דרך חדשנית לטיפול בהתקפי פאניקה ללא תרופות הרדמה

SadaNews - מחקר ברזילאי הראה כי ניתן להשתמש במינונים נמוכים של אנטיביוטיקה "מינוציקלין" כאופציה טיפולית חדשה עבור התקפי פאניקה, במהלך שעשוי להוות שינוי חשוב המפחית את התלות בתרופות הרדמה מסורתיות.

חוקרים מאוניברסיטת מדינת סאו פאולו והאוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו ציינו כי תוצאות אלו מחזקות הבנה חדשה לגבי מנגנוני הפרעת הפאניקה וטיפולה, ופורסמו בכת revista especializada במחקר פסיכיאטרי מעברי.

התקפי פאניקה הם התקפי פחד פתאומיים או חרדה אינטנסיבית, המתרחשים בצורה לא צפויה, ועשויים להתלוות לקצב לב מואץ, קוצר נשימה, הזעה, סחרחורת, ולעיתים תחושת חנק או אובדן שליטה. התקפים אלו מתרחשים כתוצאה מתוך אינטראקציה מורכבת בין גורמים פסיכולוגיים וביולוגיים, ויכולים להיות קשורים להגדלת רגישות מערכת העצבים לממריצים מלחיצים או מאיימים.

עבור טיפול בהתמודדות עם התקפים, נפוץ להשתמש בתמהיל של טיפול פסיכולוגי ותרופות; כאשר טיפולים פסיכולוגיים פועלים כדי להתאים את האופן שבו המוח מפרש את האותות הגופניים ולהפחית את תגובת הפחד, בעוד תרופות נוגדות דיכאון עוזרות להחזיר את האיזון של הוויסות הכימי, מה שסייע בהפחתת החרדה בטווח הארוך. מצד שני, תרופות הרדמה פועלות במהירות על ידי הרדמת פעילות מערכת העצבים המרכזית, אך לא פותרות את הבעיה מהשורש, אלא מפחיתות את הסימפטומים באופן זמני.

המחקר התמקד בשימוש במינוציקלין במינונים נמוכים, לא כאנטיביוטיקה, אלא כדי להיעזר בהשפעתו במוח. הניסויים בוצעו על עכברים באוניברסיטת מדינת סאו פאולו, ועל בני אדם באוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו.

המחקר כלל 49 חולים עם הפרעת פאניקה, שעמדו למבחן שאיבת אוויר המכיל פחמן דו חמצני, שגורם לתחושת חנק וחרדה פתאומית ומזכיר את הסימפטומים של התקפי פאניקה, לפני ואחרי 7 ימים של טיפול ב"מינוציקלין" או "קלונאזפם", שמשמש כיום בטיפול בהתקפים, עם הערכת הסימפטומים בעזרת מדדים פסיכולוגיים מאומצים.

התוצאות הראו כי "מינוציקלין" מפחית את עוצמת התקפי הפאניקה הן אצל בעלי חיים והן אצל בני אדם כאשר נעשה בו שימוש במינונים נמוכים יותר מאלו של האנטיביוטיקה, וכן הראה השפעה דומה בכמה מקרים בהשוואה ל"קלונאזפם".

על פי החוקרים, מנגנון הפעולה של "מינוציקלין" שונה מתרופות הרדמה, מאחר ואינו מתבסס על חסימת מערכת העצבים ישירות, אלא מכוון לדלקת עצבית במוח.

החוקרים מאמינים שהשפעתו נובעת מצמצום הדלקת הזו, ולא מתכונותיו כאנטיביוטיקה, בניגוד ל"קלונאזפם" שפועל דרך חיזוק ההשפעה של נוירוטרנסמיטרים במוח.

האמונה היא כי "מינוציקלין" מפחית את פעילות תאי ה"מיקרוגליה", שהם תאים חיסוניים במערכת העצבים, שפעילותם הדלקתית עשויה להתרומם אצל מטופלי הפרעת פאניקה. ירידה זו בדלקת גורמת להפחתת הפרשת חומרים דלקתיים והגברת החומרים הנוגדים להם, מה שסייע בהרגעת התגובה המוגברת של המוח לממריצים כמו הפחמן הדו חמצני, ומחזיר את האיזון לסביבה העצבית במקום להסתפק בהפחתת הסימפטומים באופן זמני.

הצוות ציין כי תוצאות אלו פותחות את הדלת לפיתוח טיפולים חדשים המכוונים לדלקת עצבית, שעשויים להיות יותר יעילים ועם פחות תופעות לוואי, מה שמעיד על כיוון חדש בהבנה של הפרעות נפשיות וטיפולן באופן כללי.