אקדמאים ישראלים: הכיבוש של יהודה ושומרון כבר מתרחש בשקט

סדאנואס - אף על פי שההצבעה האחרונה בכנסת תומכת באופן סמלי בריבונות הישראלית על חלקים מיהודה ושומרון (אזור C), ישנם אקדמאים ישראלים הסבורים שהסיפוח כבר התרחש על ידי שינויים ביורוקרטיים ומנהליים במהלך השנתיים האחרונות, ולא באמצעות הכרזות רשמיות או חקיקות.

האקדמאים טוענים שההצבעה בכנסת בחודש שעבר, המוכרת את "זכות ישראל ביהודה ושומרון" (השם שמשתמשת בו ישראל ליהודה ושומרון) ומחזקת את הריבונות על ההתנחלויות היהודיות באזור (C), היא בסך הכל "מסך עשן" שמטרתו להסתיר את הסיפוח שכבר התרחש באמצעים מנהליים.

המסגרת החוקית

המרצים מציינים מחקר מדעי שאותו פרסמו לאחרונה בכתב העת אוקספורד ללימודים משפטיים, שבו הם רואים שהסיפוח ניתן להגדרה על ידי האינדיקטורים המרכזיים הבאים: המסגרת הרגולטורית הנורמטיבית שבה משתמשת המדינה לניהול שטחיה, המבנה הארגוני של המדינה והביורוקרטיה שלה, כמו גם המעשה הסמלי של הסמכות.

הם מציינים כאן את חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג ממיולי 2024, שהגיעה למסקנה שהסיפוח אינו דורש הכרזה רשמית על פי דיווח סדאנואס, והדגישה כי ישראל סיפחה כבר לפחות חלקים מאזור C בדרכים ביורוקרטיות שאינן מוכרזות.

הוכחות לסיפוח המנהלי

הדו"ח מפרט את השינויים המבניים החשובים שנעשו במהלך השנתיים האחרונות:

שליטה אזרחית מחליפה את השלטון הצבאי: המנגנון הצבאי המסורתי ששלט ביהודה ושומרון פורק, והوزרויות האזרחיות הישראליות מפעילות כעת שליטה ישירה, כאשר עכשיו המנהל האזרחי מדווח ישירות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' המשמש גם כשר נוסף במשרד הביטחון, במקום לדווח למפקדים הצבאיים.

ה restructuring המוסדי: הوزרויות הישראליות, כולל משרד התחבורה, החינוך והחקלאות, פועלות ישירות בשטחים הכבושים, ומשתמשות בצבא כקבלן משנה לפרויקטים שמטרתם לייצב את השליטה באזור C וחלקים מאזור B.

שינויים בכוח העובד: המינויים החדשים חיזקו את מאמצי הסיפוח, כולל מינוי סגן ראש המנהל האזרחי כנציג ענייני המתנחלים, אשר מדווח לשר במקום לדרגים הצבאיים, ובנוסף, המשיב המשפטי העצמאי של הצבא הפך להיות כפוף לסמכות הפוליטית.

אינטגרציה בתשתיות: הניתוח מתאר שינויים שיטתיים במסמכים המנהליים, העברות תקציב, עקרונות תכנון, תהליכי רישוי, העברת סמכויות הקרקעות, ופיתוח תשתיות, מה שמחבר את ההתנחלויות למערכות החוקיות האזרחיות ולמערכות התשתיות בישראל.

השלכות ותוצרות: האקדמאים מזהירים כי תהליך זה יוצר "מערכת אפרטהייד" שבה חיות שתי קבוצות אוכלוסייה באזור זה תחת שני מערכות חוק שונות, כאשר יש חוסר שוויון בזכויות ובייצוג הפוליטי, והם מדגישים כי ההשפעות של הליך זה חורגות מההפליה כלפי הפלסטינים, מצביעים על עלייה באלימות המתנחלים ועל שחיקת שלטון החוק שמאיימת על המוסדות הדמוקרטיים בישראל עצמה.

ניתוח פוליטי: המרצים מסיקים כי ההכרזה של הכנסת על סיפוח יהודה ושומרון משרתת מטרה אסטרטגית למטרות הטעיה, שכן היא מאפשרת לפוליטיקאים ממורכזים להתנגד ל"סיפוח העתידי" ומאפשרת להם להתעלם מהמציאות הנוכחית, כמו כן, היא מאפשרת לממשלה לפעול במדינה בעלת ריבונות מבלי להתמודד עם השלכות בינלאומיות, והם מסיקים שהסיפוח היה יעד מרכזי במאמצי הרפורמה המשפטית הישראלית, שהוא כעת מחזק את השחיקה במוסדות הדמוקרטיים דרך "מעגל סגור של החמרה עצמית".

הקשר הבינלאומי: הניתוח הזה מתבצע על רקע הגברת המיקוד הבינלאומי על עזה לאחר מתקפות 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה, כשהמחברים מציינים שהקשר הזה סיפק כיסוי לפעילויות הסיפוח המתרקמות ביהודה ושומרון.

המאמר מסכם כי הסיפוח הפך למציאות, בלי להתחשב בהכרזות הרשמית, וכי הוא תורם לשחיקת החוק הבינלאומי והמוסדות הדמוקרטיים בישראל עצמה.

אפשר לומר שהטענה של המרצים הללו מאתגרת את השיח הפוליטי הישראלי המקומי ואת הדיפלומטיה הבינלאומית, שהן עדיין מתייחסות לסיפוח יהודה ושומרון כהזדמנות עתידית ולא כהתרחשות קיימת שמצריכה תגובה מיידית.