ישראל מתכוונת להשאיר את כוחותיה בדרום לבנון "למשך חודשים ארוכים ואולי שנים"

סדה ניוז - הערכות ביטחוניות ישראליות מצביעות על כך שהפעולות הצבאיות בלבנון עשויות להימשך זמן רב, כאשר צבא ישראל מתכוון להותיר את כוחותיו הקרקעיים בעמק הדרום הלבנוני במשך חודשים ואולי שנים, גם במקרה של הגעה להפסקת אש.

כך נמסר בדו"ח שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" היום, ראשון, שהצביע על כך שאחרי חודש מאז התחלה ההתמודדות עם איראן, הכוחות הישראליים ממשיכים בפעולותיהם הקרקעיות בדרום לבנון, שם הם פועלים תחת מטחי אש כבדים שכוללים הפגזה artilery, טילים נגד טנקים וקליעים הפגזים.

הערכות אלו מגיעות במקביל למאמצים ישראליים להרחיב מה שהיא מכנה "החגורה הביטחונית" בתוך לבנון, לאור ההבנה במערכות הביטחון כי המדינה הלבנונית אינה יכולה להפסיק את חימוש חיזבאללה, שזה מה שישראל משתמשת בו כתירוץ להמשיך בהצבת כוחותיה בתוך השטחים הלבנוניים ולהשאירם כחציצה בין "האיומים" לעיירות הגבול.

אמר בכיר ביטחוני ישראלי: "אנו מבינים שהממשלה הלבנונית אינה יכולה להפסיק את חימוש חיזבאללה, וכי שהות צבא ישראל בעמק האזור תימשך לפחות כמה חודשים, ואולי שנים" גם במקרה של הגעה להסכם על הפסקת אש.

על פי הדו"ח, חיזבאללה נסוג בזירה במהלך החדירה הקרקעית, אך הוא ממשיך לירות אש כבדה לעבר הכוחות הישראליים, כולל מאות טילים מדי יום, לצד שימוש בדרונס וטילים נגד טנקים. התרשמות מדווחת על מותם של חמישה חיילים ישראלים מאז תחילת החדירה כתוצאה מטילים נגד טנקים, עימותים וירי טילים.

לפי הדו"ח, המטרה של הפעולות הקרקעיות היא להקים "אזור ביטחוני" עמוק בתוך השטחים הלבנונים, רחוק מהגבול. בהקשר זה, הצבא הישראלי מבקש מהממשל הפוליטי להגיע להסכם שיבטיח את חימוש חיזבאללה.

הדו"ח ציטט בכיר ביטחוני שאמר כי "המצב שונה ממה שהיה לפני 25 שנים", והצביע על כך שצבא ישראל "נכנס לעמק שטח האויב, שולט באזורים במטרה להגן, ויישאר שם כחציצה בין האוכלוסייה".

עם זאת, האפשרויות להותירה ארוכה מעוררות שאלות בתוך ישראל לגבי יכולת הצבא להמשיך, במיוחד לאור אזהרותיו של הרמטכ"ל אייל זמיר, שאמר כי הצבא "עשוי להתמוטט מבפנים" בשל אי אישור חוק גיוס החרדים ואי שינוי חוק המילואים או הארכת השירות הצבאי, והוסיף כי "כוחות המילואים לא יחזיקו" וכי "הוא מניף עשרה דגלים אדומים".

הדו"ח הצביע על כך שהצבא עובד למעשה על فرض שליטה באש בדרום לבנון, לאחר פיצוץ גשרים וחיתוך האזור שבין הגבול לנהר הליטני, שם הוא ממשיך לסרוק את האזורים ולהסיר את הנשקים. החיילים בשטח סיפרו כי הפעולות מבוצעות באיטיות יחסית וללא התנגדות גדולה, ולעיתים בצורה של התקדמות מקוטעת כדי להימנע מהפגזות, עם ביצוע פעולות הרס רחבות על התשתיות באזור.

למרות שישראל שומרת באופן רשמי על עמימות לגבי מטרותיה המוצהרות בלבנון, למעט הרחבת החגורה הביטחונית, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דיבר על "שינוי רדיקלי במציאות הלבנונית", ואמר במהלך פגישתו עם נציגים מקומיים כי השאלה של חימוש חיזבאללה "עומדת מול עינינו", והוסיף כי זה קשור למלחמה הכוללת עם איראן שעדיין נמשכת, ומדגיש שישראל "נחושה לשנות את המציאות בלבנון מעיקרו".

נתניהו עמד על מה שהוא תיאר כאיומים אשר חיזבאללה בנה במשך כארבעה עשורים, והצביע על כך שיש לו כ-150 אלף טילים וחיצים, וראה כי המאגרים האלו היו ממוקדים כלפי הגליל והערים הישראליות במטרה להפוך אותן ל"חורבות", על פי דבריו, והוסיף כי האיום הזה "הוסר ברובו", אבל הודה שיש "עוד עבודה". כמו כן ביקש כי הסיכון לחדירה קרקעית דרך יחידת "אלרצואן" הוסר, וכי ישראל הקימה "אזור ביטחוני ממשי" המונע זאת, וציין את העבודה על הרחבתה כדי להרחיק את האיום של טילים נגד טנקים.

מנגד, על פי עדכונים לשרים במועצה המיניסטריאלית המוקטנת (הקבינט), ישנן מטרות יותר שאפתניות, תוך שהשאיר אחד מהם כי התוכנית מכוונת ל"להכשיר את כל דרום לבנון מהנשק עד נהר הליטני", כולל "סילוק הכפרים והיערות והישארות בנקודות שליטה מבלי לסגת".

הוסיף כי חיזבאללה "חלש ומרוסן", אך עדיין יש לו מאגר גדול, והצביע על כך שהוא קיבל כמויות נוספות של נשק מאיראן לאחרונה, וישראל שואפת כעת להטיל חיסול מוחלט עד הליטני, תוך שהיא טוענת שהמפלגה מסתירה מחסני נשק ענקיים מתחת לבתים אזרחיים.

התוכנית הישראלית כוללת תזוזה של מספר יחידות צבאיות בתוך דרום לבנון להרחבת אזור השליטה, תוך זיהוי מטרות הכוללות סילוק האיום הישיר, צמצום האיום הלא-ישיר, הקמת אזור ביטחוני ארוך טווח, בידוד האזור הדרומי של הליטני, והחלשת חיזבאללה.

בהקשר הפוליטי, ישראל מנסה לשכנע את ארצות הברית לא לקשר כל הסכם הפסקת אש עם איראן להפסקת הפעולות בלבנון, בעוד טהראן שואפת לקשר בין שני הנתיבים ותובעת הפסקת הקרב בלבנון כחלק מכל הסכם.

בכיר פוליטי ישראלי ציין שהפעולות באיראן "סיפקו כיסוי" לפעולה בלבנון, ואמר כי פעולה זו "הייתה נדרשת במשך חודשים", וכי החזית הלבנונית "מורכבת יותר מהחזית האיראנית" ולא תיפתר במהירות.

כמו כן, תיאר הערכות ישראליות הסבירות להתערבות פוליטית מצד הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לעצור את הפעולות, על רקע השפעת דמויות קרובות אליו, בהם איש העסקים האמריקאי-הלבנוני מסעד בולס.

מנגד, ישנן הערכות אחרות המניחות כי צדדים לבנוניים מתונים ינסו להציע לישראל מרחב רחב יותר להמשיך את פעולותיה נגד חיזבאללה עד לחיסולו, דבר שעשוי להקל על הממשלה הלבנונית להטיל גבול חופש הנשק לאחר מכן.

על פי דיפלומטים מערביים, ארצות הברית עסוקה כיום בתיק האיראני, דבר שמסביר את מתן ישראל מרחב תנועה רחב בלבנון, עם קיומם של סייגים הנוגעים להימנע מהתקפה על התשתיות האזרחיות ולהתמקד בחיזבאללה. בהקשר זה, ציין בכיר ישראלי כי ישנה תמיכה אמריקאית לפעולה, אך עם "קו אדום" הנוגע לאי הפגיעה במתקנים אזרחיים לבנוניים.