בנק ישראל מפרסם נתונים חריגים המצביעים על הנזק הכלכלי שנגרם לישראלים בעקבות המלחמה

תרגום כלכלה סדנביז - נתונים שנתיים של בנק ישראל חשפו את היקף הנזק שנגרם לרמת החיים של הישראלים לאחר שנתיים וחצי מהמלחמה שפרצה לאחר התקפת השבעה באוקטובר 2023.

על פי הנתונים, כפי שדיווח אתר וואלה העברי ותרגם מחלק כלכלה של סדנביז, מה שפורסם מצביע על מספרים יבשים שמתחילים להתבהר בנוגע להשפעות המלחמה על אובדן רווחה עבור האוכלוסייה בישראל.

על פי הנתונים, ישנם הפסדים מצטברים במצב הרווחה של הישראלים ששווים כ-35,000 שקל לאדם.

לפי האתר העברי, מדובר בכאילו קיצוץ של כ-3,900 שקלים מהכנסה של כל ישראלי בכל רבעון במהלך תקופת המלחמה. והוסיף: "הכספים הללו לא הלכו להוצאות או חיסכון או לשיפור איכות החיים, אלא נבלעו באש המלחמה ובחובות המתרקמים על המדינה".

הוסיפו שהדוח מעניק גושפנקא רשמית לתופעות מדאיגות, כגון השינוי הדרמטי במאזן ההגירה, והצביע על כך שבישראל הייתה יתרה של מהגרים ביחס לנספים בעבר, אך התמונה התהפכה לחלוטין בשני השנים האחרונות, עם ממוצע חוסר הגירה של 20,000 איש בשנה.

בהבחנה מהמהגרים מרוסיה ואוקראינה ששימשו את ישראל כנקודת מעבר, הנתונים מצביעים על ירידה חדה במניעי ההגעה ועלייה בכמות העוזבים.

ההשפעה הכלכלית חבויה בשני צדדים, חוסר בכוח עבודה והירידה בביקוש לדיור, מה שעשוי להעיד על קיומו של חוסר איזון בגמישות החברתית והכלכלית בטווח הארוך. כך טוען האתר העברי.

במקביל למצב הפנימי, בנק ישראל מגלה לראשונה את ההשלכות הפוליטיות, כאשר הכלכלנים בבנק חילקו את המדינות האירופיות לשתי קבוצות: "קריטיות" ו"מתונות", וההתוצאה הייתה ברורה: היצוא למדינות הקריטיות (כגון ספרד, אירלנד וצרפת) האט באופן משמעותי, וירד במיליארדים דולר מהצפוי, למרות עליית היצוא הביטחוני ליעדים אחרים, הסנקציה השקטה או התחושות השליליות באירופה החלו להראות את סימניהן בכיסי התעשיינים הישראלים. כך טוען האתר.

במקביל, בנק ישראל משבח את המדיניות האחראית שננקטה בעשרות השנים האחרונות, כאשר ישראל נכנסה למלחמה עם יחס חוב נמוך לתוצר המקומי הגולמי ויתרה גדולה של מטבע זר, מה שאפשר לכלכלה לספוג את הזעזוע, וכי האינפלציה, שחזרה לטווח היעד (2.6%) הודות לעליית ערך השקל, מספקת מעט נוחות. אך הבנק הזהיר כי המזל שנצבר והגמישות הזו לא יחזיקו מעמד זמן רב.

האתגר האמיתי העומד בפני הממשלה הישראלית הוא בתקציבים הבאים, כאשר בנק ישראל מדבר בפומבי על "חוסר איזון מבני" בשיעור של 3.7%, הפער הקבוע בין ההוצאות להכנסות שאינו קשור רק למלחמה.

על מנת למנוע את כדור השלג של חובות וריביות, קרא מנכ"ל בנק ישראל לנקוט בא措施 שאינן פופולריות, כמו העלאת מיסים, בעיקר על השכבה הבינונית (מהרמה החמישית לשמינית), והפחתת הוצאות שאינן תומכות בצמיחה. כך תרגם מחלק כלכלה של סדנביז.

בנק ישראל לא היסס להעביר ביקורת חריפה בנושא הקצאת העול, והצביע על כך שגיוס של כ-7,500 אנשים מהחרדים מדי שנה יכול לספק לכלכלה לפחות 9 מיליארד שקל ישראלי בשנה מעלויות הגיוס.

בנק ישראל שלח מסר ברור לממשלה הישראלית: "המלחמה חשפה את גמישות הכלכלה, אולם כדי שלא נקום על מציאות של עשור אבוד, על הממשלה לחזור לנהל תקציב ממוקד ושקוף שמכוון לצמיחה, ולא רק ניהול שמוגבל לכיבוי האש."