"מאס" מציע מדיניות להפחתת ההליכים הפיננסיים הישראלים ומשבר עודף השקל

כלכלה סדה – מכון המחקר למדיניות כלכלה פלסטינית "מאס" פרסם סיכום מדיניות למחקר "האפשרויות הפלסטיניות להפחתת השפעות ההליכים הפיננסיים והבנקאיים הישראלים הענישיים: מחקר מקור ומדיניות", ומחקר זה מתמקד בקבוצה של محاور יסוד הקשורים למערכת הבנקאית הפלסטינית, קשריה עם הישות הישראלית ודרכים להפחתת ההליכים הישראליים המגבילים את הכלכלה הפלסטינית, במיוחד בנושא הפסקת פעילות הבנקים המייצגים, ובעיית הצטברות השקל.

המחקר מציע את בעיית עודף השקל וסיבותיה, אשר הפכו להיות מעל 6% מסך ערך ההפקדות קצרות הטווח במטבע השקל "לפי הסכם פריז הכלכלי, יש להחזיר את העודף הכספי הזה מהשקל לבנק המרכזי הישראלי, כיוון שהוא הבנק שמנפיק את מטבע השקל. העודף הזה מצטבר במערכת הבנקאית הפלסטינית מבלי להשיג ממנו כל תועלת, והוא גורם להפסדים לבנקים בשל פעולות האחסון, הביטוח וההגנה. דוח קרן המטבע הבינלאומית (2022) העריך שסך העלויות שהבנקים הפלסטיניים נושאים כתוצאה מהחזקה בעודף השקל מביא להפחתת רווחי הבנקים האלה ב-20%.

על אף שהמשיכו תהליכי טעינה של השקל במהלך שנת 2023, השקל מהווה עדיין כ-85% מסך הנזילות במערכת הבנקאית הפלסטינית, וכ-22% מהנכסים של המגזר הבנקאי במטבע השקל (מוערך בדולרים). בנוסף, הפקדות השקל הישראלי באותה שנה היו כ-45.8% מסך ההפקדות במערכת הבנקאית, וכ-45% מגובה ההקלות האשראיות. המחקר מראה שמקורות השקל הצטבר אצל הבנקים הפלסטיניים הם העובדים הפלסטינים בישראל, ורכישות של פלסטינים מהביטחונות והקדוש מהשטחים הפלסטיניים, והכלכלה הלא-מאורגנת שתורמת להגדלת הפקדת השקל בבנקים הפלסטיניים, והמגזר הכלכלי הלא-מאורגן שההערכה לגודלו היא 22% מהתוצר המקומי הגולמי, נוסף על הייצוא הפלסטיני (86% לישראל).

המחקר מציג את תרחישי הקשרים הבנקאיים, ומסיים בשני תרחישים; הראשון הוא המשך המצב הקיים "שמתבטא במצב חוסר הוודאות ובהגבלות המדיניות הישראליות, והמשך שליטת ישראל בהפרות הכנסת העודף השקל, והגבלת פעילות הבנקים המייצגים", והשני הוא ניתוק הקשרים הבנקאיים "נגד הקשרים הבנקאיים עם המגזר הכלכלי הפלסטיני וסיום פעילות הבנקים המייצגים". המחקר מצביע על כך שלכל אחד מהם יש השפעה שלילית ברורה על הקשרים הבנקאיים, הכלכליים והמסחריים, כפי שהובהר בחלקים המתייחסים לשני התרחישים האלו.

המחקר מראה שניתוק תוצאות משבר עודף השקל לא מוגבלים לבנקים, אלא חוצים את כל הכלכלה הלאומית. שכן חוסר בהפקדות הבנקים הפלסטיניים בבנקים המייצגים הישראליים יכול לגרום לבנקים הללו לחוסר יכולת לממן את פעולות הייבוא של הסוחרים הפלסטיניים מהמוצרים ומהסוחרים הישראלים, כלומר לגרום להפרה כוללת בשרשראות האספקה.

בהערותיו הסביר המנהל הכללי של המכון מר ראג'א אלחלדי שהמחקר מציע מספר המלצות שיכולות להקל על השפעות משבר הצטברות השקל, במיוחד בנושא ההתפשטות ביישום התשלום באמצעות כרטיסי תשלום אלקטרוניים בדומה לפלטפורמת E-Sadad הדיגיטלית שבה משתמשים לתשלום חשבונות ברמה הלאומית ולעודד תשלום שכר העובדים הפלסטיניים בכלכלה הישראלית באמצעות ערוצים של המגזר הבנקאי. כמו כן, להרחיב את יישום פעולות התשלום האלקטרוני לרכישות של פלסטינים מהביטחונות ומהקדוש מהגדה המערבית. הוא קורא לבחון את האפשרות ששר האוצר יגביר את כלי המדיניות הפיננסית, ויגביר את ההוצאות הציבוריות בתקופות של מיתון כלכלי.

ואלחלדי הדגיש שהמחקר ממליץ לעודד את האזרחים לגשת לרכוש רכבים חשמליים, דבר שיקטין את חשבון הדלקים, שהם אחד הגורמים החשובים לעודף השקל. ולעבוד על מציאת פתרונות ואמצעים שמונעים מחברות חלוקת החשמל הפלסטיניות לעודד את המגזר הפרטי ובעלי הבתים להשקיע בפרויקטים של אנרגיה נקייה, דבר שיגרום להקטנה משמעותית של זרמי השקל המיועדים לשלם עבור החשמל. כמו כן, הוא קרא להקים קרן לאומית לניהול עודף השקל שתשמש כמנגנון זמני להנעת הנזילות פנים הארץ ולספק הקלות קצרות טווח לעסקים קטנים ובינוניים, באמצעות כלים פיננסיים כמו אגרות חוב של רשות המטבע או אגרות חוב מקומיות. יחד עם הצורך להרחיב את סמכויות הבנקים הפלסטיניים להשתמש במכשירים פיננסיים (כמו חוזים עתידיים, חוזי אפשרויות, והחלפות) כאמצעי גידור בשווקים העולמיים, במטרה להפחית את השפעת הסיכונים הנובעים מכך.

ואלחלדי ציין שהמחקר קורא לרשות המטבע לנקוט בצעדים מיידיים לתמוך בנזילות ולייצב את המערכת הבנקאית, באמצעות הנפקת כלים להשקעות קצרות טווח (אגרות במטבע חוץ) כדי למשוך עודפי נזילות בדולרים ובדינרים, והקלות זמניות על הפקדות בדולרים ובדינרים מחלק מהדרישות להון חובה, כדי לעודד את משיכת המטבעות הקשים, ולעודד את הבנקים להעניק הקלות בשקל, כך להקל על הנזילות ולהפחית את הלחץ על עודף השקל, ולתת גמישות מיידית לרשות המטבע על ידי הפחתת שיעורי ההון הנדרשים זמנית כאשר מתרחשת כל חירום פיננסי.

ולבסוף, יש להדגיש שהמכשולים האלה נגרמים מממדים פוליטיים ולא ניתן לפתור אותם באופן יסודי אלא באמצעות ערוצים דיפלומטיים ופוליטיים, והראשון שבהם הוא חובת ישראל ליישם את סעיפי ההסכם הכלכלי של פריז.