שלוש מעצמות עולמיות מדומיינות.. האם מפה של ג'ורג' אורוול הפכה למציאות?

סדא ניוז - בספר התשיעי של הרומן של הסופר והעורך הבריטי ג'ורג' אורוול "1984", יושב גיבור הרומן המדומיין ווינסטון סמית בפחד סמוי וקורא ספר אסור המפרט את האמיתות של עולמו.

בעולם המדומיין הזה, ישנן שלוש מעצמות עולמיות החולקות את כדור הארץ, נלחמות אזורי השפעה גבוליים ללא סוף, משנה את הבריתות שלהן ללא התרעה מוקדמת, ואז כותבות מחדש את הארכיונים כאלו שהברית החדשה הייתה תמיד. האויב משתנה באמצע הנאום. השלטים השגויים מייחסים את האשמה למערערים, וביום שאחר כך אף אחד לא זוכר שום דבר שונה.

חזון זה תואר במשך עשרות שנים כחלש ביותר ברומן של ג'ורג' אורוול (1903-1950) ויותר מתוכנן, עד שהשנים האחרונות הפכו את ההערכה הזאת על פיה.

פסגת טראמפ-פוטין באלסקה, ההתערבות הצבאית האמריקאית בוונצואלה וחטיפת נשיאה, המלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן וסגירת מיצרי הורמוז, והאיומים הסיניים המתרקמים לספח את טייוואן, בזמן שאמריקה מפעילה לחצים גלויים על גרינלנד, קנדה ותעלת פנמה. מראה שלא הייתה לו תקופה קודמת דומה: שלוש קבוצות גרעיניות רושמות את אזורי השפעה שלהן בזמן שהן מנהלות מלחמות פתוחות ובלתי ישירות על הקרקעות המפרידות ביניהן.

אורוול לא דמיין לשווא

מרבית הקוראים של הרומן אינם יודעים שהחלוקה הזו לא נבעה ממשרד של סופר מדמיין, אלא נבנתה על ידי אורוול מהניסיון האישי שלו ומחדשות מלחמת העולם השנייה שחי אותן בעיניים פקוחות.

במאמרו המפורסם "אתה והפצצה האטומית" (פורסם בשנת 1945) - שבו ניסח לראשונה את המונח "המלחמה הקרה" - כתב אורוול מה שמזכיר טיוטה ראשונה לרומן, כאשר חזה עולם שבו חולקות שתי מדינות או שלוש מצוידות בנשק גרעיני, שאינן יכולות להשמיד זו את זו, חיות במתח קפוא הדומה ל"האימפריות של העבדים בימי קדם" - משקפיים באופן מפחיד.

ובמאמר מאוחר יותר בשנת 1947, צייר אורוול את המפה הרומאנית שלו בצורה ברורה יותר: שלוש קבוצות כשכל אחת מהן בראשות מנהיג אלוהי, בעוד שמעשית, החיים תחת הבניין החברתי דומים לעבדות גלויה.

וברנרד קריק, ביוגרף של אורוול, קרה את הפסקאות הללו ואמר בפשטות: "זו היא הרומן של 1984".

החוקרים אימרה אטאסוי מאוניברסיטת וורוויק וג'פרי וסרשטרום מאוניברסיטת קליפורניה, רואים את ההשראה הישירה לרומן באירוע ועידת טהרן בשנת 1943, כאשר רוזוולט, סטלין וצ'רצ'יל ישבו וציירו את קווי החלוקה של עולם לאחר מלחמת העולם בשלטונות, בניתוח שלהם שפורסם בפלטפורמת "דה קונברסיישן" (The Conversation) האקדמית.

המפה מתעצבת מחדש

וההיסטוריונית אן אפלבאום פרסמה במגזין "דה אטלנטיק" (The Atlantic) מאמר בתחילת 2026 בשם "השליטה האמריקאית של טראמפ לא תשאיר לנו כלום", ופתחה אותו בהתייחסות ישירה לרומן, ולאחר מכן ניסחה את המשפט המפתח שלה: "עולם אורוול הוא דמיון, אבל יש מי שרוצה להפוך אותו למציאות".

אפלאבאום לא הובילה למסקנה זו רק הדמיון הוויזואלי בין המפות, שכן רעיון העולם الثلاثי - אסיה נשלטת על ידי סין, אירופה נשלטת על ידי רוסיה, והחצי המערבי נשלט על ידי אמריקה - התופס כבר שנים מחוגים המקדמים אותו, ועכשיו נראה שהרעיון מצא מי שיפרש אותו למציאות חדשה.

אנליסטים מצביעים על הדמיון בין האויבים המשתנים בשיח האמריקאי הרשמי לעולם של אורוול, שכן בשיח האמריקאי השלט נוכחים אויבים משתנים כמו "האירופים המתפרצים", וה"ונצואלים המתחמדים" - דבר המראה דמיון למראה של "שתי הדקות של השנאה" האורואוליאני: אויב מוכן לצריכה יומית, הניתן להחלפה.

ובחזון של טראמפ לעולם, כפי שמדברים עליו אנליסטים, יש משהו שנראה כמו "אסטרטגיית שלוש היבשות": רוסיה שולטת במעיין האירופי שלה, סין היא שליטה אסיה, וארצות הברית מחזיקה חזק על כל היבשת האמריקאית (החצי המערבי) כולל קנדה, גרינלנד, מקסיקו ותעלת פנמה ואפילו אמריקה הלטינית כחלק מהאימפריה אחת.

הברית מתחלפת, והארכיון נכתב מחדש

מאחד מהסצנות המפורסמות בעולם המדומיין של אורוול: אוושיניה נלחמת באוראסיה, ואז, באמצע נאום ציבורי, האויב משתנה לאיסטאסיה.

אבל הנואם לא מתבלבל, מיד השלטים השגויים מרמזים שזה מעשה של מחריבת. ווינסטון וחבריו משקיעים 90 שעות בהכנת הדוקומנטים מחדש כך שלא יישאר בשום מקום סמך להיסטוריה הישנה. הסיכום: "אוושיניה הייתה תמיד במלחמה עם איסטאסיה".

ואם הכוח יוצר את הזכות, אין צורך בשקיפות או בדמוקרטיה או בלגיטימציה כדי להצדיק משהו.

וחוזרים להווה המודרני, השינוי של טראמפ כלפי פוטין תואר כ"החזרה והמהירה ביותר של הקשרים האמריקאיים-רוסיים מאז מלחמת העולם", לאחר עשרות שנים של עוינות אמריקאית משותפת לדיכאון מוסקבה, טראמפ עשה שיחה "מאוד מרשימה" עם פוטין בפברואר 2025, והטיל על זלנסקי במשרד הסגל, ובאוגוסט הוא אירח את פוטין באלסקה - זה היה הפגישה הישירה הראשונה במדינה מערבית מאז הפלישה לאוקראינה.

באותה תקופה, מערב אירופה וקנדה ומקסיקו - בעלות הברית המסורתיות - נמצאות תחת לחץ וגינוי פומבי מהממשל האמריקאי, ומסמך האבטחה הלאומית שפורסם בדצמבר 2025 תיאר את רוסיה כ"איום שניתן לנהל", והשיב בית הקרמלין כי זה "מתאים מאוד לחזון שלנו".

האנליסט של בלומברג ג'ון את'רס ציין במאמרו: "זה נראה כמו עולם טראמפ-פוטין-שי, אבל למעשה זהו עולם אורוול". ואמר: "כאשר פוטין וטראמפ נפגשים בארץ שמשהו מכרה רוסיה לאמריקה פעם, הם נראים כמי שמנחים מערכת עולמית הדומה באופן מדאיג לה כזו שדמיין אורוול לפני שבעה ושבעים שנה".

המלחמה היא שלום

"המלחמה היא שלום" - אחד הסלוגנים הסותרים המוצבים על קירות משרד האמת ברומן - מבטא את רעיון אורוול לגבי מלחמה ולגבי האירועים שחי, ואומר כי מלחמה איננה כישלון במדיניות אלא כלי לשם כך; הסטטוס קו הקבוע שאי אפשר לנצח בו מחזיקה את העמים בצורך ובמתיחות והערכה מיועדת לחוץ, وهذا בדיוק מה שצריכות המערכות המעוניינות "לשמור על הבניין החברתי שלם", כפי שאומר ספר גולדשטין המדומיין ברומן.

המלחמה האמריקאית-איראנית נתנה למסגרת הזו רקע עכשווי, ביוני 2025, ישראל פתחה במתקפה הרסנית על מתקני הגרעין האיראניים, ולאחר מכן הצטרפו האמריקאים עם התקפות ישירות. איראן הגיבה מאות טילים ומל