כשמעלות השומן לפני ההיריון עשויות להשאיר "טביעת גן" הקשורה להתנהגויות דומות לאוטיזם

סאדנואס - מחקר מדעי חדש הזהיר כי עליית משקל האישה לפני ההיריון עשויה להשפיע על ההתפתחות העצבית של ילדיה, ולהיות קשורה להופעת התנהגויות דומות להפרעת ספקטרום האוטיזם אצלם, כתוצאה משינויים גנטיים תורשתיים. כך לפי המגזין "ניוזוויק".

המחקר, שנערך על ידי צוות מאוניברסיטת איי הוואי במנואה, חשף כי השמנה עשויה לגרום לשינויים מטאבוליים שיביאו למה שמכונה "שינויים אפיגנטיים" (Epigenetic changes) בביציות של האם, אשר הם שינויים ארוכי טווח שיכולים לעבור לעובר ולהשפיע על הגנים האחראיים על התפתחות המוח, כולל הגן "Homer1", אשר משחק תפקיד מרכזי בארגון של אותות עצביים, למידה וזיכרון.

גילוי זה מגיע בזמן שמלאים שיעורי השמנה והפרעת ספקטרום האוטיזם ברחבי העולם, כשהסטטיסטיקות האמריקאיות מצביעות על כך שיותר מ-42 אחוז מהמבוגרים סובלים מהשמנה, בעוד שילד אחד מתוך כל 31 ומבוגר אחד מתוך כל 45, חיים עם אוטיזם.

כדי להפריד את השפעת השמנה לפני ההיריון מהשפעתה במהלך ההיריון, השתמשו החוקרים בטכנולוגיית IVF והעברת עוברים, מה שאיפשר להם לחקור את ההשפעות הגנטיות המוקדמות בצורה מדויקת יותר. הניסויים על מודלים חייתיים הראו כי זכרים מעכברים שהונפקו לאמהות חולות השמנה, סבלו מחולשה באינטראקציה החברתית והתנהגויות חזרתיות, תכונות הקשורות להפרעת ספקטרום האוטיזם.

פרופסור אליקה ק. מאונקיה, המומחה למדעי השינויים האפיגנטיים, הבהיר כי בריאות האם לפני ההיריון, ולא רק בזמן ההיריון, עשויה להשאיר חותם עמוק על התפתחות המוח של הילד, והוסיף ש"הטביעות הגנטיות התורשתיות מהביצית, גם ללא כל מגע ישיר עם האם לאחר ההפריה, היו מספיקות כדי לגרום לשינויים התנהגותיים".

פרופסור מוניקה וורד, המומחית בביולוגיה של הרבייה, ציינה כי התוצאות מייצגות צעד מתקדם בהבנת כיצד תכנות חיי הילדות המוקדמים יכול להימשך על פני דורות, והדגישה כי החיבור בין חוויות מדעי הרבייה ומדעי ההתפתחות והאפיגנטיים פותח אפשרויות חדשות להתערבויות מונעות.

הצוות מקווה שהתוצאות הללו יסלול את הדרך לאסטרטגיות טיפוליות או מניעתיות שיאומצו אפילו לפני ההיריון, בין אם דרך התזונה או התערבויות תרופתיות; כדי להפחית את הסיכונים הפוטנציאליים.

ומומחים מציינים כי הסיבות להפרעת ספקטרום האוטיזם עדיין לא הוסרו, ושזה ככל הנראה תוצאה של תמהיל של גורמים גנטיים וסביבתיים, תוך הדגשה כי אוטיזם אינו מחלה, אלא שוני באופן פעולתו של המוח, ואין לכך קשר לחיסונים, לסגנון ההורות או לאיכות המזון.