31 מדינות ערביות ואסלאמיות מגנות את הצהרות נתניהו על "ישראל הגדולה"

סדא ניוז - הצהרה משותפת שפורסמה על ידי 31 מדינות ערביות ואסלאמיות גינתה בנחרצות את ההצהרות שנשא ראש ממשלת ישראל (הכוח השורד בכיבוש) בנימין נתניהו, שהועברו על ידי התקשורת הישראלית לגבי מה שמכונה "ישראל הגדולה", שהיא זלזול חמורה ופגיעה בוטה ומסוכנת בכללי המשפט הבינלאומי, וביסודות היחסים הבינלאומיים היציבים, ומהווה איום ישיר על הביטחון הלאומי הערבי ועל ריבונות המדינות, והביטחון והשלום האזורי והבינלאומי.

ההצהרה שפורסמה על ידי שרי החוץ של הממלכה ההאשמית הירדנית, הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית, ממלכת בחריין, הרפובליקה העממית של בנגלדש, הרפובליקה של צ'אד, הרפובליקה של קומורוס, הרפובליקה של ג'יבוטי, הרפובליקה של מצרים, הרפובליקה של גמביה, הרפובליקה של אינדונזיה, הרפובליקה של עיראק, מדינת קווית, הרפובליקה של לבנון, מדינת לוב, הרפובליקה של Maldív, הרפובליקה האיסלאמית של מאוריטניה, הממלכה המרוקנית, הרפובליקה הפדרלית של ניגריה, אמירות עומאן, הרפובליקה האיסלאמית של פקיסטן, מדינת פלסטין, מדינת קטר, הממלכה הערבית הסעודית, הרפובליקה של סנגל, הרפובליקה של סיירה לאון, הרפובליקה הפדרלית של סומליה, הרפובליקה של סודן, הרפובליקה הערבית הסורית, הרפובליקה הטורקית, מדינת האמירויות הערביות המאוחדות, הרפובליקה של תימן, ואמן הכללי של ליגת המדינות הערביות, ואמן הכללי של ארגון שיתוף פעולה האיסלאמי, ואמן הכללי של מועצת שיתוף פעולה של מדינות המפרץ הערביות.

הם הדגישו שבזמן שהמדינות הערביות והאסלאמיות מאשרות את כבודן לחוקיות הבינלאומית ולמגילת האומות המאוחדות, ובמיוחד סעיף 2 פיסקה 4 הנוגעת לדחיית השימוש בכוח או לאיים בו, המדינות הערביות והאסלאמיות ינקטו בכל המדיניות והצעדים המוסדרים לקידום השלום ולבססו, כדי להגשים את האינטרסים של כל המדינות והעמים בביטחון, יציבות ופיתוח, הרחק מהאשליות של שליטה והכפה בעזרת כוח.

הם גם גינו בנחרצות את הסכמתו של השר הישראלי הקיצוני בצלאל סמוטריץ' לתוכנית ההתנחלות באזור "E1", ואת ההצהרות הגזעניות הקיצוניות שלו שמתנגדות להקמת מדינה פלסטינית, כשהם רואים בכך הפרה בוטה של החוק הבינלאומי, ופגיעה גלויה בזכות הבלתי ניתנת להעברה של העם הפלסטיני להקים את מדינתו העצמאית הריבונית על גבולות 4 ביוני 1967, כשבירתה ירושלים הכבושה. הם מדגישים שאין לישראל ריבונות על הקרקע הפלסטינית הכבושה.

הם אישרו את סירובם המוחלט וגינויים לתוכנית ההתנחלות הזו ולכל ההליכים הישראליים הבלתי חוקיים, שמהווים הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ושל החלטות מועצת הביטחון, ובמיוחד ההחלטה 2334, המגנה את כל הפעילויות ההתנחלותיות הישראליות שמטרתן לשנות את התמהיל הדמוגרפי, את האופי והמעמד המשפטי של הקרקע הפלסטינית הכבושה מאז 1967, כולל ירושלים המזרחית, בירת מדינת פלסטין. כמו כן, הם מאשרים מחדש את חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי, שהדגישה את חוסר החוקיות של הכיבוש הישראלי של הקרקע הפלסטינית, ואת הצורך להסתיים מיד, ולהסיר את ההשפעות ולפצות על הנזקים.

הם הזהירו מהסכנה של הכוונות והמדיניות הישראליות המכוונות לספח את הקרקע הפלסטינית, ומשך ממשלת ישראל הקיצונית בנהגתה האימפריאליסטית ביהודה ושומרון הכבושה, כולל הניסיונות לפגוע באתרים המוסלמים והנוצריים הקדושים, בראשם מסגד אל-אקצא המוקדש/הר הבית הקדוש, וטרור המתנחלים, והפולשנים היומיים לערים, כפרים ומחנות הפליטים הפלסטיניים וההרס השיטתי של מחנות הפליטים הפלסטיניים וההגירה של הפלסטינים מבתיהם, שמסייעים באופן ישיר להצתת מעגלי האלימות והקונפליקט, ומחלישים את הסיכויים להשגת שלום צודק ומקיף באזור. הם גם מזהירים מהסתמכות על אשליות אידיאולוגיות וגזעניות, דבר שמנבא להחמור את הקונפליקט ומקשה לשלוט במסלולים שלו או לחזות את תוצאותיו, ומה שמאיים על הביטחון והיציבות האזורית והבינלאומית כאחד.

בהקשר זה, שרי החוץ של המדינות הערביות והאסלאמיות, וליגת המדינות הערביות, וארגון שיתוף פעולה האיסלאמי, מאשרים מחדש את סירובם וגילוי דעתם נגד פשעי ההתקפה הישראלית, והשמדת עם וגזענות, ומדגישים את הצורך בהפסקת האש ברצועת עזה, תוך הבטחת מעבר ללא תנאים של סיוע הומניטרי כדי לעצור את מדיניות הרעבה המערכתית שהישראלית משתמשת בה כנשק להשמדה עולמית, כולל הצורך בהפסקה מידית של המצור הישראלי המפרך על הרצועה, ופתיחת המעברים הישראלים עם רצועת עזה, ויוטל על ישראל, הכוח השורד בכיבוש, האחריות המלאה על תוצאות פשעיה ברצועת עזה, מהCollapse של המערכת הבריאותית והחירום, היא הכוח השורד בכיבוש. וכן הודעה מחדש על הסירוב המוחלט להעברת העם הפלסטיני בכל צורה שהיא ובכל תירוץ, ודורשים מהקהילה הבינלאומית ללחוץ על ישראל להפסיק את ההתקפה ולצאת לחלוטין מרצועת עזה, בהכנת התנאים המתאימים למימוש התוכנית הערבית - האיסלאמית למאמצי ההתאוששות המוקדמת ולשיקום הרצועה, והדגשה שרצועת עזה היא חלק בלתי נפרד מהקרקע הפלסטינית הכבושה, והצורך שהמדינה הפלסטינית תיקח על עצמה את האחריות השלטונית ברצועת עזה כמו גם ביהודה ושומרון, כולל ירושלים המזרחית, בתמיכה ערבית ובינלאומית, במסגרת התוכנית הפוליטית של אש