צרפת שחררה את המאבק ג'ורג' עבדallah

סדה ניוז - יוצא מהכלא היה פעיל הלבנוני המאמץ לפלסטינים ג'ורג' איברהים עבדאללה, שנמצא באשמה על שיתוף פעולה בהתרסקות דיפלומטים אמריקאים וישראלים בשנות ה-80, שישב בכלא בצרפת במשך כ-41 שנים ויחזור לארצו.

שיירה של שש מכוניות, כולל שתי מיניבוסים, יצאה מכלא לנימזן במחוז או-פירנה בדרום-מערב צרפת, כפי שדיווח צוות «סוכנות הידיעות הפרסית» מבלי שיכל לראות את הפעיל בעלי הזקן.

לאחר שחרורו מהכלא, ג'ורג' איברהים עבדאללה בן ה-74, שהוא אחד מהאסירים הוותיקים בצרפת, יועבר מיידית לשדה התעופה טארב, כפי שדיווח מקור בכוחות הביטחון, משם יוטס לשדה התעופה רואסי בפריז ויעלה על טיסה לביירות.

עורך דינו ז'אן-לואי שאלאנסי אמר ל«סוכנות הידיעות הפרסית» לאחר יציאת השיירה: «זה מקור לשמחה והשפעה רגשית והצלחה פוליטית גם יחד לאחר כל הזמן הזה» מבלי לאשר אם לקוח שלו היה בשיירה. הוא הדגיש: «היה עליו להשתחרר מזמן רב מאוד».

ביהמ"ש לערעורים בפריז נתן בשבוע שעבר את החלטתו לשחרר את הפעיל הלבנוני ב-25 ביולי, בתנאי שיזוז מצרפת ולא יחזור אליה.

עבדאללה, כיום בן 74, נשפט ב-1987 למאסר עולם על תפקידו בסיוע לרצח דיפלומט אמריקאי ואחר ישראלי בשנת 1982. הוא היה זכאי לשחרור מותנה מזה 25 שנים, אך 12 בקשות לשחרורו נדחו כולן.

ביום שני, התביעה הכללית בפריז הודיעה כי תגיש ערעור על החלטת ביהמ"ש לערעורים לבית המשפט העליון, אך הערעור הזה, שיידרש רבים שבועות לאשרו, לא יעמוד ביישום ההחלטה ולא ימנע מעבדאללה לחזור ללבנון.

שאלאנסי, שפגש אותו בפעם האחרונה בכלא, אמר ביום חמישי: «הוא נראה מאוד שמח על שחרורו הקרוב, אם כי הוא מודע לכך שהוא חוזר לאזור המזרח התיכון הקשה מאוד עבור הלבנונים והפלסטינים».

בשבועות האחרונים, עבדאללה פנה לפנות את תאו, המקושט בדגל אדום שנושא את תמונת צ'ה גווארה, ומלא בעיתונים ובספרים הרבים, אשר סיפק את המסמכים לסוכנות התמיכה שלו שכ-200 מחבריה הפגינו ביום חמישי אחר הצהריים מול הכלא.

הוא נתן רוב הבגדים שלו לאסירים אחרים ואחז ב«תיק קטן», כפי שדיווח עורך דינו.

משפחתו מקווה שיתקבל בסלון הכבוד בשדה התעופה הבינלאומי של ביירות. היא ביקשה רשות מהרשויות, שהיו מבקשות מצרפת במשך שנים לשחררו.

פעיל זה צפוי לאחר מכן «ללכת למקום הולדתו בקפיאט בצפון לבנון, שם ייערך לו קבלת פנים ציבורית ורשמית עם נאום שלו או של אחד מבני משפחתו», לפי אחיו.

הוא נפגש עם «סוכנות הידיעות הפרסית» ביום החלטת השחרור שלו בתאו עם הנציג הימני הקיצוני אנדרה טורינה.

במהלך המפגש אמר עבדאללה, שזקנתו כיסתה את זקנו העבות, «ארבעה עשורים הם תקופה ארוכה, אך לא מרגישים זאת כשיש דינמיקה במאבק».

השופטים ביהמ"ש לערעורים קבעו כי משך מעצרו «לא פרופורציונלי» לעבר העבירות שביצע ולגיל המנהיג הקודם של «הכוח המזויין הלבנוני».

בהחלטה נכתב כי עבדאללה הפך «סמל מעבר למאבק הפלסטיני», וציין כי הקבוצה הקטנה שהוא עמד בראשה שכללה נוצרים לבנונים חילוניים ומרקסיסטים ופעילים המאמינים בפלסטינים, מתה «ולא ביצעה עבודות אלימות מאז 1984».

השופטים הצטערו שלא הראה עבדאללה כל «חרטה או אמפתיה עבור הקורבנות לשניהם הוא רואה אויבים», אך הם קבעו כי הפעיל שרוצה לבלות את «שנותיו האחרונות» בכפר שלו בצפון לבנון, שם עשוי לעסוק בפוליטיקה המקומית, לא מהווה עוד כל סיכון לשלום הציבור.

עבדאללה נפצע במהלך הכיבוש הישראלי בדרום לבנון בשנת 1978, והצטרף לחזית העממית לשחרור פלסטין, התנועה השמאלית שגם ג'ורג' חבש עמד בראשה.

לאחר מכן, הקים עם בני משפחתו את הכוחות המזוינים המהפכניים הלבנוניים, ארגון מרקסיסטי אנטי-אימפריאליסטי שאימץ 5 התקפות באירופה בין 1981 ל-1982 במסגרת פעילותו המאמץ לתמיכה בבעיה הפלסטינית. 4 מההתקפות הללו גרמו לאבידות בצרפת.

עבדאללה נחשב זמן רב ככאחראי על גלי התקפות שהתרחשו בפריז בין 1985 ל-1986 והפילו 13 קורבנות, מפחד בפאריז.

הוא נשפט ב-1986 בליון למאסר של ארבע שנים על תיק של קשר פשות חד צדדי והחזקה בנשק ובמתפוצצים, ושפט בשנה הבאה בבית משפט פשיעה מיוחדת בפריז על שותפות לרצח הדיפלומטים האמריקאי צ'ארלס ריי והישראלי יעקב פרסימנטוב בשנת 1982, וניסיון לרצוח אדם שלישי בשנת 1984.

שניים חודשיים לאחר גזר הדין על עבדאללה למאסר עולם, זוהו האחראים האמיתיים על התקפות אלו הקשורים עם איראן.

עבדאללה לא אישר את מעורבותו בשני הרציחות, אשר אותם שיבץ כאדם של «ההתנגדות» נגד «הדיכוי הישראלי והאמריקאי» במסגרת מלחמת האזרחים הלבנונית (1975 - 1990) והכיבוש הישראלי בדרום לבנון בשנת 1978.

למעט מספר קטן של תומכים שנמשכים לדרוך כל שנה מול כלאו של עבדאללה וכמה חברי פרלמנט מהשמאל, היה האסיר שכוח אל במהלך השנים לאחר שהיה בשנות ה-80 האויב הראשון של צרפת ואחד האסירים המוכרים ביותר שלה.