המגזר הבנקאי הפלסטיני נמצא במוקד הביקורת.. בעוד שחברות גדולות מרוויחות בשקט دون أن تُفصح عن بياناتها المالية
כלכלה מקומית

המגזר הבנקאי הפלסטיני נמצא במוקד הביקורת.. בעוד שחברות גדולות מרוויחות בשקט دون أن تُفصح عن بياناتها المالية

כלכלה מיוחדת מסדה: בזמן שהמגזר הבנקאי הפלסטיני נתון להתקפה רחבה לאחר פרסום הרווחים השנתיים שלו דרך הבורסה הפלסטינית, חברות פלסטיניות גדולות ממשיכות להרוויח סכומים עצומים בשקט, دون أن تُفصح عن נתוניהן הכספיים או להציע תרומות משמעותיות לקהילה.

חברות אלו, המוגדרות משפטית כ"משפחתיות", מנצלות את היעדר התחקירים המחייבים להגשה, למרות שהן גובות מיליוני שקלים מדי חודש מכיסי האזרחים, ושולחות ידיים לתחומים חיוניים כמו חלב, בשר, גלידות, זהב וברזל, بالإضافة לתחומים נוספים.

מנגד, מגזר הבנקאות הפלסטינית מחויב לשקיפות מלאה, מפרסם את נתוניו הכספיים בבורסה הפלסטינית, ותורם לתמיכה בקהילה הפלסטינית דרך הלוואות, תרומות, ומימון פרויקטים של תשתיות. למרות צניעותו של רווחיו בהשוואה לגובה הפיקדונות, הוא נשאר בקדמת הביקורת, בעוד שחברות משפחתיות גדולות מצליחות להימנע מאחריות.

חברות המרוויחות במיליונים.. ולא מגלות

מנגד, ישנן חברות פלסטיניות עצומות הפועלות בתחומי החלב, הבשר, הגלידות, הזהב והברזל, שמגייסות רווחים חודשיים של מיליוני שקלים, دون أن تُفصح عن נתוניהן הכספיים או להציע תרומה חברתית משמעותית. חברות אלו מסווגות משפטית כ"משפחתיות" ואינן חברות ציבוריות, مما משלם להן מהחובה להגיש דוחות.

לדוגמה, חברות חלב פלסטיניות משווקות את מוצריהן בתוך ישראל ומרוויחות רווחים עצומים, ואילו נכנסות מוצרים ישראליים כמו "תנובה" ו"שטראוס" לשוק הפלסטיני.

גם חברות גלידה וכמה חברות מזון פלסטיניות נכנסות לשוק הישראלי ומביאות רווחים עצומים, אך אינן מגלות את נתוניהן ולא מציעות תרומה כלשהי. כמו כן, מסחר הזהב, שנחשב לאחד התחומים הרווחיים ביותר, δεν מציע שום שקיפות כספית או חברתית, למרות השפעתו הישירה על הכלכלה המקומית.

חוק לקוי או היעדר רצון?

החוק הפלסטיני מחייב רק חברות ציבוריות להגיש דיווחים כספיים, בעוד שאינו מכריח חברות "משפחתיות" לכך, אפילו אם הן מרוויחות סכומים העולים על רווחי ארבעה בנקים יחד, כך מציין עורך החדשות הכלכליות בסוכנות סדה ניוז. למרות שקיים חוק במשרד הכלכלה המאפשר הפיכת חברות משפחתיות לחברות ציבוריות אם קיימים תנאים מסוימים, עדיין יישומו אינו מחייב, مما משאיר את הדלת פתוחה להימנעות משקיפות.

מה שמסוכן עוד יותר הוא מה שחשף כלכלת סדה כי החוק החדש בנושא חברות אינו מונע מחברות הנסחרות בבורסה להפוך לחברות פרטיות ציבוריות, דבר שקרה בפועל עם שתי חברות מאז פרסומו, מה שמאיים על עתיד השקיפות הכספית בפלסטין.

רווחים צנועים رغم גובה הפיקדונות

על פי הנתונים הרשמים, סכום הרווחים של המגזר הבנקאי הפלסטיני הגיע ל-46 מיליון דולר בלבד בחצי הראשון של שנת 2025, בהתאם להון המושקע של מיליארד דולר, כלומר באחוזים של פחות מ-4.5%.

הבנקים נחשבים לאחת מהשירותים השוקפים ביותר בדיווח על נתוניהם הכספיים, ונתונים לפיקוח ישיר מהסוכנות הפלסטינית למטבע, ומפרסמים את תוצאותיהם בבורסה הפלסטינית באופן קבוע.

אבל המגזר הבנקאי لا يقتصر دوره على الربح فقط، بل يعتبر أحد أعمدة الاقتصاد الفلسطيني، بل وينظر إليه كـ"حكومة موازية" في بعض الأحيان، فهو يدين الحكومة والقطاع الخاص، ويقدم القروض للمواطنين لشراء المنازل والمركبات، كما يساهم في بناء المدارس وتعبيد الشوارع، ويمول مشاريع تنموية متعددة.

ورغم هذا الدور الحيوي، يبقى عرضة للهجوم الشعبي، ربما لأنه من القطاعات القليلة التي تُفصح عن أرباحها ومسؤوليتها المجتمعية، على عكس قطاعات أخرى ضخمة تكتفي بالصمت.

איפה תפקיד משרד הכלכלה?

משרד הכלכלה הלאומי הפלסטיני נחשב לגורם האחראי על ארגון הנושא הזה, ولكنه לא פעל עד כה לחייב את החברות הגדולות להפוך לחברות ציבוריות, למרות שהרשות הפלסטינית למטבע מחייבת את הבנקים מזה שנים רבות, וההנחיות חלות גם על חברות ביטוח.

ידוע כי היעדר החוקים המחייבים מאיים על עתיד החברות המשפחתיות, שמרוב הזמן מתפוררות עם המעבר מהדור הראשון לשני, مما מחליש את הכלכלה הלאומית וחסר מוסדות חזקים שיכולים לתרום לפיתוח בר קיימא.

בעקבות המציאות הזו, בנוגע לתושבים הפלסטינים יש לה право לדעת מהו התפקיד החברתי שהחברות שמרוויחות מכיסם מציעות, ושהן יתנהגו בכל מגזרי הכלכלה באמות מידה של שקיפות אחידה, הרחק מהסיווגים המשפטיים שנמצאים כיסוד להימנעות משקיפות.

וכאן עולות מספר שאלות, האם משרד הכלכלה יפעל לתקן את הכשלים הללו? והאם הממשלה תתחייב להפעיל שקיפות על כולם? أو يبقى القطاع البنكي وحده במוקד הביקורת, بينما ממשיכות חברות אחרות להרוויח בשקט?

עורך החדשות הכלכליות בסוכנות סדה ניוז ניסה מספר פעמים ליצור קשר עם המפקח על החברות במשרד הכלכלה הפלסטיני כדי לשאול אותו את השאלות האלה ולהבהיר לרווח הציבורי את עמדת משרד הכלכלה המשפטית, لكن ללא תגובה.