינה להצטרף לברית נאט"ו, דבר שמוסקבה מתנגדת לו בטענה שהוא מהווה איום קיומי וסכנה לביטחונה הלאומי.

אוקראינה חוששת שכל הסכם פוטנציאלי בין טראמפ לפוטין באנקורג' יכפה עליה להתפשר על חלק משטחה.

כוחות רוסיים שולטים כיום בכש-20% משטחי אוקראינה, בארבעה אזורים בדרום ובמזרח: דונצק ולוהנסק, חרסון וזפוריז'יה, בנוסף לחצי האי קרים שצורף לרוסיה ב-2014.

ושני האישים, פוטין וטראמפ, לא התייחסו ישירות לנושא הדחוף הזה במהלך העיתונאות המשותפת שלהם, אך מקור יודעי דבר על השיחות הטלפוניות בין הנשיא האמריקאי, ומנהיגים אירופיים לאחר הפגישה, דיווח כי טראמפ תומך בהצעה שהגישה רוסיה, לפיה היא תשלוט לחלוטין באזורים דונצק ולוהנסק, ולהקפיא את הקרבות על קו החזית באזורים חרסון וזפוריז'יה.

לאחר חודשים מפתיחת המלחמה, רוסיה הודיעה בספטמבר 2022 על סיפוח ארבעת האזורים, אם כי כוחותיה לא שלטו לחלוטין בכל אחד מהם.

כוחות רוסיים שולטים כיום כמעט בכל אזור לוהנסק, ובחלק ניכר מדונצק, כולל בירתם האזורית.

אך המצב שונה בזפוריז'יה ובחרסון, שם הערים המרכזיות עדיין תחת שליטה אוקראינית.

עדיין לא ברור מה יהיה מצב השטחים הללו מבחינת אוקראינה והקהילה הבינלאומית, בעוד הנשיא האוקראיני, ולודימיר זלנסקי, מתנגד לכל פשרה על שטחים, ומדגיש שזה מנוגד לחוקה של מדינתו.

אוקראינה, בתמיכת האירופאים, דורשת את הערובות הללו במקרה של הפסקת האש, כדי למנוע מרוסיה לתקוף אותה שוב.

בשיחתו עם זלנסקי ומנהיגים אירופיים, טראמפ הציע להעניק ערובות ביטחוניות לאוקראינה בהשראת אמנת ברית נאט"ו, אך ללא הצטרפות לנאט"ו, כך לפי שני מקורות יודעי דבר.

הראש ממשלה האיטלקית, ג'ורג'יה מלוני, ציינה שבכדי להתחיל בכך יש לקבוע "סעיף לביטחון קולקטיבי, המאפשר לאוקראינה לקבל את תמיכת כל שותפיה, כולל ארצות הברית, שיהיו מוכנים לפעול אם היא תותקף שוב".

מדינות אירופיות בראשות צרפת ובריטניה הביעו את מוכנותן לתרום לכוח "הסברה" שיתפרס באוקראינה, אך לא על קווי החזית.

טראמפ אישר שהוא יקבל את זלנסקי בבית הלבן, ביום שני, בפגישה שבה ישתתפו גם מספר מנהיגים אירופיים.

טראמפ הדגיש "אם הדברים ילכו כראוי, נקבע מועד לפגישה (משולשת) עם הנשיא פוטין", והדגיש שהגעה להסכם לסיום המלחמה "תלויה באמת בנשיא זלנסקי".

זלנסקי, מצידו, הטיל ספק ביום ראשון בנכונות מוסקבה לקיים פסגה משולשת, או להשיג שלום קבוע.

בתיאוריה, ביום שישי הסתיימה התקופה שהוקצתה על ידי טראמפ לרוסיה כדי לסיים את המלחמה באוקראינה, תוך איום בהטלת "סנקציות משניות", כלומר אלה המכוונות נגד מדינות המייבאות מוצרים מרוסיה, ובפרט נפט ונשק.

אולם הנשיא האמריקאי אמר בערוץ "פוקס ניוז", לאחר פגישתו עם הנשיא הרוסי, "בהתאם להתרחשויות היום, אני לא חושב שאשקול זאת עכשיו".

מנגד, המנהיגים האירופיים הבטיחו שהם "ימשיכו להחמיר את הסנקציות והצעדים הכלכליים המוגדרים, כדי ללחוץ על כלכלת המלחמה הרוסית, עד לאיכלוס שלום הוגן וקבוע".