דו"ח עברי: החובות, האינפלציה והאיראן.. המשולש שמעכב את מסלול הפחתת הריביות

תרגום כלכלה סאדנואוס - העיתון "גלובס העברי" פרסם דו"ח שהראה כי הנתונים שפרסם בנק ישראל בשבוע זה מצביעים על המשך העדרותם של משקיעים מוסדיים מהדולר.

לפי תרגום כלכלה סאדנואוס, ברבעון הראשון מכרו קרנות הפנסיה וחברות הביטוח וקרנות החיסכון מטבעות זרים בשווי 5.2 מיליארד דולר (בנוסף ל-13.2 מיליארד דולר שמכרו ברבעון הקודם). כמו כן, היו קונים לדולרים הללו, כאשר תושבים זרים הגדילו את רכישותיהם של מטבעות זרים ל-6.6 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

העיתון ציין כי המשקיעים המוסדיים נחשבים ל"לשחקן מרכזי בהשפעה על שער החליפין, נוכח ניהולם של סכומים אדירים המגיעים למאות מיליארדים, כאשר נוסף לכך גורמים נוספים שיכולים להשפיע, כמו כוח הדולר מול סל מטבעות, מדיניות הפד האמריקאי, שוקי המניות בישראל ובעולם, כמו גם הפעילות הכלכלית בישראל".

תרגום כלכלה סאדנואוס מהעיתון מצביע על כך ש"מאז ה-7 באוקטובר 2023, נוסף גורם מפתח נוסף, והוא תוספת הסיכון הישראלית, כשהוסבר כי "נ Governor of Israel, Professor Amir Yaron, in his lecture at the Aharon Institute conference last week, explained the close relationship between the risk premium (five-year credit risk swaps) and the exchange rate of the shekel against the dollar, since the outbreak of the "Iron Swords" war and up until recent weeks. This relationship is nearly complete, as with the outbreak of war, the risk premium rose significantly, and the shekel fell accordingly against the dollar, while the "call" operation in Lebanon led to a sharp decline in the risk premium and a rise in the shekel's value, as also occurred after the "Kalafi Years" operation and after the ceasefire in Gaza, and now with the conclusion of the "Lion's Roar" operation.

כל אחד מהגורמים הללו משפיע בעוצמה על חיזוק ערך השקל, אך לפעמים הם מתערבבים. כאשר תוספת הסיכון משתנה, היא משפיעה על שער החליפין ושוק המניות, מה שמאלץ את המשקיעים המוסדיים לשנות את האסטרטגיות שלהם או לגדר את ההשקעות שלהם, בדרך שמעודדת את נטיית עליית ערך השקל או ירידתו.

העיתון הסביר כי לפי אלכס זברזינסקי, הכלכלן הראשי במטב, ולפי תרגום כלכלה סאדנואוס, "המוסדות גם מצמצמים את החשיפה שלהם לדולר עקב עליית השווקים בחו"ל - הם מחויבים טכנית למכור דולרים אם הם רוצים לשמור על רמת חשיפה קבועה, אך הם גם פועלים באופן פעיל כדי לצמצם את החשיפה שלהם עקב עליית ערך השקל ועליית השוק המקומי".

בזמן זה, יש גם חידה נוספת, שהיא "התנהגות הזרים שרכשו דולרים בישראל.

זברזינסקי מסביר כי "שער החליפין אינו משקף הערכה לערך השקל, אלא משקף תנועות הון, "עם עליית השוק בחו"ל, מוכרים משקיעים מוסדיים מטבעות זרים כדי לשמור על רמת חשיפה דומה, ובזמן שהשוק בישראל עולה, הם מוכרים מטבעות זרים כדי להגדיל את חשיפתם לישראל, זו תהליך שיכול להימשך עד שישתנה כיוון השוק מסיבה כלשהי, אך זה לא קורה במהירות כזו, למעשה, גם עם עליית המתח הגיאופוליטי, השווקים לא ממש חשים התלהבות, והשקל ממשיך לשבור את השיאים.

ודאגו להם "התעשיינים לבנק ישראל להפחית את הריביות במאמץ לבלום את עליית ערך השקל הפוגעת ברווחיות היצוא, עם זאת, הכלכלנים רואים שעלות השקל מועילה לכלכלה ולשוק הישראלי, שכן יש לה השפעה חיובית על הייבוא, עלות חומרי הגלם לתעשייה, הצריכה הביתית, והכי חשוב, היא מקטינה את האינפלציה, ובנק ישראל קבע שוב ושוב שהמניע המרכזי של הוועדה המוניטרית הוא יעד האינפלציה (1%-3%), ובעוד שהרמה כ-2% כפי שמצפים השווקים, לא סביר שהבנק ימהר להוריד את הריביות", כך לפי העיתון ותרגום כלכלה סאדנואוס.

שאלות עולות לגבי עד כמה יש פרקטיות בהפחתת הריביות בהשפעה על שער החליפין, אך העובדות מצביעות על מורכבויות רבות; כשלמרות הרמזים מהנציגות המפקחת כי ייתכן ויתבצעו הפחתות נוספות השנה אם המתח עם איראן יירד, מומחים, כולל "זברזינסקי", טוענים כי הצעד הזה "לא מועיל". הם מבססים זאת על מה שקרה בינואר האחרון, אז הוזל הריבית באופן מפתיע מבלי שחל שינוי משמעותי בערך השקל הגבוה.

בעקבות חוסר זה עולות אפשרויות נוספות כמו התערבות ישירה בשוק המטבע הזר, דבר שהוא לא סביר כיום לאור הרגישות האמריקאית המופרזת לדבר זה, כאשר וושינגטון רואה בכל ניסיון להחליש את המטבע באופן מכוון כאילו מדובר בהונאה להשגת יתרונות תחרותיים לא הוגנים.

מבין הסיבות המרכזיות שמעקבות את ידי בנק הכיבוש ומונעות את הפחתת הריבית, ישנה גם "מצוקת" שוק העבודה; שכן הקריאה הנרחבת לצבא המילואים הביאה למחסור חמור בכוח האדם, שהביאה לעליה מהירה וגבוהה בשכר בתחום העסקים, לצד הפער הגדול בין המשרות הפנויות ובין תחומי האבטלה, דבר שמזין את האינפלציה ומאלץ את הבנק להיזהר.

התמונה הכלכלית של הכיבוש מצביעה על משבר עמוק; שכן עלויות המלחמה המוערכות הגיעו לכ-405 מיליארד שקל, מה שהוביל להתפוצצות בחוב הציבורי שזינק מ-60% לפני המלחמה ל-70% מהתוצר המקומי הגולמי. ובזמן שהממשלה של הכיבוש מתעקשת על הקצאה נוספת של 350 מיליארד שקל למערכת הביטחון במהלך העשור הקרוב, אחוז החוב צפוי לעלות לרמות אסטרונומיות של 83%.

התפשטות פיננסית זו הובילה לירידה בהשקעות האזרחיות הממריצות את הצמיחה, מול עלייה חדה בתשלומי הריבית על החובות הסיביליים. לכן, נראה כי חיזוק ערך השקל אינו אלא פרט קטן בתוך שורת משברים מבניים וצבאיים שכבר מתחילים לקבוע את המדיניות המונטארית של הכיבוש ולקבוע את גורל הריביות.