מهرמוז לים הצפוני.. כיצד הימים הופכים לזירות מלחמות עולמיות?

סדה ניוז - נראה שהעולם מתקדם לעבר מלחמה ימית עולמית עם מגוון חזיתות שנפרשות ממיצר הרמוז ועד ים הצפון, כאשר השלכותיה עשויות לא להסתכם רק במחירי הנפט, אלא לאיים על המערכת הבינלאומית המבוססת על חופש השיט והדין הימי, בצל התגברות הנטייה החד-צדדית בקרב הכוחות הגדולים.

הכותב במאמר בעיתון הגארדיאן הבריטי, סימון טיסדאל, מציין שהקמפיין הצבאי האמריקני להגן על הספינות המסחריות במיצר הרמוז אינו הראשון מסוגו בהיסטוריה, שכן ארצות הברית שלחה בעבר צי לים התיכון בעשרים השנים הראשונות של המאה ה-19 כדי להגן על סחרה מפני שודדים.

טיסדאל מסביר כי המטרה האמריקנית אז - כמו היום - לא הייתה להפיץ דמוקרטיה או לשנות משטרים, אלא להגן על האינטרסים הכלכליים והמסחריים, ומפנה תשומת לב לכך שוושינגטון הגנה היסטורית על עקרון חופש השיט, על אף שלא אישרה את האמנה של האומות המאוחדות לדין ימי משנת 1982.

לפי הכותב, ממשלת הנשיא דונלד טראמפ החלישה עקרון זה כאשר איימה להטיל מכסים על המעבר במיצר הרמוז לפני שחששה לחזור חלקית, ובזמן שהסכמת ההבנה שנחתמה עם איראן הכירה בזכויות תהראן וסולטן עומאן לגבות הכנסות מזרימת המעבר, מה שכפי שהכותב רואה, מהווה תקדים שעשוי לעודד מדינות אחרות לנקוט בצעדים דומים.

מתח ימי

טיסדאל מזהיר כי שינוי זה עלול לדחוף מדינות ששולטות במעברים ימיים אסטרטגיים - כמו אינדונזיה במיצר מלקה או טורקיה במיצר הבוספורוס או ספרד במיצר גיברלטר - להטיל מכסים על הספינות, דבר שעשוי לערער את הסחר הגלובלי ורשתות האספקה, בייחוד כשלמעלה מ-80% מהמסחר העולמי המועבר בנפח עובר דרך הים.

הכותב סבור כי המתחים הימיים אינם מוגבלים למזרח התיכון, אלא מגיעים גם לים האדום, שם החות'ים - בעלי הברית עם איראן - החמיצו את ליצירת מצור על ממצר באב אל-מנדב ולתקוף מכליות נפט, במהלך שמהווה עבורם המשך של המשבר בערמוז ואיום חדש על שוקי האנרגיה העולמיים.

במזרח אסיה, טיסדאל מציין את ההסלמה במאבק בים הסיני הדרומי ובסביבת טייוואן, מאשים את בייג'ינג בהזנחה של הדין הבינלאומי באמצעות בניית איים צבאיים והגברת דרישותיה השטחיות, למרות החלטת בית הדין הקבוע מהשנה 2016 שדחתה את רוב טענות השטח שלה.

הוא גם מדגיש את ההסלמה במתח בין סין ליפן לאחר שספינה סינית ערכה תרגולים עם תחמושת חיה בתוך האזור הכלכלי היפני, בעיצומם של חששות מהתפרצות עימות בעקבות טייוואן.

מלחמת האזור האפור

טיסדאל מוסיף כי רוסיה מהווה חזית נוספת במאבק הימי הזה, מכיוון שהרחיבה את פעולותיה הצבאיות בים הבלטי ובצפון האוקיאנוס האטלנטי ובים הצפוני, כשהיא מגבירה את פעילותה ליד התשתיות הימיות האירופיות, לרבות קווי הצינורות וכבלי התקשורת, במסגרת מה שהוא מכנה "מלחמת האזור האפור". הוא גם ראה שהתרגולים הימיים האחרונים של רוסיה ליד החופים הבריטיים משקפים את ההסלמה במאבק עם נאט"ו.

הכותב מתאר סדרה של תקריות נוספות שהוא רואה בהן עדות לירידה במחויבות לדין הבינלאומי, כמו טביעת ספינה איראנית על ידי ארצות הברית ליד סרי לנקה, וההתנגשויות בין סין לפיליפינים, ואיומי הנשיא טראמפ על סיפוח גרינלנד, וניסויי הצוללות הגרעיניות הסיניות, שהן התפתחויות שמעודדות מירוץ חימוש ימי מואץ, ודוחפות מדינות אחרות להגדיל את ההוצאות הביטחוניות ולחזק את יכולותיהן הימיות.

טיסדאל מסכם בכך שהעולם מתמודד עם קריסה הדרגתית של כללי שיתוף הפעולה הימי שהוקמו במשך מאות שנים, עם ירידה בכבוד לדין הבינלאומי ובאינטרסים המשותפים, כאשר מדיניות של השתלטות באמצעות כוח מחליפה את ההסכמה הבינלאומית, דבר שמאיים על חופש השיט, הסחר והביטחון העולמי.

המקור: גארדיאן