המערכת הבנקאית הפלסטינית במוקד הביקורת.. בזמן שחברות גדולות מרוויחות בשקט מבלי לחשוף את נתוניהן הפיננסיים

מיוחד לכלכלה סדא: בזמן שהמערכת הבנקאית הפלסטינית חווה מתקפה ציבורית רחבה לאחר פרסום הרווחים השנתיים שלה בבורסה הפלסטינית, חברות פלסטיניות גדולות ממשיכות להרוויח רווחים עצומים בשקט, מבלי לחשוף את נתוניהן הפיננסיים או להגיש תרומה חברתית משמעותית.

חברות אלו, המוגדרות משפטית כ"משפחתיות", נהנות מהיעדר חוקים מחייבים לחשיפה, למרות שהן גובות מיליוני שקלים מדי חודש מכיסי האזרחים, ומשפיעות על תעשיות חיוניות כמו חלב, בשר, גלידות, זהב וברזל בנוסף לתחומים נוספים.

בעוד זאת, המערכת הבנקאית הפלסטינית מחויבת לשקיפות מלאה, מפרסמת את נתוניה הפיננסיים בבורסה הפלסטינית, ותורמת לתמיכה בקהילה הפלסטינית דרך הלוואות, תרומות ומימון פרויקטים תשתיתיים. על אף ענוות הרווחים שלה בהשוואה למידת הפיקדונות, היא נשארת במוקד הביקורת, בעוד חברות המשפחה הגדולות מצליחות להימנע מאחריות.

חברות מרוויחות במיליונים.. ואינן מספקות מידע

במקביל, ישנן חברות פלסטיניות גדולות הפועלות בתחומי החלב, בשר, גלידות, זהב וברזל, שהן מרוויחות רווחים חודשיים של מיליוני שקלים, מבלי לחשוף את נתוניהן הפיננסיים או להגיש אחריות חברתית כלשהי, חברות אלה מוגדרות משפטית כ"משפחתיות" ואינן חברות ציבוריות, מה שמפנה אותן מהתחייבות לחשיפה.

לדוגמה, ישנן חברות חלב פלסטיניות שמוכרות את מוצריהן בישראל ומרוויחות רווחים גדולים, ובתמורה מתאפשרת כניסת מוצרים ישראליים כמו "تنوفا" ו"شتراوس" לשוק הפלסטיני.

בנוסף, חברות גלידות וחלק מהמזון הפלסטיני נכנסות גם הן לשוק הישראלי ומזכות ברווחים גדולים, אך הן אינן מפרסמות את נתוניהן ואינן מספקות שום תרומה חברתית. גם סחר הזהב, שנחשב לאחד התחומים הרווחיים ביותר, אינו מספק שום שקיפות פיננסית או חברתית, על אף השפעתו המיידית על הכלכלה המקומית.

כשל חקיקתי או חוסר רצון?

החוק הפלסטיני מחייב את החברות הציבוריות בלבד בחשיפות פיננסיות, בעוד הוא אינו מחייב את החברות "המשפחתיות" לכך, גם אם הן רווחות יותר מהרווחים של ארבעה בנקים יחד, כך לפי עורך השורות הכלכליות בסוכנות סדא ניוז. על אף שיש חוק במשרד הכלכלה שמאפשר להמיר חברות משפחתיות לחברות ציבוריות אם מתקיימים תנאים מסוימים, יישומו אינו מחייב, מה שמשאיר את הדלת פתוחה להימנעות מהשקיפות.

המסוכן יותר הוא מה שחשפה כלכלת סדא שהחוק החדש לחברות אינו מונע מהחברות המוסדות בבורסה להפוך לחברות פרטיות, והדבר אכן קרה עם שתי חברות מאז פרסומו, מה שמאיים על עתיד החשיפוּת הפיננסית בפלסטין.

רווחים צנועים למרות היקפי הפיקדונות

לפי הנתונים הרשמיים, סך הרווחים של המערכת הבנקאית הפלסטינית עמד על כ-46 מיליון דולר בלבד במחצית הראשונה של שנת 2025, ביחס להון המוקצה של מיליארד דולר, כלומר באחוזים פחות מ-4.5%.

הבנקים נחשבים לאחד המוסדות השקופים ביותר בנושא חשיפת נתוניהם הפיננסיים, ומפוקחים ישירות על ידי רשות הכסף הפלסטינית, ומפרסמים את תוצאותיהם בבורסה הפלסטינית באופן קבוע.

אולם תפקיד המערכת הבנקאית אינו מוגבל לרווח בלבד, היא נחשבת לאחד העמודים של הכלכלה הפלסטינית, ולעיתים נראית אף כ"ממשלה מקבילה", שכן היא מעניקה הלוואות למשטר ולסקטור הפרטי, תורמת לתמיכה בעזה, ותורמת הלוואות לאזרחים לרכישת בתים ורכבים, כמו כן היא תורמת לבניית בתי ספר וכבדות רחובות וממנת פרויקטים פיתוח שונים.

על אף תפקיד חיוני זה, היא עדיין חשופה למתקפות ציבוריות, ייתכן כי משום שהיא אחת מהתחומים הבודדים המפרסמת את רווחיה ואחריותה החברתית, בניגוד לתחומים אחרים גדולים שמסתפקים בשקט.

איפה תפקיד משרד הכלכלה?

משרד הכלכלה הפלסטיני נחשב לגורם האחראי על הסדרת תיק זה, אך עד כה לא נקט שום צעד כדי לחייב את החברות הגדולות להפוך לחברות ציבוריות, بينما רשות הכסף הפלסטינית מחייבת את הבנקים לכך מאז הקמתה, וכן יש חוסן גם על חברות הביטוח.

יש לציין כי היעדר החוקים המחייבים מאיים על עתיד החברות המשפחתיות, אשר לעיתים רבות מתפוררות כשמעבירים את השלטון מדור ראשון לשני, מה שמחליש את הכלכלה הלאומית ומונע ממנה מוסדות חזקים שיכולים לתרום לפיתוח בר קיימא.

נוכח המצב הזה, הזכות של האזרח הפלסטיני לדעת מהי האחריות החברתית שמספקות החברות שמרוויחות מכיסו, ולדרוש כי כל התחומים הכלכליים יתנהלו לפי קריטריונים של שקיפות אחידה, מעבר למדרונות החוקיים המנוצלים כתירוץ להימנעות מהחשיפה.

ושאלות רבות עולות, האם משרד הכלכלה ישיב את המצב על כנה? האם הממשלה תפעל לכפות שקיפות על כולם? או שמא המערכת הבנקאית תישאר לבדה במוקד המתקפה, בעוד חברות אחרות ממשיכות להרוויח בשקט?

עורך הסוגיות הכלכליות בסוכנות סדא ניוז ניסה מספר פעמים ליצור קשר עם פיקוח החברות במשרד הכלכלה הפלסטיני כדי לשאול את השאלות הללו ולהסביר לציבור את דעת משרד הכלכלה המשפטית אך ללא תשובה.