אבני מרה... כיצד הן נוצרות ומהן דרכי האבחון שלהן?

סדא ניוז - מחקר עדכני גילה כי עלייה בצריכת סוכר מגדילה את הסיכון לפתח אבני מרה אצל מבוגרים. לפי מה שפורסם בגיליונו של 26 במרץ האחרון ב"Scientific Reports", ניתוח נתוני הסקר הלאומי לבריאות ותזונה "NHANES", הראה כי מבוגרים הצורכים כמויות גדולות יותר של סוכר נתקלים בסיכונים גבוהים יותר לפתח אבני מרה, מה שמספק ראיה נוספת לכך שהתפריט היומי יכול לשחק תפקיד חשוב בבריאות כיס המרה.

בפרטים, בוצע ניתוח של נתוני 8975 משתתפים בסקר הלאומי לבריאות ותזונה בין השנים 2017 ל-2023, ונמצא כי כל עלייה של 100 גרם ביום בצריכת הסוכר מקושרת לעלייה בסיכון לפיתוח אבני מרה בשיעור של 41 אחוזים. ממצאים אלה מדגישים כי צריכת סוכר מופרזת מהווה גורם סיכון פוטנציאלי הניתן לשינוי. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשר את הקשר הסיבתי ולפרט את המנגנונים הביולוגיים שעומדים מאחוריו.

מחלות כיס המרה

מחלות כיס המרה הן בעיה בריאותית נפוצה ומתרקמת בעולם. על פי נתונים מארצות הברית, יותר מ-20 מיליון אמריקאים (6.3 מיליון גברים, 14.2 מיליון נשים) בגילאים שבין 20 ל-74 סובלים מאבני מרה. אבני מרה נפוצות יותר בקרב נשים, כאשר יותר מ-25 אחוז מהנשים מעל גיל שישים סובלות מהן. כ-500,000 איש בארצות הברית עוברות ניתוחים להסרת כיס המרה מדי שנה עקב המחלה. בעולם, מספר המקרים של מחלות כיס המרה והדרכי המרה עלה ליותר מ-251 מיליון מקרים עד 2021, בקצב הולך וגדל בשנים הבאות.

אבנים בכיס המרה הן קבוצות מוצקות אשר באמת דומות לאבנים. הן נוצרות בצורה לא טבעית בתוך כיס המרה. למרבה המזל, רוב הסובלים מאבני מרה אינם חווים תסמינים מטרידים ואינם זקוקים לטיפול. עם זאת, במקרים מסוימים, אבני מרה עלולות לגרום לכאב או סיבוכים אחרים, ואז יש צורך בטיפול. בדרך כלל, זה נעשה באמצעות הסרת כיס המרה לחלוטין יחד עם האבנים שבו.

עובדות מדעיות

כיוון שמדובר בבעיה בריאותית נפוצה, הנה העובדות הבאות:

1. מערכת הדרכי מרה מורכבת מהכבד, הכיס והדרכי המרה. הכבד מייצר את נוזל המרה אותו כיס המרה שומר. כאשר המזון מגיע למעי הדק, כיס המרה מפריש את נוזל המרה לדרכי המרה כדי שיתערבב עם המזון.

הכיס (Gallbladder) מבחינה אנטומית הוא איבר שדומה וכמובן במבנהו. אורכו כ-7.5 עד 15 ס"מ, והכיס נמצא בחלק העליון הימני של הבטן, מתחת לכבד, כלומר מתחת או מאחורי הקצה התחתון של הצד הימני של הצלעות. הכיס מחולק לשלושה חלקים אנטומיים עיקריים: הבסיס, הגוף והצוואר. תפקידו העיקרי של הכיס הוא לשמור ולהתרכז בנוזל המרה (Bile), שהוא נוזל ברונק באורו אותו מייצר הכבד. הכיס בעל קיר שרירי שמאפשר לו להכווץ (לרוקן את הנוזל שבו) ולהתרחב (לספוג את הנוזל מהכבד).

הדרכי המרה (Bile Ducts) מתאחדות ויוצרות את צינור המרה המאוחד (Common Bile Duct). הצינור הכיסי (Cystic Duct) מחבר את צוואר הכיס עם הצינור המרה המאוחד. כמו כן, הצינור הכיסי נפגש עם הצינור הלבלבי (Pancreatic Duct) לפני שהוא נשאב למעי הדק. מבנה זה חשוב להבנת תנועת אבני המרה והיווצרותן.

2. הכבד מייצר כ-600 מ"ל ביום של נוזל המרה. מתפקידיו של נוזל המרה להעביר קבוצת פסולות וחומרים כימיים שהגוף רוצה להוציא דרך הכבד, החוצה מהגוף עם הצואה. כמו כן, נוזל המרה מכיל כמויות גבוהות של כולסטרול המומס הנדרש להוציא מהגוף גם. נוסף על כך, נוזל המרה חשוב ודרוש לפעולה של המערכת העיכול, כאשר הוא משחק תפקיד מרכזי בעיכול ובספיגה של מזונות שומניים, וכן בספיגה של מספר ויטמינים חשובים הנחשבים מסיסים בשומנים (ויטמינים A, K, D, E). הכיס מתרפה בין הארוחות, מה שמאפשר לנוזל המרה לזרום אליו כדי לשמור אותו ולרכז אותו. כאשר אוכלים, מעי הדק מזהה את השומן שנמצא במזון, מה שמוביל להכווצות הכיס ולהרקת חלק מהתכולה שלו של נוזל המרה למעי. לאחר כמה שעות, הכיס מתרפה ומתחיל לאגור שוב נוזל המרה. קיומו של נוזל המרה נותן לצואה צבע חום טבעי על ידי פירוק הבילירובין. חוסר נוכחותם של נוזלי מרה עם תערובת המזון במעי, שעוצב בדרך כלל בעקבות חסימות בדרכי המרה או בעיות בכבד או אבני מרה, מוביל לצואה כהה או בצבע בוץ או לבן.

אבני מרה

3. אבני מרה הן בעיקר לשון קשות מאחד, או קבוצת, רכיבים הנמצאים בנוזל המרה. כי נוזל המרה שוהה זמן רב יותר בכיס, הסיכון לפתח אבני מרה גבוה יותר. גודלי האבנים משתנים מגבישי חול ועד כדורי גולף, או גדולות בגודל הכיס עצמו. עם זאת, מרביתם קטנים מ-2.5 ס"מ. יש להן שני סוגים עיקריים: אבני כולסטרול (צהובות), ואבני צבע (בצבע חום כהה/שחור, שנוצרות מצבע בילירובין). סוג אבני המרה חשוב משום שאבני כולסטרול מגיבות טוב יותר לטיפולים לא כירורגיים לעומת אבני צבע. אבני הכולסטרול מהוות כ-80 אחוז מסוגי אבני המרה, בעוד שאבני הצבע מהוות כ-20 אחוז.

4. מצבים נפוצים המלווים את היווצרות אבני המרה כוללים עלייה בשיעור הכולסטרול בנוזל המרה, או עלייה ברמות הבילירובין, או אי ריקון מלא בכיס המרה לאורך תקופות ארוכות. אך רופאים לא יודעים בוודאות מה הסיבה להיווצרות אבני המרה, כי אנשים מסוימים עלולים לסבול מהרמות הלא נורמליות של כולסטרול ו/או סידן בנוזל המרה, ובכל זאת אין להם אבני מרה. לפי מה שמעידים מקורות רפואיים, יש כמה גורמים שמגבירים את הסיכון לפתח אבני מרה:

- מין: אבני מרה נפוצות יותר בקרב נשים.

- גיל: הסיכון לפתח אבני מרה עולה עם הגיל. מחלה זו נדירה מאוד אצל ילדים, אך היא הופכת להיות יותר נפוצה בהדרגה עם חלוף הזמן, במיוחד לאחר גיל ארבעים.

- היסטוריה משפחתית וירושה: אבני מרה נפוצות יותר אצל משפחות מסוימות, מה שמעיד שהירושה משחקת תפקיד בהיווצרות אבני מרה.

- גורמים נוספים: מצבים מסוימים עלולים להגביר את הסיכון לפתח אבני מרה, כולל הריון ושימוש בתרופות המכילות אסטרוגן (כגון כדורי מניעת הריון), השמנה, ירידה מהירה במשקל (כולל אנשים שעברו ניתוחים להורדת משקל), חוסר בפעילות גופנית, סוכרת, אנמיה חרמשית (ואחרים מצבים הקשורים להרס מהיר של תאי הדם האדומים, כפי שקורה אצל אנשים עם שסתומים מכניים בלב), והצטלקות קשה בכבד.

5. אבני מרה לא נוצרות רק בכיס המרה עצמו, אלא עשויות להיווצר גם בצינור המרה, הידוע גם בשם "נוכחות אבנים בדרכי המרה Choledocholithiasis". כ-10-15 אחוז מהסובלים מאבני מרה סובלים גם מאבנים בצינור המרה. תהליך הוצאת אבני המרה מהכיס עצמו לצינור ההוא, מושפע מכמה גורמים, כמו גודל וכמות האבנים, ואנטומיה של מערכת הדרכי המרה. אבנים גדולות יותר נוטות לגרום להחסרה, בעוד שיתכן כי אבנים קטנות יותר יחלפו בקלות רבה יותר.

קים שקים בצינור עלול להוביל לבעיות בריאותיות חמורות אם לא מאובחן ומטופל מיידית, מכיוון שהן עשויות למנוע את הזרם הטבעי של נוזל המרה ולגרום לסיבוכים מקומיים ולא מקומיים חמורים, כמו זיהומים, צהבת ודלקת הלבלב (Pancreatitis). כדי להבהיר, אבני מרה יכולות להיתקע במקומות שונים בזמן תנועתן דרך מערכת הדרכי מרה.

המיקומים הנפוצים לכך כוללים את:

- צינור הכיס, שבו האבנים יכולות לחסום ולגרום לדלקת כיס המרה.

- הצינור המשותף, שבו האבנים עשויות לגרום לצהבת, וכן עלולות לגרום לזיהום או דלקת הלבלב.

- חלבון וטר (Ampulla Of Vater) (שם הצינור המשרי נפגש עם הצינור הלבלבי), מה שעלול לגרום לדלקת הלבלב.

לכן מיקום האבנים משפיע על הסימפטומים והטיפול הנדרש.

סיבוכים ואבחון

6. عدم טיפול באבני מרה עשוי להוביל לבעיות בריאותיות חמורות, אם בכיס המרה ואם בחלקים אחרים של מערכת העיכול. שהחשוב שבהם הוא:

- דלקת כיס המרה: דלקת כיס המרה היא אחת מהבעיות הנפוצות שנובעות מהאבנים. הדלקת הזו מתרחשת כאשר אבן חוסמת את הצינור הכיסי, מה שגורם לזיהום ודלקת. הסימפטומים כוללים כאב חמור, חום ובחילה. אם לא מטופלת דלקת כיס המרה במהירות, היא יכולה להחמיר ולהוביל לנקרוזיס או לחור בכיס המרה.

- דלקת הדרכים המרה: אבני מרה בצינור המרה יכולות לגרום לדלקת בדרכי המרה, שהיא זיהום חמור שיכול להוביל לאנקציה, שהיא זיהום חמור שמתפשט דרך הדם בגוף. הסימפטומים כוללים צהבת, חום וכאב.

- דלקת לבלב: אבני מרה עשויות גם לגרום לדלקת הלבלב. זה מאוד כואב ויכול להוות סכנת חיים. הסימפטומים כוללים כאב חמור, בחילה והקאה. חובה לפנות לעזרה רפואית מיידית כדי לשלוט בסימפטומים ולמנוע סיבוכים.

- צהבת: צהבת היא בעיה נוספת הנובעת מחוסר טיפול באבני מרה. זוהי צהבה של העור ועיני האנשים בגלל חסימת הדרכים המרה. צהבת עשויה להיות סימן לבעיה חמורה, ודורשת בדיקה רפואית. הטיפול תלוי בסיבת הצהבת, ועשוי לכלול הסרת האבן או צעדים אחרים.

7. צילום הבטן עם אולטרסונוגרפיה הוא בדרך כלל מספיק כדי לאבחן את נוכחות אבן הכיס. אולם, גילוי המיקום של אבני הכיס בתפרחות הצינוריות המקים דורש שילוב של טכניקות הדמיה מתקדמות ובדיקות דם מדויקות. ביניהן:

- אולטרסונוגרפיה: בדרך כלל היא הבחירה הראשונה מכיוון שהיא בטוחה ויכולה לגלות את האבנים והחסימות.

- הדמיית הלבלב והדרכי מרה במגנט (MRCP): שהיא נותנת תמונות ברורות של הדרכי המרמדים והלבלב, مما Assists בגילוי האבנים ובעיות אחרות.

- אולטרסונוגרפיה אנדוסקופית (EUS): שמספקת שימוש במשולב אולטרסונוגרפיה ואנדוסקופיה כדי להשיג תמונות מפורטות של הצינור המרה והאזורים הסובבים לו.

- בדיקות מעבדה: כוללות בדיקות לתפקוד הכבד, אנזימי כבד, רמות בילירובין ומספר תאי הדם הלבנים.

באמצעות הדמיה רפואית ובדיקות מעבדה יחד, רופאים יכולים לקבוע את אבני הכיס בצינור המרה בדיוק, ולאחר מכן לקבוע את תוכנית הטיפול האופטימלית.

דרכים טיפולית שונות לאבני מרה

רופאי "מאיו קליניק" מציינים כי רוב האנשים הסובלים מאבני כיס המרה, שלא גורמות לסימפטומים, לא זקוקים לטיפול. הרופא שלך יקבע האם טיפול באבני הכיס תלוי בסימפטומים ובתוצאות בדיקות האבחון.

הרופא שלך עשוי להמליץ על תשומת לב לסימפטומים של סיבוכים לאבני כיס המרה, כגון הכאב החמור בצד העליון הימני של הבטן. אם תופעות וסימפטומים של אבני כיס המרה מופיעים בעתיד, ייתכן ויתבקש להעביר אותך ל"טיפול".

באופן כללי, אפשרויות טיפול באבני כיס המרה כוללות טיול רפואי או נטילת תרופות להרתחת האבנים.

רופאי מאיו קליניק מבקשים: "ייתכן שרופא שלך ימליץ לך על ביצוע ניתוח להסרת הכיס עם לנסון; בגלל לחזרות הקשות של אבני כיס המרה. כאשר הכיס יוסרו, זרם המרה יתמלא ישירות מהכבד אל המעי הדק, במקום להישקף בכיס המרה. במהלך הניתוח, כלים רפואיים קטנים ומצלמת וידאו מוגדרות כפין משומנות כנכנסות על ידי חומרים משנה בבטן שלך כאשר אתה חוצה את הכיס המרה. הבטן שלך תושקע בגז CO2 כדי לסייע לפי מנת העבודה.

אין צורך בכיס מרה כדי לחיות, והסרת כיס המרה לא תשפיע על היכולת שלך לעכל מזון, אך כשוי עלולה לגרום לשלשול, שהוא בדרך כלל זמני.

רופאי קליבלנד קליניק מוסיפים: "הסרת כיס המרה היא האפשרות המהימנה היחידה לטווח ארוך לאבני מרה. זהו ניתוח מאוד שמקובל בעולם, בדרך כלל הוא מתבצע בלא ניתוח. תוכל לחיות חיים בריאים בלי כיס המר, כשזרם המרה יוזלו ישירות מהכבד אל המעי הדק.

לעיתים, אנשים מסוימים הזקוקים לדרכי המקבילים להריף לא בהכרח בריאים להעבר של ניתוח להסרת כיס המרה. במקרים אלה, דחיפת כיס המרה היא בין החלופות. כשמשתמשים בהכנסת צינור לכיס המרה כדי לנקז את הכיס, מה שמחייב להרוס את החומר האצור בתוכו.

בנוגע לתרופות להריסה של אבני המרצה, רופאי מאיו קליניק מציינים: "ייתכן שתהיה תרופה שיכולה לחשמל את אבני הכיס. אך יש לקחת את זה חודשים או שנים כדי שהתרופות יוכלו להפוך את האבנים כאופן זה, וצפוי שהאבנים ייווצרו שוב אם תפסיק את התרופות.

יתכן ובחלק מהמקרים התרופות לא מועילות. תרופות לאבני הכיס נחשבות פחות בשימוש, ונמצאות על אנשים שאינם יכולים לקבל ניתוח.

רופאי קליבלנד קליניק מסבירים: "תרופות כמו אורסודיל ו-צ'ונידיאול לא מועילות אלא באבני כולסטרול הקטנות שלא יצרו סיבוכים עד כה. ייתכן שייקח חודשים או שנים להפסיק, והן לעיתים קרובות יחזרו. לא ניתן להיחשב כהצלחה של רוב האנשים. אולם ייתכן שיש מצבים מוגבלים בהם תרופות עשויות להיות מועילות כאמצעים זמניים או מונעים. אם אינך מתאים לניתוח של אבני הכיס, הרופא שלך ישוחח עם המלצותיו.