תקציב ישראל.. מימון למלחמה והעצמת ההתנחלות וחלוקת ה"עוגה" על חשבון העמקת הגירעון

ייחודי לסדנאוס: ברוב של (62) קולות, התקציב הישראלי לשנת 2026 קיבל אישור מהכנסת הנשלטת על ידי מפלגות ימין קיצוני, והתקציב מגיע לערך של 699 מיליארד שקל (222 מיליארד דולר), עם קביעת גירעון של 4.9% מהתוצר המקומי הגולמי.

תקציב זה, בכללו, מקדש את המשך ישראל במדיניותה המלחמתית כלפי איראן ולבנון והאזור, ומחזק את ההתנחלות ביהודה ושומרון, בנוסף לחלוקת העוגה במלואה בין חוגי הימין, לשמירה על הקואליציה ממשלתית עד סוף השנה הנוכחית לפני קיום הבחירות.

בתקציב זה, התחום של "הגנה וביטחון" קיבל את החלק הגדול ביותר מתוך התקציב, בסך 143 מיליארד שקל, עלייה של כ-120% בהשוואה לשנת 2023 לפני מלחמת עזה. כמו כן, הוקצתה עוד 6 מיליארד שקל כשמריץ למימון מלחמה עם איראן או לצרכים צבאיים אחרים, מה שמעלה את העלייה בתקציב "הביטחון" לפחות 38 מיליארד שקל, כלומר כ-2% מהתוצר המקומי. כספים נוספים אלה מומשכים בעיקר לשיקום מלאי הצבא ומימון שכר עתודות הביטחון.

הכלכלן מתוך הקו הירוק, הני נאג'ם, אומר ל"סדנאוס": התקציב שאושר הוא תקציב מלחמה בעיקר, שכן הועברו כספים רבים מאוד למשרד הביטחון, והוקצו משאבים להנחת המבואה, וזה בא על חשבון העמקת הגירעון הממשלתי בשנת 2026.

והוא מציין שאחרי אישור התקציב פרסמה משרד האוצר הישראלית דוח המצביע על כך שתחזיות הצמיחה הצטמצמו בצורה שונה בהשוואה לשלב הכנת התקציב.

נאג'ם מדגיש שהממשלה הישראלית שמרה באמצעות תקציב זה על הקואליציה הממשלתית עם חלוקת כספים רבים מאוד "ככספים קואליציוניים", להתנחלויות ולקהל הימין הדתי וה"חרדים", במטרה לשמור על הקואליציה ולהבטיח את המשכיותה.

מנגד, נאג'ם מציין שהתקציב כלל צמצום בהקצבות עבור מגוון משרדים ממשלתיים שונים, כמו גם צמצום בתקציבים שתורמים להתפתחות הכלכלה בצורה ממשית.

והוא אומר: "בין היתר, החברה הערבית הוקצבה לה הרבה מהתקציבים המיועדים לה, שמטרתם לפתח אותה", וציין ששנת 2026 תהיה נטל על ישראל, במיוחד אם המלחמה תימשך זמן רב, שכן הצפוי הוא שהתקציב הזה יביא לעלייה בחוב הציבורי ובשירות החוב הציבורי.

נאג'ם מסיים ואומר שהתקציב רע עבור האזרח הישראלי והיו ניסיונות להטיל הנחות מס על מי שמשתכר בין 15 ל-25 אלף שקל בחודש, וקבוצה זו אינה פוגעת בחברה הערבית, אלא מספקת את צרכי חוגים ימניים, כשהוא מראה שהתקציב התפרס על בסיס בחירות ואינטרסים מפלגתיים.

והוא אומר: "התקציב הזה נועד לרצות חלק מהקהל של קבוצה מסוימת השייכת לשר האוצר", כשהוא מראה שהתקציב הכולל הוא דבר רע עבור האזרח הישראלי, אולי יביא למשבר כלכלי אם לא יושגו פתרונות פוליטיים אם עם העם הפלסטיני, או בלבנון או באיראן או עם המדינות הערביות.

מנגד, רואה המומחה הפיננסי והיועץ הבנקאי מוחמד סלאמה שוקלים השווקים בישראל אישור התקציב בצורה שלילית, שכן מניות תל אביב ירדו ב-1% לאחר יום מאישורם, ואילו השקל ירד ומסחר בדולר עמד על רמה של 3.165, חוצה את הרמה של 3.15 שעצרה את עליית הדולר לאחרונה.

וסלאמה מסביר שהתקציב שאושר ב-(62 קולות) בכנסת מימש בתוכנו את דרישות ואינטרסים של המפלגות הקיצוניות, דרך הקצבות סיוע למפלגות או סיוע לאינטרסים שלהן, הוא מציין שהמפתיע היה הסיוע להתנחלות ולבתי הספר הדתיים של החרדים, בנוסף להגדלת הקצבות משרד הביטחון בסך (30) מיליארד שקל נוספים, כך שהתקציב של "הביטחון" מגיע ל-(142) מיליארד שקל על חשבון הפעילויות הכלכליות, בשל הצורך לכסות את המלחמה שמביאה ישראל על איראן.

וסלאמה מציין שהתקציב הזה יביא לעלייה בשיעור הגירעון ב-5% בשנת 2026, ומדגיש שהתקציב לא הציע שום רמז להקטנת החוב הציבורי, אלא מה שנמסר הוא שירות החוב ותשלום הריביות ללא שום נטייה להפחית מהחוב הציבורי.

וסלאמה מדגיש שהתקציב התמקד בסיוע נטיית אינטרסים לא כלכליים כמו הגדלת תקציב הצבא והביטחון, או סיוע לבתי הספר התלמודיים, שזו פעילויות לא פרודוקטיביות, כשגם סיוע המפלגות וההתנחלות לא יביאו שום אינטרס כלכלי, מה שמגביר את חששות השווקים מהמשך המלחמה לזמן יותר ארוך מהצפוי.

והוא מוסיף: "ברור שזה עלול להפוך למלחמת התשה, שכן ההפסדים וההשפעה של המלחמה יביאו לירידה בהכנסות הצפויות, כמו שגם סוכנויות הדירוג הפיננסי עשויות לקחת בחשבון שורת שיקולים כשהן מנתחות את הדירוג הפיננסי של ישראל", כשהוא מציין שגידול החוב הציבורי והגירעון התקציבי והפסקת מכירות הגז ושיתוק הכלכלה לתקופה ארוכה יותר, והמשך המלחמה ומחיריה והחזרת מדדי הסיכון האסטרטגיים לעלייה לאחר ירידת התחזיות על השגת אינטרסים של ישראל במלחמה זו, כל אלה מוסיפים לסיכונים להורדת הדירוג והעלאת עלות מימון החוב הציבורי, וזה מה שהוביל ויסביר לירידת המניות והשקל.