"מֵרִיוּל" מול הטנק

מחבר: عصام بكر

דוגמה בולטת המשקפת אחד ההיבטים של מה שמתרחש בגדה המערבית הכבושה על ידי רשויות הכיבוש שמספקות תמיכה צבאית, כלכלית ופוליטית להתרבות ההתקפות היומיומיות של המתנחלים על פני השטחים הכבושים, שהובילה לגירוש של יותר מ-90 יישובים ומותם של יותר מ-38 شهداء שהפכו הבוקר ל-40 בעקבות הפיגוע בעיירה המג'יר ועליית שני شهداء רבים ופציעה של רבים מירי המתנחלים על העיירה ממזרח לרמאללה וגם הריסת בית הספר המלח ביהודה, אך הדוגמה שקשורה למאמר כאן היא מה שמתרחש באזור יטא שבדרום חברון, ובייחוד בכפר אום אל-חיר, הכפר הקטן מזרחית ליטא, שבו 516 תושבים חי בתנאים קשים כלשון המשל, בשל התוקפנות הישירה והממושכת של להקות המתנחלים, בחסות תמיכה ועזרה של צבא הכיבוש. 

בנוסף להתקפות החוזרות ונשנות במטרה לגרש את תושבי הכפר על ידי המתנחלים במסגרת התקפות מאורגנות שחוותה האוכלוסייה, תועד הוצאתו להורג של עבדאללה אל-ח'דאלין, פעיל זכויות האדם, לאחר שאחד המתנחלים הנקרא (יאנון לוי) שלח אנשים באזור לשמור על שמו ודמותו היטב, הוא אחד המתנחלים הבולטים שאחראים על הטלת פחד והתקפות על הכפר וכפרים סמוכים, הוא ציווה את נשקו לעבר הצעיר וירה ישירות אל חזהו ממרחק קצר והוא מוקם לשהיד, זהו חלק מתוך סדרת התקפות מגוונות של החרמות אדמות, הקמת קראוונים, והקמת נקודות יישוב וסיפוק מים וחשמל. 

אך היום המראה המזעזע הוא בפנייה גם שונה מהדוגמאות הקודמות, כי במהלך הימים האחרונים נמנעו תלמידי בתי הספר בכפר להגיע לבתי הספר שלהם, 51 תלמידות ותלמידים לא יכלו להשתתף ולשבת על ספסלי הלימודים בעקבות מניעת המתנחלים שסגרו את הדרכים המובילות על ידי גדרות תיל שהוצבו במרחקים ארוכים, כך הפכו מחסומים ארוכים שמונעים מהתלמידים לעבור, חפים מפשע רק בגין שהם נושאים על כתפיהם את תיקי בית הספר, את המחברות והסרגלים והעפרונות! הם רק רוצים לקבל הזדמנות לחינוך ולהסתכל לעתיד הרחק מחורי הגדרות ומפיות הרובים. והיום נערך גם הפגנה (שקטה) כדי להביע את רגשותיהם כילדים שנמנע מהם ללכת לבית הספר במשך הימים הקודמים לאחר חזרת הלימודים הפיזיים, מה הייתה התגובה של החיילים המזוינים? לא הייתה אלא תגובה עם ירי של פצצות ורובים ממוגנים, קסדות ונשק חם על ילדים שכמעט אין להם מספר האצבעות ביד, שהגיעו לומר מגיע לנו ללמוד בסביבה בטוחה ויציבה ללא פחד או חשש, פעם עם כלבי משטר ופעם עם התנהגות המתנחלים ואחר כך התקפות על בית הספר וסגירת האזור באופן צבאי בכל ההיבטים, הכיבוש שואף למנוע את הלימודים באזור ולמנוע את יסודות החיים בו. 

הביאו עוד טנקים וכוחות צבאיים מול "מְרִיוּל" כחול ולבן של ילדות שלא עוברות את גיל 10, שבשלב היסודי הזה יש למרג מה שאומר, כוח גדול של רובים אוטומטיים וגז מדמיע מול תלמידי אום אל-חיר, מה הסכנה שהילדים הצעירים בגיל הזה מהווים על צבא חמוש שמגן על המתנחלים ומעניק אור ירוק להתקפות וההתקפות המתמשכות על הכפר וכפרים סביבו? והאם התלבושת הבית ספרית, מְרִיוּל הפכה למסוכנת לביטחון האזור? או שמדובר במלחמה כוללת תחת מדיניות של טיהור אתני שמתרחשת במחיקת הנוכחות הפלסטינית וחינוך הוא אחד המגזרות המותקפות כמו בריאות, חקלאות ועוד, מדיניות ההשכלה המקדמת את הגירוש ואת היהודים מקומם אחרי הלחץ לשנות את התכניות ולפצוץ את בתי הספר ועוד פעילויות וצעדים, מה באמת קורה כדי למנוע מהתלמידים להגיע לבתי הספר שלהם? ואיזה עולם דמוקרטי מתורבת מקבל לשתוק על ההתקפות הללו כאשר מסעף יטא הוא אחד האזורים שמתכננים לגרש ושהייתם מהשכנה כרמיאל ועוד יישובים ומושבים שלא רוצים בטובת אום אל-חיר ולא בטובת תלמידי ומגוני אום אל-חיר, שממש לא רוצים נוכחות פלסטינית בהם. 

חינוך הוא זכות לכולם, זה הסיסמה של הארגונים הבינלאומיים ועקרונות זכויות האדם והחוקים הבינלאומיים שכולם מתהדרים בהם כיום, הסיסמה הזו היא בפני אתגר בבית ספר אום אל-חיר, שנכון לתלמידיו לקבל את השיעורים הרחק מהטנקים ומקולות הפצוות והירי, מסר אום אל-חיר היום מלמטה להסלים שבקולות תלמידי אנו רוצים להגן על זכותנו בחינוך משפטית ומוסרית, וזו האחריות של האומות המאוחדות והמוסדות הבינלאומיים וזה מה שכל אחד מצפה להפוך לנראה גם אם בעקשנות.