השקל החזק ומחירי היבוא.. מדוע האינפלציה לא ירדה בישראל?

סדא ניוז - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הישראלית פרסמה את מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל שחלף, אשר תואר כ"היסטורי", לאחר שהמחירים רשמו עלייה חדה של 1.2% בתוך חודש אחד בלבד, בזינוק חסר תקדים שלא נרשם מזה 18 שנים. עלייה יוצאת דופן זו נגרמה מהזינוק החמור במחירי כרטי הטיסה והשלכות המלחמה הנמשכת

מדד המחירים הינו היסטורי גם מסיבה נוספת, בדבר הירידות הכלולות בו; במדויק באפריל, ירדו מחירי הסחורות השיווקיות (מלבד האנרגיה) מתחת לאפס לראשונה מזה חמש שנים, מה שמעיד על ירידה במחירי הסחורות השיווקיות בשיעור של 0.4% במהלך השנה האחרונה, בהתאם לדוח שפרסמה עיתון "כלכליסט" העברי ותרגמו כלכלת סדא.

המוצרים השיווקיים מוגדרים ככלל כסחורות שניתן לייבא מחו"ל, ולא מפתיע שהמחירים שם ירדו, היות שהיה צפוי שהמוצרים המיובאים יימכרו במחירים המוזלים כתוצאה מעליית ערך השקל באחוזים גבוהים במהלך השנה האחרונה. בהתמקדות בפרטים, יש להוסיף כי 45 סחורות מתוך 115 שכולל המדד (המייצגות כ-19% מסל הצריכה) חוו ירידה במחיריהם במהלך ה-13 חודשים האחרונים. הבחירה בתקופה זו נובעת מכך שערך השקל החל לעלות בפועל באפריל 2025, ולכן היא נכללה בחישובים הכלכליים.

הנתונים מצביעים על כך שרוב הסחורות שוכחו במחירים (בשיעור של 89%) הן סחורות שיווקיות; בין הדוגמאות לכך: ירידת מחירי בגדי הנשים החיצוניים בשיעור של 16.9%, ומחירי המשחקים בשיעור של 1.5%, ועבר המגוון של מכשירים חשמליים ביותר מ-4%. על אף זאת, ישנן סחורות שיווקיות רבות שמחיריהן המשיכו לעלות, ולא נרשמה ירידה שנתית במחירי הסחורות השיווקיות כולה אלא בחודש שעבר; לדוגמה, מחירי התכשיטים, השעונים והאביזרים עלו בשיעור של 12.2% במהלך ה-13 חודשים האחרונים, קפה וקקאו בשיעור של 5.8%, ונעלי גברים ביותר מ-4.3%.

כוחו של השקל מקטין את האינפלציה בצורה ניכרת ומחייב את תנודות המחירים להיות מתונות יותר. עם זאת, אין זה כנראה שמאמצי הכוח של המטבע הסתיימו, והתחזיות מעריכות שתהליך זה יימשך במPurpose הרצוי באופן שיתארך בסופו של דבר גם למחירי הסחורות והשירותים הלא שיווקיים (המקומיים); לדוגמה, השכר במגזר הטכנולוגיה המתקדמת (הייטק) נשאר קבוע כתוצאה מכוח השקל, דבר שמחליש את הכוח הקנייה בשוק, מה שיתבטא בהפחתת מחירי השכירות והשירותים המקומיים כגזירת שיער ולחבילות אחרות, שלא יוכלו להמשיך לעלות, כמו שתרגם כלכלת סדא.

"בהתבסס על הבחנה בין סחורות שיווקיות ולא שיווקיות, מתגלה תמונה מדויקת יותר לאינפלציה; במגזר הסחורות השיווקיות (מלבד האנרגיה) יש ירידה במחירים, בעוד שבמגזר הסחורות והשירותים המקומיים ישנה אינפלציה גבוהה יותר ממה שזה נראה, כשמחיר הזמן היה 2.81% במהלך ה-12 חודשים האחרונים, ויש להצטמצם עוד כדי להועיל בביטול מחירי הסחורות המקומיים. בהשוואה לתמונה זו, ייתכן ש"בנק ישראל" ייקח סיכון ויפחית את הריבית כבר בשבוע הבא, בהנחה שהשקל יישאר חזק והאינפלציה תיכנע".

זו אינה התמונה המלאה של המצב הכלכלי; כיוון שהמשתנה שמבצע שינוי קוטבי הוא מחירי האנרגיה, שהקפיצו שוב את מדד הסחורות השיווקיות. עליות במחירי האנרגיה בלבד הביאו לעלייה של 0.7% במדד הסחורות השיווקיות (כלומר, שוֹנתה אותו משיעור ירידה של 0.4% לשיעור עלייה של 0.3%). המדד השנתי של מחירי האנרגיה זינק מירידה של 0.2% במדד מרץ לעליה של 5.3% במדד אפריל. זה מצביע על כך שמחירי המוצרים המיובאים נתונים לשתי השפעות מנוגדות: שקל שמוביל את המחירים לעבר ירידה, ומחירי אנרגיה שמובילים אותם לעבר עלייה.

נקודה זו זוכה לחשיבות רבה בגלל ההיבטים הכלכליים והנפשיים שלה; כיום יש לחץ ציבורי חזק על היבואנים להפחית מחירים ולהעביר את השפעת הירידה של העלויות לצרכנים (היכן שהיבואנים קונים בדולרים שהפכו לזולים יותר עבורם בשל הכנסתם בשקל). מאידך, היבואנים מהססים להפחית מחירים בשל החשש מהעלאות מחירים עולמיות, ואם הם יפחיתו עכשיו מחירים, ייתכן שלא יוכלו להעלות אותם מאוחר יותר.

מכיוונים אחרים, מנגנון הפחתת המחירים קשור בעיקר לתחרות ולחשש של היבואן מתחריו להפחית מחירים או מכניסת יבואנים חדשים לשוק. ובתנאים בהם הוסר המידע על מחירי האנרגיה, יש ירידה בחשש מאותם התנהגויות תחרותיות, תוך שאלה משקיעים: מי יסתכן בפתיחת מיזם ייבוא חדש עכשיו או לבצע הפחתת מחירים מבלי לדעת מה מחר יביא?

על אף ש"בנק ישראל" ציין בעבר כי מחירי האנרגיה העולמיים פועלים פחות על השוק המקומי משום שיש לו גז טבעי, כעת מתברר כי מחירי האנרגיה הפכו להיות בעלות חשיבות רבה מפני שהם משפיעים ישירות על הסחורות המיובאות התלויות על תוכניות כידון האינפלציה. בדרך כלל נתוני הבנקים המרכזיים מתמקדים באינפלציה המקומית (סחורות שלא שיווקיות) מכיוון שהיא מציינת את התפשטות האינפלציה, שעודנה בשיעור גבוה. אך הקשר בין האינפלציה המיובאת לאינפלציה המקומית הוא חזק מאוד; והגל הנוכחי של האינפלציה שהחל בחצי השני של 2021 נגרם частית מעלייה במחירי הסחורות העולמיים ואנרגיה, שהועברו לאחר מכן למחירים המקומיים, בהתאם לתרגום כלכלת סדא.

"חשבונות מורכבים של בנק ישראל"

"בנק ישראל" ייתקל בקשיים כבירים בהפחתת הריבית בישיבתו הבאה, זה בעיקר בשל חוסר הוודאות הנוגע למחירי האנרגיה והסיכונים להחמרה צבאית. עם זאת, בנק המרכזי מוצא את עצמו לראשונה מזה זמן רב במצב מורכב מאוד בנוגע לפעילות הכלכלית; בעבר, מסרי הבנק נשאו חוצות לכך שהכלכלה חזקה ויכולה לשאת את הריבית הגבוהה בהתאם ליריד של אבטלה ומעורר הגדולות, או תוך כדי כך, המצב יותר מסובך, והנתונים המתחדשים שיש לציין לצמיחה לרבעון הראשון מצביעים על כך שיש מקום לעודד את הכלכלה במעט, במיוחד עם נתוני היבוא.

והנתונים לרבעון הראשון של 2026 העניקו הפתעה נחשבת ל"נעימה" על אף שזו הייתה שלילית, כשהורד הצפוי היה שתחוויה נזק כלכלי רב יותר ממלחמת "הארי המשתולל"; נכון להניח כי משרד האוצר צפה תהליכים ברבעון הראשון בשיעור של 9.5% על בסיס שנתי, אבל סך אחוז ירידה היה רק של 3.3%. צרכים נתונים אלו שהסקטורים הכלכליים למדו להתאים ולעבוד בתנאי מלחמה, ולא שהתפתח מנוע צמיחה חדש.

"בנק ישראל" יצטרך ללמוד את מגזר הייבוא בקפדנות; הייבוא לשירותים ציין ירידה בולטת (ולא הצהיר משרד הסטטיסטיקה על המספר המדויק של הירידות בייבוא הטכנולוגיה המתקדמת בלבד, אלא הודיע כי בשירותים הכוללים הטכנולוגיה המתקדמת שהם עמוד השדרה העיקרי צנחו ב-13.2% על בסיס שנתי). זה מעלה שאלה יסודית: האם כוח השקל כבר פוגע במנוע הכלכלה הבסיסי? קשה לקבוע זאת לאור העלייה הבולטת בהשקעות במגזר "ההייטק", עם זאת, אותן אינדיקציות אזהרה יישארו תחת מכשירי הביקורת והלימוד העמוק על ידי הבנק המרכזי בתקופה הקרובה", כך סקירה כלכלית מסדא.