ישראל מעכבת את עסקת הגז עם מצרים בשווי 35 מיליארד דולר... וקטאר מציעה אלטרנטיבות

תרגום כלכלי של סدى- ניזז- עסקת הגז המאסיבית בין מצרים לחברת "לוויתן" הישראלית, בשווי 35 מיליארד דולר, חווה אי-ודאות לאחר ששר האנרגיה הישראלי דחה את ההכרזה הסופית על היצוא. עיכוב זה פתח דלת לקטאר לנסות לשכנע את קהיר לרכוש גז טבעי נוזלי ממנה בכמויות גדולות, כך חשפה העיתון הכלכלי הישראלית "גלובס" מתוך דיווחים של בכירים מצרים וישראלים, כמו שתרגם הכלכלי של סدى.

פרטי העסקה

העסקה נחתמה באוגוסט שעבר, ומטרתה לממן את הרחבת היצור של שדה "לוויתן" ולהקים צינור חדש המחבר בין ישראל למצרים דרך ניצנה.

היה אמור להינתן אישור בתוך חודשיים, אך משרד האנרגיה הישראלי דחה את ההחלטה בשל דרישות חדשות, בולטות שבהן הארכת תקופת היצוא מעבר לשנת 2040, והקצאת חלק מהגז לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר.

המהלך הקטארי

קטאר הציעה למצרים לספק לה גז נוזלי בכמויות גדולות, בזמן שבו ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ מתעכבים בהשלמת הנושא.

בכיר ישראלי הזהיר ממצב שבו קטאר תהפוך לספק ל-20% מהחשמל של מצרים, מה שעשוי להפחית את החשיבות האסטרטגית של ישראל, כך שתרגם הכלכלי של סدى.

עוד הבהיר בכיר מצרי כי קהיר אינה רואה בישראל "אויב או חבר" אלא שותף עסקי, כשהוא מציין כי קיימות אלטרנטיבות כמו קטאר וארצות הברית.

העמדה המצרית

על פי הדיווח העברי, "הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי מהסס לגבי חיילו עם קטאר בשל הקשרים בין אמיר שלה תמים בן חמד לבין תנועת האחים המוסלמים, אותה הוא רואה כאיום פנימי".

מצרים חתמה לאחרונה על הסכם גז נוזלי עם חברה אמריקאית בשווי 4 מיליארד דולר, אך הוא אינו מכסה את הכמויות העצומות שמספק שדה "לוויתן" (130 מיליארד מ"ק).

ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ התערב בניסיון לפתור את המשבר, בשיתוף עם השגריר האמריקאי בתל אביב ושר האנרגיה כריס ראייט.

חברת "שברון" האמריקאית, המחזיקה בכ-40% מהשדה, נתונה ללחצים פנימיים לשקול מחדש את השקעותיה, לאור בעלות שלה בנכסים גדולים יותר בארצות הברית, קזחסטן ואוסטרליה.

משבר האנרגיה במצרים

מצרים סובלת מפער גדול בין היצור לצריכה: היצור הגיע לשיא בשנת 2021 ב-71 מיליארד מ"ק.

באופן מאוחר ירד בקצב של 14% בשנה והגיע ל-45 מיליארד מ"ק בשנת 2024.

ואילו צריכת השנתית מתקרבת ל-70 מיליארד מ"ק, מה שמעמיד את המערכת המצרית בפני אתגרים קשים.

המידע הישראלי

העסקה מיועדת לממן פרויקטים תשתיתיים להגדלת ייצור "לוויתן" מ-12 ל-21 מיליארד מ"ק בשנה.

וחברות השותפות, כמו "ניו מיד" ו"רישיו", השקיעו מאות מיליונים בשלב השני של פיתוח השדה.

כמו כן ישנם חילוקי דעות סביב מחירי הגז בין חברת החשמל הישראלית למאגר "תמר", שהגיעו לבוררות בבית המשפט בלונדון.

משרד האנרגיה הישראלי אישר את המשך השיח למציאת פתרונות שיתאימו לצרכים של השוק המקומי ויאפשרו יצוא, כאשר לא התקבל אף תגובה ממשרד נתניהו.