הדולר בירידה והשקל מרוויח... האם העובד הפלסטיני משלם את המחיר?

סאדה ניוז - "אחרי רעה באה טובה" הוא פתגם ערבי ישן, שמשמש כאשר חרפה של אדם אחת היא רווחה לאחר, וזה מה שחל על ירידת שער הדולר מול השקל הישראלי, בשל ריבוי המטבעות בשוק הפלסטיני (השקל, הדולר, הדינר) בעקבות היעדר מטבע לאומי רשמי.

ירידת שער הדולר לא תשפיע על אלו שמשלמים את שכרם במטבע שקל, אלא עשויה להקל עליהם את העול של תשלומי ההתחייבויות הכספיות המגיעות להם אם הוסכם להחזרן בדולר אמריקאי, אך מהצד השני זה מטיל Schatten כבד על העובדים שמקבלים את משכורתם בדולר מצד אחד, והצרכנים והיצרנים, שמתעסקים במטבע בראש ובראשונה, מהצד השני, אולם חלק מהאזרחים חסכו סכומים גדולים בדולר, כדי להמירם מאוחר יותר כאשר שערו יעלה מול השקל.

מהי ההשפעה הזו?

השפעת ירידת שער הדולר מול השקל על עובדים במגוון מגזרים היא בסך ירידת הדולר, לדוגמה אם יש ירידת הדולר של 10% בשנתיים, אז הכנסת עובדים פחתה אוטומטית ב-10%, שכן הכוח הקנייה של הכסף פחת כאשר הומר מדולר לשקל" – כך אמר העיתונאי המתמחה בכלכלה, אי התם אבו גוש, בראיון עם כלכלה סאדה.

הוא ציין שהקבוצות שנפגעות ביותר הן סוחרי נדל"ן ואדמות, "כי הם סוגרים עסקאות או מכרזים בדולר, שירד מאוחר יותר לעסקאות הללו שהוסרו בשער המיועד.

לגבי הקבוצה שחיסכה פיקדונות בדולר, אבו גוש הצביע, בשיחה עם כלכלה סאדה, שההשפעה עליהם היא באותו שיעור של הירידה, אלא אם החלטו להעביר את הדולר להשקעות אחרות פחות מסוכנות, מבהיר שברובד הזה משקיעים בדרך כלל יוצרים סוג של איזון בהשקעותיהם, כך שלא משקיעים את כל כספם בשטח אחד, בין אם זה מטבע, מניות בחברה, או מתכות יקרות.

מוסדות קובעים את שער הדולר מול השקל

יש לציין כי כמה מוסדות בישראל קובעים את שער הדולר מול השקל עבור עובדיהם, כדי להימנע מהפסדים, ולוודא ששכרם לא מושפע מההבדלים הנגרמים מתנודות שער החליפין.

אבו גוש מבהיר ש"במצב רגיל כל מדינה בעולם משלמת לעובדיה במטבע הרישמי שלה, אך היעדר המטבע הלאומי בפלסטין , הפך את ריבוי המטבעות למצב שמועיל לחלק ומזיק לאחר".

הוא הוסיף: "המוסדות שקובעים את שער הדולר, עושים זאת משום שהם נהנים מעצמאות כספית שמאפשרת להם לפצות את העובד, ולספוג חלק מההפסדים, אך קשה שכל המוסדות בארץ ימציאו את המנגנון הזה, בפרט מוסדות קטנים".

תסריטים פוטנציאליים

ישנם מספר תסריטים שציבו מומחים וניתוחים כלכליים, ודעותיהם חלוקות עקב המתיחות במצבים פוליטיים והשפעתם על הכלכלה העולמית, לאן ירידת שער הדולר עשויה לרדת?

אבו גוש רואה שאין אפשרות לקבוע לפי תסריט מסויים, בהסתמך על קריאות הניתוח הכלכלי והערכות המוסדות הבנקאיים, בין אם בישראל ובין אם מחוצה לה, אשר מצפות שהדולר יישאר נמוך מול השקל בתקופה הקרובה, וזה קשור לשינויים שיתרחשו בארצות הברית בין אם זו בכוונת שיעור הריבית, מינוי נגיד בנק מרכזי חדש, או המדיניות שננקטת בארצות הברית בכל הנוגע לתרגום מסחרי ולסכסוכים גלובליים".

הוא מוסיף: "בעוד שהצד הישראלי, מסלול שער הדולר מול השקל תלוי בעיקר בהתפתחויות גיאו-פוליטיות שסובבות אותנו, במיוחד כשמדברים על אפשרות להסלמה צבאית בין ישראל לאיראן, יחד עם קרבה למועד הבחירות, זו סט ובאותם תהליך יש השפעה ישירה על יציבות המטבע ובמסגרת זו, בולטים מספר תסריטים אפשריים, שכן ניתוחים בתקשורת העברית מצביעים על האפשרות ששער הדולר יירד מול השקל לגדולות שיקליים, תסריט זה מתואר כאילו שהוא יגרם לצמיחה הגדולה לרוב יבואני ישראל, אך זה בטוח לא יקרה" בנוסף: "המדדים מראים שבמידה והדולר יתחיל לעלות מול השקל בטווח הקצר, סביר להניח שהוא ינוע בטווח של 2.8 שקלים כמינימום ועד 3.3 שקלים כמקסימום, זה במהלך ששת החודשים הקרובים, עם סיכויי למקרים בלתי צפויים נוכח רגישות המצב הפוליטי והכלכלי, אך סיכוי לכך הוא קטן".

ובסיום הוא אומר: "התסריטים נותרים נתונים למספר גורמים פוליטיים וכלכליים או בדרגת העולם האמריקאית, או בדרגה האזורית "ישראל".