איגוד העיתונאים: הסימנים הבולטים לעלייה בתקיפות עיתונאים ברצח, ולמה עכשיו נרצח אנס אלשريف?
חדשות אחרונות

איגוד העיתונאים: הסימנים הבולטים לעלייה בתקיפות עיתונאים ברצח, ולמה עכשיו נרצח אנס אלשريف?

סאדא ניוז - איגוד העיתונאים הפלסטינים הזהיר מלעצרת פשעי ממשלתו של רמאי המלחמה נתניהו נגד העיתונאים הפלסטינים, כשהאחרון שבהם הוא פגיעה בצוותים העובדים בעזה והפלתם של 6 מהם ביום שני 11/8/2025.

ועדת החירויות העיתונאיות של האיגוד פרסמה דוח אנליטי זה על הסימנים הבולטים של ההסלמה האחרונה.

 הסימנים הפוליטיים והאסטרטגיים

1. ניסיון לשלוט בסיפור התקשורתי — כאשר כוחות הכיבוש מונעים או תוקפים עיתונאים מקומיים ומעכבים את נוכחות התקשורת הבינלאומית, פוחתת הגישה לתמונות ודעות עצמאיות משדה הקרב, דבר שמסייע לפרוס את הסיפור הרשמי של כוח הכיבוש ומפחית את השפעת הדיווחים הסותרים.

2. מסר הרתעה ופוליטי פנימי — ממשלת רמאי המלחמה נתניהו עומדת בפני לחצים ביטחוניים ופוליטיים והתרחבות צבאית אפשרית (כפי שהוזכר בתוכניות צבאיות בימים האחרונים), ויתכן שתשמש מדיניות ביטחון נוקשה ושפה נוקשה כלפי כל מקרה פלסטיני, לרבות כלפי עיתונאים, כדי לזכות בבסיס פנימי או ליצור הרתעה.

זה עשוי להתבטא באופן מעשי בהחמרת החוקים הביטחוניים או בהענקת רשות לפעולות צבאיות פתוחות יותר בימים הקרובים.

3. פגיעה בעיתונאים כאיום ביטחוני — כוחות הכיבוש justify their crimes against journalists by claiming "alleged connections" between media personnel and armed groups, aiming to give operational legitimacy in the context of war, but even Israeli media outlets have not bought their government’s narrative.

הסימנים המשפטיים והזכויותיים

1. סכנות לפשעי מלחמה ואחריות בינלאומית — תקיפה של אזרחים, כולל עיתונאים, נכנסת תחת פשעי מלחמה, דבר זה ברור בשל הכוונה, אי הבחנה ואי נקיטת אמצעי זהירות.
האיגוד מדגיש דרך ועדת החירויות שלו, ובפרוטוקול המעקב והדוקומנטציה, כי רוב המקרים של רצח עיתונאים בעזה מגיעים לרמת הפרת חוקי העיתונאות והחוק הבינלאומי.

2. הוכחת ההשלכות המשפטיות והפוליטיות — עלייה במספר הקורבנות תגדיל את דרישותינו באיגוד ואת מאמצינו לפתוח חקירות בינלאומיות, תביעות זכויות, ומסעות לחצים דיפלומטיים, עם השפעה ברורה על התמונה והמעמד של הכיבוש הישראלי בפורומים בינלאומיים.


 הסימנים בשדה הקרב

1. שינוי כללי העימות — תקיפת עיתונאים, מוסדות עיתונאיים ובתיהם של עיתונאים מצביעת על שינוי בכללי העימות, ושיש מתקפה רחבה יותר בלי תיעוד, ראיות, ותמונות שמגיעות לעולם.

2. בדידות הכיסוי בשדה הקרב — מניעת העיתונות הזרה מלהיכנס ולכסות את האירועים בעזה, ועליית הסכנות למוות, מאלצת להסתמך על עיתונאים מקומיים עם הגנה פחותה, מה שמגדיל את הנפגעים ומעלה את העלות של תיעוד עצמאי.

הסימנים ההומניטריים והחברתיים

- הרס המבנה המקצועי ו"חיסול" העדים — עם עלייה ברצח ופגיעות בין עיתונאים, מצטמצם מספר אלה שמבצעים תיעוד של הפשעים ברמה הנדרשת, מה שמגדיל את ההשתחררות מהגבלות על הפשעים וההפרות, ומייצג מכה לחופש הביטוי.

מדוע השלב הזה פרי עשוי להציג הסלמה?

1. הקשר צבאי חדש/התרחבות מבצעית (תוכניות לכיבוש חלקים מעזה או הסלמה קרקעית) דוחף את כוחות הכיבוש להפעיל מבצעים נחשפים ומקיפים יותר, מה שמעלה את הסיכוי לפגיעות או תקיפות על עיתונאים העובדים באזורים מבצעיים.

2. מתחים אזוריים או סבבים נוספים של קרב (למשל מה שנראה מהסלמות אזוריות בין ישראל לאיראן וחיזבאללה וסוריה) עשויים להתפרש כסיבה להצדיק מדיניות ביטחון מחמירה יותר פנימית וחיצונית (סגירת משרדים של כמה ערוצים ועצירת כמה עובדים בהם), כשישנם גם מסעות תקשורת עוינים שמגברים את הסיכונים על עיתונאים בשדה הקרב.

3. מדיניות רשמית או הצהרות מצדיקות — כאשר כוחות הכיבוש מסווגים גורמי תקשורת כ "מעורבים" עם אויב, הם הופכים למטרות פוטנציאליות במסגרת ההיגיון הצבאי הרחב יותר.
השפעות פוטנציאליות

- החרפת התרחקות העיתונאים המקומיים מהכיסוי בשטח, או فرض העדפת התנהגות עצמית
- הצורך בהגברת הלחצים הבינלאומיים וקולות לפתיחת חקירות עצמאיות.
- אובדן מקורות בלתי תלויים למידע בתוך עזה, ובכך הרחבת המרווח לדיווחי דעה והצהרות לא מדויקות של ישראל.

והגיב יושב ראש ועדת החירויות באיגוד, מוחמד עלחמא, על הדו"ח כי תקיפת עיתונאי כמו עיתונאי אלג'זירה אנס אלשريف, שנורה עם עמיתיו ביום שני, אינה אלא אינדיקציה לסימנים, שכן הוא פעל בפומבי במשך שנתיים ויצא כל יום בשידור חי ממקומות ציבוריים וגלויים, מה מעלה את השאלה: למה עכשיו ??

עכשיו יש צורך להרוג אותו ועמיתיו בגלל ההשפעה של הדיווחים העיתונאיים על התמונה של ישראל במסגרת המתודולוגיה של טענה לגיטימית על כל מה שיוצא מעזה, והשחתת הדימוי של העיתונאי הפלסטיני כדי לערער כל אמון בו כמקור אמין במחשבה הטרוריסטית של ממשלת נתניהו, שאיננה רוצה להכיר בפשעי השמדת המונים ואינה רוצה כל ראיות לכך וקיימת כוונה להרחיב את לוחמה.